הצוללת | פודקאסט

הולנד בסגר, בריטניה וגרמניה שוקלות את הצעד. מה יקרה בישראל?

אירופה נמצאת בקרב בלימה מול האומיקרון, שהפתיע אפילו את מפתחי החיסון של פייזר-ביונטק וטורף מחדש את הקלפים בהתמודדות מול הנגיף • בהולנד כבר הטילו סגר, וייתכן שבבריטניה וגרמניה יילכו בעקבותיה בקרוב • האם שיעורי ההתחסנות הגבוהים בישראל יצילו אותנו ומה יקרה לכלכלה? • הצוללת

ניידת משטרה ברחוב ריק במרכז אמסטרדם היום. לפני הסגר, הרחוב היה שוקק באנשים / צילום: Associated Press, Peter Dejong
ניידת משטרה ברחוב ריק במרכז אמסטרדם היום. לפני הסגר, הרחוב היה שוקק באנשים / צילום: Associated Press, Peter Dejong

האומיקרון משתולל בימים אלו באירופה והתחלואה שוברת שיאים. בהולנד, למשל, הרשויות לא לוקחות סיכון והכניסו את המדינה שוב לסגר נוקשה, כולל כל החנויות, בין לילה, מיום ראשון ועד ה-14 בינואר. ייתכן שבבריטניה וגרמניה יילכו בעקבותיה בקרוב.

כעת עיני העולם כולו נשואות לבריטניה, ולנתונים שיראו את ההשפעה בשטח של התפרצות האומיקרון שהיא חווה. החנויות עדיין פתוחות, העסקים עדיין פועלים, אבל התחלואה הנרחבת בארבעת הימים האחרונים, ממחישים את פוטנציאל ההדבקה הגבוה של הווריאנט החדש. נתוני אשפוז, תחלואה קשה, עומסים במערכת הבריאות וגם מחסור בצוות רפואי בגלל מחלה הם כולם פרמטרים שיימדדו וינותחו בשבועות הקרובים, במטרה ללמוד כיצד להתמודד עם המוטציה החדשה. 

האם ישראל גם תיאלץ לנקוט צעדים כה קיצוניים, עד כדי סגר? כלל לא בטוח, אך גם האומיקרון עלול להפתיע.

ועידת ישראל לעסקים של גלובס תעסוק מחר גם בשאלה זו. המושב "בריאות ומדע - איך נחיה וממה נמות" ייפתח בסקירה של כמה מההבדלים בין ההתמודדות הישראלית להתמודדות האירופית, וכיצד הם משתקפים בתחלואת הקורונה, בחומרת ההגבלות ומשפיעים על מערכת הבריאות. לצפייה ברשימת הדוברים בוועידה ובתוכנית המלאה לחצו כאן. 

בישראל פעלו מהר יותר

אחרי גלים ראשונים שהציבו את ישראל על מסלול מקדים לעומת אירופה, ואחרי צעדים שאומצו ברוב המדינות כמו סגירת בתי ספר וגנים, אפשר לראות הבדלים בדרך ההתמודדות של ישראל בהשוואה לאיחוד. הישראלים, פחות שונאי-סיכון מעמיתיהם האירופים, התנפלו על החיסונים שהושגו בהצלחה מתחילת השנה, במהירות ובקצב שהאפילו על רוב מדינות אירופה. הרשויות, גם הפוליטית וגם המקצועיות, קיבלו החלטות זריזות הרבה יותר לעומת רוב ממשלות היבשת, לגבי סגירת נתיבי טיסה וצעדים אחרים, ומה שסייע לבצע מדיניות חיסונים מהירה היא הדיגיטליזציה של מערכת הבריאות בארץ.

מנגד, ההתמודדות הישראלית הייתה כרוכה גם בזיגזגים תכופים, במדיניות תקשורת לא לגמרי שקופה לציבור, בהכרעות שבוטלו ברגע האחרון וביוזמות שלא יצאו לפועל. האי-ודאות לתושבים ולמגזר העסקי רבה יותר. בנוסף, ישראל אימצה גישות "אסייתיות" כמו ניטור אחרי מבודדים וחולים, מעקב אחרי בידודים וגם בדיקות חובה לכל מי שנכנס לשערי ישראל. מבחינת תיירות, ישראל מונעת מתיירים להיכנס במשך יותר משנה, בניגוד ליתר מדינות אירופה שיכולות ליהנות מתיירות פנימית בתוך הגוש, וגם מחוץ לה.

מחכים ל"נס חג מולד"

במבחן התוצאה, התמותה העודפת בישראל, שקשורה ישירות לתמותה מקורונה, נמוכה ביחס לממוצע האירופי. במיוחד מדינות מזרח-אירופה, אבל גם מוקדי התפרצות כמו פורטוגל, סובלים משיעור תמותה גבוה פי כמה. בדנמרק ובפינלנד, עם זאת, התמותה עד כה הייתה נמוכה יותר. בגרמניה היה שיעור התמותה דומה. כעת קווי המערכה נכתבים מחדש, וההתמודדות עם וריאנט האומיקרון יכולה לשנות את התמונה. בבריטניה מדברים על "נס חג מולד" אם יוכח שהמוטציה החדשה אלימה פחות, כפי שהסתמן מנתונים חלקיים מדרום-אפריקה. 

מה עשויות להיות ההשלכות של האומיקרון על הכלכלה העולמית, וגם כאן אצלנו, והאם גם הישראלים עלולים למצוא עצמם בסגר? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס". 

צרו איתנו קשר *5988