מ-6.2 מיליון תיירים ל-45 בלבד: השנה השחורה של באלי

ענף התיירות עולמי מתמודד עם קשיים בעקבות ההגבלות שכפתה מגפת הקורונה • חלק מהיעדים, שבימים כתיקונם נמצאים בראש רשימת המבוקשים, ספגו פגיעה קשה יותר מהשאר – בינהם באלי, האי האינדונזי, שם ביקרו רק 45 תיירים בשנה האחרונה

האי באלי באינדונזיה. הגבלות של הממשל המרכזי מונעות כניסת תיירים / צילום: Shutterstock, Arsa Ingin Moksa
האי באלי באינדונזיה. הגבלות של הממשל המרכזי מונעות כניסת תיירים / צילום: Shutterstock, Arsa Ingin Moksa

האי האינדונזי באלי, הנשען בעיקר על תעשיית התיירות הענפה שפורחת בו בימים ללא מגפה, ספג פגיעה קשה בעקבות ההגבלות הקשות שכפתה מגפת הקורונה על העולם כולו. ממיליוני תיירים בשנה, באלי קיבלה את פניהם של 45 מבקרים במהלך 2021, כך לפי הרשות הלאומית לסטטיסטיקה במדינה.

נמל התעופה בבאלי היה סגור במשך כמעט כל השנה, ולכן מספר התיירים הדו ספרתי שהגיעו אל האי עשו זאת באמצעות יאכטות פרטיות. מי שנכנס לבאלי, פוגש דרישות גבוהות מאוד בכל הנוגע להתגוננות מפני הקורונה, הכוללות עשרה ימי בידוד ומספר בדיקות PCR, גם למחוסנים. בנוסף, המבקרים בבאלי נדרשים לרכוש ביטוח בריאות מיוחד ואשרת שהייה בסך 300 דולר. עלויות הטיסות יקרות אף יותר מבדרך כלל, משום שבימים אלה אין טיסות ישירות אל האי.

עם כל ההגבלות הללו, אכן קשה לתעשיית התיירות באי להתאושש, ומקומיים העוסקים בתחום לא מצפים לראות תיירים אירופאים, כל עוד יהיו ההגבלות בתוקף. בכל זאת, הדעיכה של תיירות החוץ הביאה לפריחה של תיירות הפנים - המלונות מדווחים על תפוסה של 35%, מה שמאיר אור בקצה המנהרה, אבל לא מספיק כדי להציל את עונת 2021 בבאלי.

ההגבלות ההדוקות נקבעות על ידי ממשלת אינדונזיה, ולא על ידי הרשויות המקומיות באי עצמו, שלאחרונה הסכימה לפתיחה של שדה התעופה לטיסות בינלאומיות. נותר רק לקוות שהתנופה של זן האומיקרון לא תביא להחמרה של התקנות פעם נוספת.