לכל סיעות הקואליציה הובטח סגן שר, ותקווה חדשה היא האחרונה לנצל זאת?

שם: מאיר יצחק הלוי
מפלגה: תקווה חדשה
תאריך: 14.12
ציטוט: "התקיים משא ומתן קואליציוני... בין היתר הוחלט שם, לפני כחצי שנה, שכל סיעה תקבל סגן [שר]... כל הסיעות, למעט תקווה חדשה, ביצעו פעולה זו"
ציון: לא נכון

סגן שר החינוך הטרי מאיר יצחק הלוי התראיין ב-14.12 לתכנית קלמן ליברמן ונדרש שוב ושוב להגן על גודלה המנופח של הממשלה הנוכחית. יצחק הלוי, שמונה לתפקידו יום קודם לכן והפך לחבר ה-34 בממשלה, הסביר למראיינים רועי שרון ודב גילהר כי הוא מעדיף "ממשלה יותר קומפקטית ויותר קטנה", אך ש"הסיטואציה הפוליטית, הקונסטרוקציה שנוצרה, יצרה את המצב הזה". לטענתו, בעת הקמת הממשלה "התקיים משא ומתן קואליציוני... בין היתר הוחלט שם, לפני כחצי שנה, שכל סיעה תקבל סגן [שר]... כל הסיעות, למעט תקווה חדשה, ביצעו פעולה זו".

בדקנו האם אכן בהסכמים הקואליציונים של כלל המפלגות קיימת הדרישה למינוי סגן שר מטעמן, וכן האם כל המפלגות מינו עד היום ח"כ מטעמן לתפקיד זה.

ב-11.6.2021, יומיים לפני השבעת הממשלה, חתמו כל שמונה מפלגות הקואליציה על הסכמים קואליציונים. מכיוון שהמנדט להקמת הממשלה היה אז בידו של יאיר לפיד, המפלגות כולן חתמו על הסכם עם מפלגת יש עתיד. בסעיף 7 להסכם של יש עתיד עם רע"ם מצוין כי מטעם סיעת רע"ם יכהן סגן שר במשרד ראש הממשלה. בסעיף 10 להסכם של תקווה חדשה, נאמר כי מטעם הסיעה יכהן סגן שר באחד המשרדים שבידי שר מתקווה חדשה או במשרד אחר בהסכמת השר הממונה. בהסכם בין יש עתיד לימינה הסכימו השתיים כי ימינה תחזיק גם היא בתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, ואילו יש עתיד תמנה סגן שר במשרד החוץ.

לעומת זאת, בהסכמים שחתם לפיד עם ישראל ביתנו, כחול לבן, מרצ והעבודה, לא נכללו סעיפים העוסקים במינוי סגני שרים ממפלגות אלו. עם זאת, בהסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה נאמר כי לשר לביטחון פנים שימונה מטעמה יוצמד סגן שר מיש עתיד. תפקיד זה כאמור לא מוזכר בהסכם עם ימינה משום מה, המקום היחיד בו מפורטים שלל התפקידים שינתנו ליש עתיד, על אף שההסכם עם העבודה נחתם לפני ההסכם בין יש עתיד לימינה. עוד נציין כי לישראל ביתנו הובטח תפקיד שר נוסף במשרד האוצר, לצידו של השר ליברמן. לבסוף, על אף שאין כל התייחסות לכך בהסכם הקואליציוני, בשלל הפרסומים בתקשורת מהימים שלקראת הקמת הממשלה דווח כי כחול לבן תקבל לידיה את תפקיד סגן השר במשרד הביטחון. כאמור אין אזכור לכך במסמכים הרלוונטים.

אם כן ניתן לראות שרק 4 מתוך 8 המפלגות החברות בקואליציה דרשו למנות מטעמן סגן שר בממשלה, בעת ניסוח וחתימת ההסכמים הקואליציונים. מה קרה בפועל לאחר הקמת הממשלה?

מפלגות יש עתיד וימינה דאגו למלא את המכסות שניתנו להן שבועיים לאחר השבעת הממשלה, כשעידן רול ויואב סגלוביץ' מונו לסגני שרים במשרד החוץ והבט"פ, בהתאמה, ואביר קארה מונה לסגן שר במשרד רה"מ. יחד איתם מונה אלון שוסטר לסגנו של בני גנץ במשרד הביטחון. כחודש לאחר מכן, מונה יאיר גולן ממרצ אף הוא לסגן שר, במשרד הכלכלה, למרות שמפלגתו לא דרשה זאת בעת הקמת הממשלה. גולן שימש קודם לכן כיו"ר ועדת הקליטה, והמעבר בין התפקידים נועד לפנות את מקומו בראש הוועדה עבור חבר אופוזיציה, כחלק מהמאמץ של הקואליציה להמתיק את הצעתה המקורית לחלוקת הוועדות בכנסת לאור המחאות והחרמות של חלקים באופוזיציה.

מפלגת רע"ם, על אף שיש באפשרותה למנות סגן שר במשרד רה"מ לצידו של קארה לפי ההסכם שחתמה עם יש עתיד, נמנעה מלעשות זאת עד היום.

בתגובה לפנייתנו השיב יצחק הלוי כי "התכוון בדבריו שכל הסגנים שסוכם עליהם במסגרת ההסכם הקואליציוני שובצו. להלן הרשימה: 1. יואב סגלוביץ - יש עתיד. 2. אביר קארה - ימינה. 3. יאיר גולן - מרצ. 4. אלון שוסטר - כחול לבן. 5. עידן רול - יש עתיד".

אלא שכאמור, לא כל התפקידים הללו סוכמו בהסכמים הקואליציונים, וחשוב מכך, לא "כל הסגנים שסוכם עליהם במסגרת ההסכם הקואליציוני שובצו", כפי שיצחק הלוי חוזר וטוען בתגובתו.

לסיכום, בניגוד לדבריו של יצחק הלוי בראיון, בהסכמים הקואליציונים הוחלט שרק חצי ממפלגות הקואליציה יוכלו למנות סגן שר מטעמן. בניגוד לדבריו בראיון ובניגוד להבהרתו ל"משרוקית", לא כל המפלגות הללו מילאו את המכסות שלהן - רע"ם טרם מינתה סגן שר. מפלגות כחול לבן ומרצ מינו סגני שרים על אף שאין לכך התייחסות בהסכמים עליהם חתמו. לכן דבריו של יצחק הלוי לא נכונים.