המדינה התמכרה למיסוי הלא יעיל

20 מיליארד שקל שיכנסו השנה לקופת המדינה ממיסוי נדל"ן ישיר (מס רכישה ושבח) הם אפילו לא החלק הארי בבוננזה הנדל"נית הממשלתית. עוד עשרות מיליארדים יזרמו ממע"מ (רק על דירות חדשות יגיעו 10 מיליארד לפחות), מס הכנסה יתרום עשרות מיליארדים ממאות האלפים שעובדים בתחום הלוהט, ועוד 1.5 מיליארד שקל יגיעו ממשכירי דירות שעברו את תקרת הפטור (5,070 שקל בחודש). על הדרך, רשות מקרקעי ישראל תקבל השנה 20 מיליארד שקל לפחות משיווקי קרקעות. בנוסף, גם הרשויות המקומיות מוציאות לנו מהכיס בכל שנה יותר מ-40 מיליארד שקל (שני שליש בארנונה והשאר בהיטלים ואגרות שונים ומשונים).

ואחרי שעיכלנו את המספרים - למעלה מ-100 מיליארד שקלים שזורמים למדינה רק בגלל תנועות בשוק הנדל"ן המקומי - חשוב לזכור שהקופה היא של כולנו. אחרי הציניות, המסים הללו אמורים להבטיח שנקבל שירותי בריאות טובים יותר, חינוך איכותי יותר, תשתיות נורמליות, ויתר הדברים שהמדינה מחויבת לספק לאזרחיה הנאמנים. יתרה מכך: בעולם של מחירי נדל"ן כל כך מטורפים, יש הצדקה לא מבוטלת למסות דווקא את אלה ששפר גורלם ויש להם נכסים. הכלכלן הנרי ג'ורג' התפרסם במאה ה-19 כשהציע להטיל מס יחיד - ערך קרקע, שישחרר אותנו לדבריו ממס על עבודה והון ויחסל את האבטלה, העוני, האינפלציה ואי השיוויון. לא פחות.

הבעיה המרכזית, שבמדינת ישראל מיסי הנדל"ן בעיקר לא יעילים ולא חכמים. במקום לרכוב על גב הפיל, הם מוסיפים לא פעם משקולות על רגליו ומונעים ממנו לזוז בחופשיות. ההוכחה הטובה ביותר היא העובדה שהמס הכי כבד (מס רכישה) הוא מס מחזור "טיפש", שנגזר רק משווי העסקה, במקום למסות אותנו רק על הרווחים כמו בשוק ההון, מה שכמובן מגדיל את אי הוודאות ואת הסיכון של הרוכשים והיזמים (ובהתאם מצמצם בנייה ועסקאות).

או האנומליה במיסוי השכירות למגורים, שם יש תקרת פטור ומסלולים מוזלים על הדיבידנדים שמקבלים המשכירים, ירושה מהוראת שעה שחוקקה בשנות ה-90 (אז המדינה חיפשה "מתנדבים" שיקנו דירות להשכרה). או העובדה שמי שמחזיק בישראל קרקע פנויה, יקרה ככל שתהיה, לא משלם שקל מסים. אפילו הארנונה, המס העירוני המוצדק מאין כמותו (כי מי אמור לשלם על הזבל שמפנים לנו מהבית?), בעיקר יוצר פה עיוותים חמורים, שמשכנעים כל ראש עיר להתנגד לתוספת מגורים.

במשרד האוצר יודעים מזמן שהרפורמות קריטיות, אבל קשה לבצע אותן כשמכורים לכסף כל כך משמעותי. נעים בהרבה להתבשם מהענף שמסדר לנו את הגירעון, מאשר לטפל בכשלים שתוקעים אותנו עם משבר דיור שהולך ומחריף.