בנט לא יבטל את הסכם קצא"א, אבל תמר זנדברג אולי תרוקן אותו מתוכן. בינתיים

לקראת תשובת המדינה לבג"ץ, ראש הממשלה הודיע שלא יתערב בעסקה עם החברה האמירתית רד–מד • כך, ההתכתשות מול קצא"א נשארה לפתחו של המשרד להגנת הסביבה שמגביל את שינוע הנפט במפרץ

תמר זנדברג במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
תמר זנדברג במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המדינה תגיש ביום חמישי הקרוב את תגובתה לעתירת הארגונים הירוקים לבג"ץ נגד הסכם קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) והחברה האמירתית רד-מד. זאת, לאחר חודשים של דיונים ובקשות דחייה מבית המשפט. במסגרת ההסכם, הפעילות המצומצמת של קצא"א באילת תתרחב, והעיר הדרומית בישראל תהפוך לגשר שינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם.

בארגוני הסביבה החליטו להיאבק נגד מימוש ההסכם, שכבר נכנס לתוקף זמן קצר לאחר חתימתו באוקטובר 2020. גם שרים בממשלה הביעו את התנגדותם, לצד אנשי אקדמיה שטוענים: הגדלה משמעותית של כמות הנפט שתשונע דרך נמל אילת תסכן את המערכת האקולוגית הימית ואת החופים. זאת בשל עליית הסבירות שתתרחש תקלה או תאונה שתוביל לשפך נפט.

אבל עמדת משרד ראש הממשלה שפורסמה השבוע, מסמנת אכזבה לארגונים הירוקים בבית המשפט ונראה שסופו של המאבק בהסכם - קצא"א עוד רחוק.

במקום הכרעה: פלסטר

תגובת המדינה נמצאת עדיין בשלבי ניסוח במחלקת הבג"צים, כאשר בין משרדי הממשלה קיימים פערים. בעוד ששרי הגנת הסביבה, הבריאות, התחבורה והתיירות מתנגדים למימוש ההסכם, במשרד האוצר - הרגולטור האחראי על פעילותה העסקית של קצא"א - דורשים לקיימו.

לאחר שכובד המשקל בנושא הונח על כתפיו של ראש הממשלה, אמש הודיע משרד ראש הממשלה: לא נתערב בהסכם שינוע הנפט השנוי במחלוקת. כלומר, המדינה לא תודיע לבג"ץ על ביטול ההסכם ולא סבורה שיש לאשרו בממשלה באופן חריג - כפי שדורשים ארגוני הסביבה בבג"ץ. אבל בנט גם הוסיף כי משרדו לא יתערב בשיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה, כרגולטור שמפקח על היקף הנפט שעובר דרך נמל קצא"א. המשרד הודיע על מדיניות של "אפס תוספת סיכון" לפיה לא יאפשר להגדיל את כמות שינוע הנפט המותרת.

משמעות הדברים היא שבמשרד ראש הממשלה לא מקבלים את טענות ארגוני הסביבה בעתירה. בנט ולפיד בחרו לגלגל את הנושא החם לפתחם של הרגולטורים האחראיים. ביטול ההסכם נתון לשיקול דעתה של הממשלה, שבשלב זה חבריה יעדיפו להימנע מהכרעה בסוגיה השנוייה במחלוקת, בשל שבריריות הקואליציה. המשרד להגנת הסביבה, המפקח על ההסכם, יוכל להגביל מאוד את יכולתה של קצא"א לממשו, כפי שעשה עד כה, בהתאם למדיניות אותה מובילה השרה, תמר זנדברג.

כך, מימוש ההסכם עובר משולחנו של ראש הממשלה, לשולחנה של השרה זנדברג. בנובמבר, הודיע המשרד להגנת הסביבה על מדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ, לפיה קצא"א לא תוכל להרחיב את שינוע הנפט באמצעות המכליות מעבר לכמות שהותרה לה בהיתר הרעלים ולפי תוכנית החירום המפעלית של החברה - 2 מיליון טון בשנה.

ללא ביטול ההסכם רשמית, גם יכולתו של המשרד להגנת הסביבה למנוע את מימושו בפועל, יכולה להישחק. המשרד להגנת הסביבה יכול להשתמש בסמכויותיו, אך במשרד רה"מ מותירים לקצא"א פתח למאבק ולקרב התשה עם המשרד להגנת הסביבה בערכאות המשפטיות. כאשר תתחלף השרה - כך גם יכולה להשתנות מדיניות המשרד בנוגע להסכם - ככל שהוא איננו מבוטל.

