אל תתנו ל"פייקים" להפחיד אתכם מחיסוני הילדים

החשש של הורים רבים לחסן את ילדיהם נגד קורונה מבוסס בחלקו הגדול על שמועות ומידע חלקי ומגמתי • הגיע הזמן להפריך את המעשיות

חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Steven Senne
חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Steven Senne

לפני שנה אושר החיסון הראשון לקורונה. כיום, שנים עשר חודשים וכמה וריאנטים מאוחר יותר, אנחנו מחסנים כבר גם את ילדינו. כעת אנחנו צריכים לקבל החלטה איך הכי בטוח להגן על היקרים לנו מכול - משימה לא פשוטה בתוך שטף המידע הסותר והמבלבל. בסופו של דבר אנחנו צריכים לקבל החלטה על בסיס הידע המדעי והרפואי הקיים כיום, והשיקול היחיד הוא בריאותם של הילדים. השמועות הרבות המתרוצצות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת לא מקלות עלינו לקבל החלטה מושכלת. בואו נעשה בהן סדר.

"קורונה לא מסוכנת לילדים, אז למה לחסן אותם?", בכותרת הזאת חסרה מילה חשובה אחת: "לרוב". הקורונה לא מסוכנת לרוב הילדים. יש כאלה שהיא בהחלט מסוכנת עבורם, והם לא מעטים. אחד מכל 900 ילדים שאובחנו עם קורונה יתאשפז במצב בינוני או קשה. אחד מכל 3,200 ילדים מאובחנים ילקה בדלקת רב מערכתית (PIMS) - תסמונת מסכנת חיים שמובילה רבים לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ. לפחות אחד מכל מאה ילדים ילקה בתסמינים מתמשכים. זה לא מסוכן, אבל בהחלט פוגע באיכות החיים למשך שבועות ארוכים ואפילו חודשים. וברקע מתנוסס סימן השאלה הגדול: האם נגיף הקורונה, בדומה לנגיפים אחרים, יגרום סיבוכים ארוכי טווח?

ניהול סיכונים נכון

"החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי קשות" - החיסון ניתן עד כה למאות מיליוני מבוגרים ברחבי העולם, עשרות מיליוני בני נוער מתחת לגיל 16 ולמעלה מחמישה מיליון ילדים מגיל 5 עד 11 בארצות הברית. תופעות הלוואי שלו אצל בוגרים מופו היטב, עד כדי כך שאפילו מיוקרדיטיס - תופעת לוואי נדירה מאוד שפוגעת בעיקר בגברים צעירים - זוהתה בתוך זמן קצר. אצל בני נוער רואים שהיא הרבה פחות שכיחה ואצל ילדים היא צפויה להיות נדירה אף יותר, בעיקר בשל המינון הנמוך שניתן להם.

האם זה אומר שלא יהיו שום תופעות לוואי? מובן שלא. אבל חשוב לזכור שהנגיף מידבק מאוד וכמעט בלתי אפשרי למנוע מילדים בישראל להיחשף אליו. בניהול הסיכונים שאנחנו עושים כהורים אנו חייבים לקחת את זה בחשבון. סכנות המחלה עולות בהרבה על כל תופעת לוואי ידועה של החיסון. זה השיקול שמנחה גם אותי בתור אב.

"החיסון לא נבדק מספיק. אולי יש לו תופעות לוואי ארוכות טווח?" - הניסויים הקליניים בחיסון החלו במאי 2020, ומאז עברה כבר יותר משנה וחצי. זה הרבה זמן. הידע המדעי שהצטבר בלמעלה ממאה השנים האחרונות מלמד שתופעות לוואי מחיסונים מופיעות תמיד בתוך חודשיים לכל היותר ממועד מתן החיסון. הסיבה לכך היא שזה הזמן שבו מתרחשת התגובה החיסונית ואחריה כל מה שנשאר לנו בגוף אלה תאי זיכרון חיסוני ונוגדנים. חומרי החיסון עצמו יתפרקו ויפונו מהגוף הרבה קודם. האם אפשר להבטיח בוודאות שהחיסון הזה לא יהיה שונה? ברור שלא - רק בסבירות מאוד מאוד גבוהה. הרבה יותר סביר להניח שיהיו תופעות לוואי ארוכות טווח מהנגיף עצמו.

