המדינה מבקשת מבית המשפט לדחות את עתירת הארגונים הירוקים בנוגע להסכם שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה משמעותית של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת, והפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט לעולם. לפי תגובת המדינה לבג"ץ, כפי שהוגשה הערב (ה'), הסכם קצא"א אינו טעון את הסכם הממשלה, ואין בו כל חריג הדורש את התערבותה. למרות התבטאויותיהם של שרים רבים בחודשים האחרונים נגד ההסכם, המדינה איננה מביעה בתגובתה את עמדתה בנוגע לקיום ההסכם.
לפי תגובת המדינה, הממשלה לא מוצאת לנכון לבטל את ההסכם עליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שכן הוא איננו מגביל את פעילות הממשלה ולכן אינו מנוגד לחוק החברות הממשלתיות. בנוסף, היות והמשרד להגנת הסביבה כבר מטיל היום בפועל מגבלות על יכולתה של קצא"א לממש את ההסכם באופן מלא באמצעות מדיניות "אפס תוספת סיכון" שקבע, העתירה לפי עמדת המדינה, מתייתרת.
המדינה אף טוענת כי הסכם קצא"א אינו מגביל את יכולתה של המדינה לפעול ביחס למאבק בשינוי האקלים, שכן למרות חתימת ההסכם האמור, "הממשלה ממשיכה לקחת חלק פעיל במאבק במשבר האקלים, ביתר שאת". בין היתר, מציינת תגובת המדינה שורה של החלטות ממשלה (שאינן מחייבות בפועל), כדוגמה לכך שהממשלה אכן פועלת להתמודדות עם משבר האקלים. עוד טוענת המדינה, כי במסגרת הסכמי אברהם, נחתם גם על הסכם שיתוף פעולה בסקטור האנרגיה להקמת שדה סולארי תמורת מים מותפלים מול ירדן. נזכיר, כי אותו הסכם בניגוד להסכם קצא"א - אינו מיושם בפועל בשלב זה, ונמצא בשלבי גיבוש ראשוניים ללא כל פרטים מחייבים סגורים.
העמדה שהוגשה הערב לבג"ץ על ידי המדינה, דומה לעמדה של משרדי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, כפי שפורסמה השבוע. המדינה בחרה שלא להתערב בכובעה כבעלי חברת קצא"א בהסכם. ההסכם לא יבוטל, והממשלה לא תנהל בשלב זה דיון על אישורו או דחייתו מתוקף חוק החברות הממשלתיות, אלא תטיל את כובד המשקל על המשרד להגנת הסביבה שמגביל בשלב זה את יכולתה של קצא"א לשנע נפט בכמות העולה על 2 מיליון טון במפרץ אילת. בחברת קצא"א ניהלו בחודשים האחרונים מאבק מול המשרד להגנת הסביבה, ואף איימו לפנות להליכים משפטיים, אילו יעמוד המשרד להגנת הסביבה על סירובו.
על פעילויות קצא"א ישנו חסיון כמעט מלא, כך שלא ניתן לדעת בפועל כמה נפט שינעה החברה דרך אילת בשנים האחרונות או עד כמה מבקשת החברה להגדיל את פעילות הנפט המותרת לה לפי היתר רעלים, אותו מנפיק המשרד להגנת הסביבה. בפועל, ההסכם המדובר כבר נכנס לתוקף, והשנה החלו מכליות נפט לפקוד את אילת. במשרד להגנת הסביבה אמנם הגדירו מדיניות של "תוספת אפס סיכון" במפרץ וכך בלמו את יכולתה קצא"א לממש באופן מלא את ההסכם לעת עתה, אך השנה כמות מכליות הנפט שפקדה את אילת - הייתה ככל הנראה חסרת תקדים.
ההסכם מול האמירויות מאפשר לקצא"א, לפי ההערכות, להגדיל את כמות המכליות פי 30 מהממוצע בעשור האחרון. לפי גורמים המעורים בפרטים, בקצא"א לא חצו את הרף הנוכחי האפשרי - 2 מיליון טון באף שנה בעשור החולף, אך בשנה הנוכחית - התקרבה לכך. בעשור האחרון פקדו את מפרץ אילת 2.5 מכליות נפט בשנה, והשנה עלתה הכמות ביותר מפי ארבע: לפי ההערכות, בשנת 2021 הגיעה הכמות לכדי 1.4 מיליון טון, באמצעות 10 מכליות נפט. זוהי כמות המכליות הגבוהה ביותר שנכנסה למפרץ אילת בעשור האחרון, למרות משבר הקורונה וההאטה בשוק הנפט. במשך מספר שנים, לא פקדו את נמל אילת מכליות כלל.