נדגיש שהרף של המשרד נוגע לכמויות הנפט העוברות בנמל, ולא באי אלו עסקאות שנחתמו בקצא"א. לכן, אם תגיע קצא"א לרף של המשרד להגנת הסביבה - דבר שלא התרחש בשנים האחרונות, החברה הממשלתית תוכל לנהל את עסקיה החשאיים כראות עיניה, לרבות ביטול או שינוי עסקאות אחרות לטובת עמידת בהסכם עם האמירויות.

כבר יש תוספת סיכון

לפי ההסכם שעליו חתמה קצא"א, פעילות פקידת המכליות בנמל צפויה לעלות עד פי 30 מהפקידות בפועל בעשור האחרון (כ-2.7 מכליות בשנה בממוצע). למרות שהמשרד להגנת הסביבה הגדיר מדיניות של אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, וקצא"א עומדת במכסת שינוע הנפט שנקבעה עבורה, הסכם קצא"א כבר נושא פרי בשטח. השנה, כמות מכליות הנפט הפוקדות את אילת כבר עלתה פי 2.

לפי ההערכות בהתבסס על גודל המכליות, השנה, שינעה קצא"א דרך מפרץ אילת כ-1.4 מיליון טון באמצעות 10 מכליות נפט. לשם השוואה, בשנת 2020, שנת התפרצות הקורונה, פקדו את אילת 5 מכליות נפט. בשנים 2018 ו-2019 לא עברו בנמל מכליות כלל.

כל מכלית מסוגלת לשאת 270,000 טון נפט אשר נפרקים או נטענים בנמל קצא"א, אך כמות הנפט שאכן הגיעה במכליות לאורך השנים חסויה. זאת, בשל מעטה החשאיות הכמעט מוחלט על פעילות החברה. תושבי אילת מרגישים היטב בשטח את העלייה במספר המכליות: ממפגעי ריח ממכלי דלק ומפריקת והטענת המכליות, ועד לחשש לעלייה בזיהום האוויר, בשל הגידול בתנועת המכליות. כך, גם מבלי שקצא"א תגיע לרף שינוע הנפט המותר לה, הסיכון לסביבה הימית והחופית כבר גדל הלכה למעשה עם הגידול בכמות המכליות בהשוואה לשנים עברו.

קצא"א התרברבה ושילמה

לפי משרד האוצר, השירות המרכזי אותו תספק קצא"א לחברה, הינו אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, ובתוך כך נכללות גם פריקה וטעינה של מכליות בנמלים. היקפי הטעינה והפריקה צפויים לגדול במהלך חמש השנים הראשונות של ההסכם, עד שיתייצבו בשנה השישית.

קצא"א הייתה יכולה למנוע את ההתנגדות לעסקה: לא לחשוף אותה. רק לאחרונה תהו בכירי החברה הממשלתית על התרעומת הציבורית שגררה פעילות לא מאוד חדשה. "ב-2020 נחתם הסכם דומה", הם אמרו בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. "הוא היה גדול פי 2 והמזכר ההוא אושר בדיוק באותו אופן".

ויש בסיס לטענה הזו, אבל היא נעוצה במהלכים של החברה עצמה. עם כינון הסכמי אברהם, מיהרו בקצא"א להתרברב בעסקה המשמעותית שנסגרה מול חברה פרטית באיחוד האמירויות. קצא"א היא חברה חסויה, שאינה חייבת דין וחשבון לציבור על עסקאותיה, אך החליטה מיוזמתה, באופן חריג, לפרסם את ההסכם.

בארגוני הסביבה נעמדו על הרגליים האחוריות, ראשית, בשל הסיכונים האקולוגיים, אך שנית בשל היותה "אצבע בעין" בעידן של משבר אקלים: דווקא בתקופה שבה ישראל מתחייבת לאיפוס גזי חממה, היא נרתמת בחגיגיות להגדלת שינוע הנפט דרכה לעולם, ובכך גם מגדילה בפועל את פליטות גזי החממה שלה.

הצעד הבא של הירוקים

אילו ידחה בגץ את העתירה ויותיר את הנושא לממשלה, הארגונים הירוקים יאלצו להיאבק לא רק על ההכרעה, אלא בחשאיות קצא"א. עד היום, רב הנסתר על הגלוי בנוגע להסכם מול איחוד האמירויות, ולפעילות החברה. מלבד קומץ מצומצם של חברי דירקטוריון ומעורבים במשרד האוצר כמעט איש לא מכיר את פרטי ההסכם.

המשמעות היא שהציבור לא יכול לשפוט האם התועלת הכלכלית מצדיקה את המחיר הסביבתי, הבריאותי או הביטחוני. כך, הקרב הסביבתי עשוי להתלכד עם מאבק רחב הרבה יותר מול קצא"א.

צרו איתנו קשר *5988