"החיסון עלול לפגוע בפוריות" - זה "פייק ניוז" מתחילתו ועד סופו. מדובר בשמועה שהומצאה כחצי שנה לפני שהחיסון הראשון אושר. אין לה שום בסיס, אין מאחוריה שום הסבר ביולוגי סביר, אין שום חיסון שמתנהג בצורה כזאת, והכי חשוב - אחרי שמאות מיליוני גברים נשים חוסנו נגד קורונה אין גם שום ראיות לפגיעה בפוריות, גם אחרי כמה מחקרים שנעשו במטרה לבחון את האפשרות הזאת.

לפני כמה חודשים התחילו להופיע דיווחים על שיבושים במחזור החודשי של נשים מיד אחרי קבלת החיסון אצל חלק מהמחוסנות. ייתכן מאוד שמדובר בתופעת לוואי של החיסון, אך מדובר לרוב בתופעה קלה וחולפת ובכל מקרה אין לה שום השפעה על הפוריות. זאת רק שמועה מומצאת לחלוטין שעלתה בחייהם ובבריאותם של צעירים רבים שחששו להתחסן בגללה.

הבעיה בלוחות הזמנים

"עדיף לחכות לחיסון מותאם" - זוהי טענה שנשמעת הגיונית לכאורה. הרי יש כבר ראיות שרומזות כי וריאנט אומיקרון מדביק מחוסנים, יותר מקודמיו, במיוחד אם לא קיבלו מנת דחף, אך מוקדם עדיין לדעת עד כמה החיסון הקיים מגן מהדבקה וחשובה מכך - ממחלה קשה. אם היה לנו חיסון מותאם לווריאנט, סביר להניח שהוא היה יעיל יותר. הבעיה היא בלוחות הזמנים. לפי ההערכות הכי אופטימיות יידרשו יותר משלושה חודשים לפתח חיסון חדש, והערכות ריאליות מדברות על קרוב לחצי שנה - ולראיה החיסון המותאם לווריאנט דלתא עוד לא הוגש לאישור. כך שיכול להיות שעד האביב יהיה ברשותנו חיסון יעיל יותר, אבל גם ייתכן שלא.

גם אם יעילות החיסון במניעת הדבקה תרד, הוא עדיין יהיה יעיל במניעת מחלה קשה, ואת החיסון המותאם נוכל לקבל בזריקת דחף בבוא הזמן, אם עוד יהיה בו צורך. נדרש כחודש לקבל שתי מנות חיסון ולפתח חסינות מלאה, ומחכה לנו חורף לא פשוט. כדאי שהילדים שלנו יהיו מוגנים עד כמה שרק האפשר מהווריאנט החדש וכמה שיותר מהר.

אלו היו חמש דוגמאות, יש ויהיו עוד המון שמועות. חלקן יישמעו הגיוניות, חלקן אולי יתבססו על מחקר מדעי אמיתי או על חוות דעת של רופא זה או אחר. כשאתם באים לקבל החלטות רפואיות שישפיעו עליכם ועל ילדיכם, בידקו היטב את המידע. האם הוא עומד בקנה אחד עם הקונצנזוס הרפואי בארץ ובעולם? האם המקור שממנו המידע הגיע מהימן? האם הוא מבוסס על מחקרים מדעיים? בררו היטב את המידע שאתם צורכים, ובכל מקרה הקפידו לקבל עצות רפואיות רק מגורם רפואי מוסמך, ומוטב רופאת המשפחה שלכם.

הכותב הוא אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי

צרו איתנו קשר *5988