לאחר חתימה על הסכם הנפט מול החברה האמירתית, חזר המשרד להגנת הסביבה ואישר לקצא"א לשנע שני מיליון טון נפט דרך המפרץ, ולהגדיל בפועל את כמות המכליות הפוקדות את העיר בהשוואה לשנות העשור הנוכחי. כלומר, גם אם המשרד להגנת הסביבה מגביל מאוד בפועל את מימושו המלא של הסכם הנפט - הסיכונים לסביבה הימית במפרץ אילת גדלו בפועל בשטח בהשוואה לשנים עברו.
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, אמר ל"גלובס": "באף שנה בעשור האחרון לפחות קצא"א לא פרקה כל כך הרבה נפט או הגיעה לסף שהוגדר לה בהיתר הרעלים. אנחנו מודאגים מכל מכלית שנכנסת לאזור, ומימוש ההסכם עליו חתמה קצא"א יכול היה להטיל צל כבד על מפרץ אילת. אמנם בלמנו את הכמות כעת אבל אנחנו עדיין מודאגים מכך שהכמות ב-2021 עלתה ובוחנים את הנושא לעומק. הסכנה קיימת. מבחינתנו ברור שאנחנו מקדמים אנרגיות מתחדשות ומובילים להפסקת השימוש בדלקים פוסיליים. אם משרד האנרגיה יגיד שנמל קצא"א באילת הוא לא מתקן אסטרטגי, המשרד להגנת הסביבה הוא הראשון שיוותר על הסיכון הסביבתי הזה באילת".
לפי קצא"א, בהתאם להסכם, בחמש השנים הקרובות תעלה באופן מתון כמות מכליות הנפט הפוקדות את אילת. כמות המכליות המירבית, בעוד מספר שנים, יעמוד על "כמה עשרות בשנה".
"בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט"
הדרך היחידה, בשלב זה, לבלום את מימוש הסכם הנפט באופן מלא - הינה החלטת ממשלה, אפשרות אותה העדיפה היום הממשלה שלא לקבל. זאת, למרות ששורה ארוכה של שרים הודיעו שהם מתנגדים להסכם קצא"א: לצד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, אמר השבוע ל"נוער האקלים, שהפגין מחוץ לביתו, כי "הסכם קצאא לא יקרה, כמו שאתם רואים, אני נגדו". ואולם מנכ"לית משרדו, נעמה שולץ, חתמה יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ, יאיר פינס, על ההחלטה כי הממשלה לא תבטל את הסכם קצא"א ותותיר למשרד להגנת הסביבה לפעול בנושא בשטח.
נגד ההסכם יצאה גם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, שטענה כי למימושו אין משמעות עבור משק האנרגיה המקומי שכן מדובר בנפט המיועד לייצוא, ואולם הוא מטיל סיכונים על מפרץ אילת. עוד התנגדו להסכם, שר הבריאות ניצן הורביץ ושר התיירות יואל רזבוזוב. בדיון סגור, ביקש שר הביטחון, בני גנץ, לבחון את המשמעות הביטחונית של ההסכם - אך לא ביקש להקפיאו או לבטלו, אלא להותיר את הנושא למשרדים המקצועיים המטפלים בכך.
שר האוצר האמון כרגולטור על פעילות קצא"א, אביגדור ליברמן, לא הביע את עמדתו אך מנכ"ל משרדו במכתב חריף כתב כי יש לממש את ההסכם וכי לא נפל כל פגם בהליך חתימתו. למרות ההצהרות, עד כה, לא קיימה הממשלה דיון משותף בנושא ביטול ההסכם.
במשרד להגנת הסביבה הדגישו בעמדתם לבית המשפט את החשיבות של השמירה על הסביבה הימית. לפי המשרד, "שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט". השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אומרת כי "אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו - בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
תגובת קצא״א: ״לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה. החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית".
מקואליציית הארגונים נגד עסקת הנפט של קצא״א נמסר: "בחירת המדינה שלא לנצל את כוחה לבטל הסכם מסוכן של חברה ממשלתית, שיהפוך את ישראל למסדרון להובלת ואיחסון דלקים שלא לצרכיה, על כל הסיכונים הכרוכים בכך, מהווה פגיעה קשה באחריות מדינת ישראל כלפי בריאות הציבור והסביבה כפי שמשרדי הממשלה שונים הבהירו בעמדתם נגד ההסכם לאור הסיכונים הרבים.
"עם זאת, עמדת המדינה, כפי שמשתקפת במסמך עליו חתומים מנכ"ל רוה"מ ומנכלית משרד רוה"מ החלופי, היא לא להתערב בעמדת הרגולטור - המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אשר כבר הודיעה כי היא אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. זוהי בשורה טובה למפרץ אילת ולים התיכון, לתושבי אילת, הנגב, הערבה ואשקלון, ולערכי הטבע הנדירים של ישראל.
"אנו, לצד המשרד להגנת הסביבה, נוסיף לפעול בכדי שעסקת הנפט של קצא״א לא תצא אל הפועל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
