בנט: המדינה לא תתערב בהסכם קצא"א מכוח חוק החברות הממשלתיות

הסכם שינוע הנפט של קצא"א והחברה האמירתית Red-Med Land Bridge מצוי בפני בג"ץ, בשל עתירת הארגונים הירוקים בהובלת החברה להגנת הטבע. למרות שהארגונים קיוו שהמדינה, בכובעה כבעלי קצא״א תתערב בהסכם ותניח אותו להצבעה בממשלה, לא מסתמן שכך יקרה. בכובעו כרגולטור, המשרד להגנת הסביבה יוכל להציב תנאים ולקבוע רגולציה לפי שיקול דעתו המקצועי לחברה, מה שיקשה מאוד על קיום ההסכם בפועל.

במשרד ראש הממשלה הודיעו כי מדובר בסיכום דיון שנערך במשרד ויוגש לבג"ץ כחלק מעמדת המדינה בעתירה. זאת, לאחר פרסום בחדשות 12, שבו נטען כי הסכם הנפט צפוי כנראה להתבטל.

גיבוש עמדת המדינה לבג"ץ טרם הושלם, והנושא מצוי במחלקת בג"צים, לאחר שכלל המשרדים הרלוונטיים הביעו את דעתם בנושא. "המסמך האמור אינו קובע כי יש לבטל את ההסכם, אלא שאין סיבה להתערבות המדינה בהסכם, מכוח חוק החברות הממשלתיות. לצד זאת, איך בכך למנוע מהמשרד להגנת הסביבה להפעיל רגולציה על קצא"א, בדיוק כפי שהוא מפעיל כלפי כל גוף, פרטי או ממשלתי", כך לפי משרד ראש הממשלה.

לא נמצא פגם באישור העסקה

האם הסכם קצא"א בדרך לביטול? כלל לא בטוח. בעמדת משרד ראש הממשלה, אליה גם שותף משרדו של ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, לא מצאו פגם בהליך אישור העסקה, ולכן סבורים כי אין מקום להתערבות ממשלתית מכוח חוק החברות הממשלתיות.

מאידך, המשרדים הדגישו כי אינם רואים מקום למעורבות בסמכותם הרגולטורית של המשרדים הרלוונטיים. כלומר, המשרד להגנת הסביבה המפקח על השפעתה של פעילות קצא"א על הסביבה, יוכל להגביל מאוד את יכולתה של החברה לממש את הסכם הנפט.

במשרד להגנת הסביבה הודיעו בנובמבר על מדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, כך שלא יאפשרו לקצא"א להרחיב את פעילותה לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת מעבר למה שכבר הותר לה בהתאם להיתר הרעלים ולתוכנית החירום המפעלית שבידיה.

עם זאת, ללא התערבות בג"ץ, הדרך היחידה לבטל בפועל את הסכם הנפט השנוי במחלוקת - היא באמצעות החלטת ממשלה. אחרת, החלטת המשרד להגנת הסביבה עלולה להשתנות באם תתרחש תחלופת שרים ותשתנה מדיניות במשרד, ואילו לקצא"א עומדת הזכות לגרור את המשרד להגנת הסביבה למלחמת התשה של ערכאות משפטיות, כדי לנסות להשפיע על ההחלטה.

ארגוני הסביבה, עתרו לבג"ץ במטרה לבלום את מימוש ההסכם, שמשמעותו תוספת סיכון לסביבה האקולוגית הרגישה במפרץ אילת, והגדלת פעילות שינוע הדלקים של ישראל, שעה שהתחייבה להפחית את פליטות גזי החממה שלה, ולהיאבק נגד משבר האקלים.

בארגוני הסביבה טענו כי ההסכם נחתם בניגוד לחוק החברות הממשלתיות, וכי העסקה טעונה באישור ממשלה. ואולם, לפי הודעת ראש הממשלה אמש, המדינה עשויה לדחות את הטענה הזו, ולקבוע שההסכם נחתם באופן דומה להסכמים קודמים שביצעה החברה. ביום חמישי הקרוב, תגיש המדינה את עמדתה לבג"ץ.

מימוש ההסכם כבר החל

לפי ההסכם שעליו חתמה קצא"א, פעילות פקידת המכליות צפויה לעלות עד פי 30 מהפקידות בפועל בעשור האחרון (כ-2.6 מכליות בשנה בממוצע בשנה). ההסכם, למעשה, כבר נכנס לתוקף, והשנה כמות מכליות הנפט הפוקדות את אילת - כבר עלתה משמעותית.

בשנת 2020, שבה שרוי היה המשק בהאטת פעילות בשל הקורונה, פקדו את אילת 5 מכליות נפט. בשנים 2018 ו-2019 - 0. בשנת 2021, פקדו את מפרץ אילת כ-10 מכליות. כל מכלית נושאת 270 אלף טון נפט אשר נפרקים או נטענים בנמל קצא"א.

לפי ההסכם מול החברה האמירתית, מתקני קצא"א בישראל ישמשו לאחסון והעברת נפט ומוצרי דלק בין מרכזי הייצור והצריכה במערב ובמזרח, ובכך תהפוך ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט עבור החברה.

לפי משרד האוצר, השירות המרכזי אותו תספק קצא"א לחברה, הינו אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, ובתוך כך נכללות גם פריקה וטעינה של מכליות בנמלים. היקפי הטעינה והפריקה צפויים לגדול במהלך חמש השנים הראשונות של ההסכם, עד שיתייצבו בשנה השישית.

בתגובה לפרסום תשובת הממשלה לבג"ץ התומכת בעמדת המשרד להגנת הסביבה, מקואליציית הארגונים לביטול הסכם קצא"א נמסר: "אנו קוראים לממשלה להוסיף לצד הגיבוי הממשלתי לעמדת המשרד להגנת הסביבה כנגד הסכם קצא"א, גם הודעה המתחייבת כי ההסכם עצמו יבוטל".