שבבים | בלעדי

אפל, גוגל ואינטל משלבות ידיים בצעד חריג. המטרה: עוד מהנדסי שבבים

הסבת מדענים למהנדסי חשמל, הקמת אקדמיה לנשים חרדיות וקמפיינים המציגים את האטרקטיביות של התחום: תוכנית חדשה של ענקיות השבבים ונציגי האקדמיה מנסה לפתור את המחסור במהנדסי חשמל בישראל • ראש הפורום, דדי פרלמוטר, ידבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל
מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

התחרות בין ענקיות הטק מאז ומעולם הייתה קשה. אפל, גוגל, מיקרוסופט, אינטל, קיידנס ואנבידיה נאבקות זו בזו בזירת הטכנולוגיה העולמית, וגם על תלוש השכר של המהנדס הישראלי. אך הפעם הן החליטו לשלב ידיים למען אינטרסים משותפים.

בשבועות האחרונים פורום הכולל בכירים בחברות ונציגים מהאקדמיה, החל לנסח תוכנית לקידום תחום הנדסת השבבים בישראל. בין השאר באמצעות הסבת אקדמאים לתחום, קמפיינים למיתוג ושיפור מודעות לחשיבות הנושא וכן שיתוף-פעולה עם מוסדות לימוד חרדים ובמגזר הערבי. הסיבה: מחסור חמור של כאלפי מהנדסי שבבים בישראל.

הפורום כולל גם נציגים מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון לב, אוניברסיטת בר אילן, והעברית, ויחד עמם, מנסחות החברות תכניות לימוד חדשות, קורסים חדשים לתואר ראשון וכן "מיקרו-תארים", אשכולות קורסים לתואר שני המאפשרים למדענים ובוגרי מקצועות הנדסה אחרים, לעבור הסבה להנדסת חשמל כדי לעבוד בחברות הבינלאומיות.

"ישראל הפכה מעצמה של תכנון שבבים, אבל הנושא לא קיים כמעט בשיח הציבורי", אומר לגלובס עידו בוקשפן, סגן נשיא לפיתוח שבבים באנבידיה ישראל. "הישראלי הממוצע מכיר ומוקיר תחומים כמו סייבר או בינה מלאכותית, אבל לא תכנון ופיתוח שבבים. אנחנו רוצים להנגיש אותו לכמה שיותר אנשים, ובו בזמן להגדיל את העוגה כדי שישראל תוכל לקיים את עצמה גם כמעצמה של שבבים".

"יש כיום מחסור של אלפי עובדים, ומרכזי הפיתוח הישראלים של הענקיות הזרות - אפילו הסטארטאפים - מגייסים קבוצות גדולות של מפתחי שבבים במקומות כמו אוקראינה, הודו, רומניה, אפילו בארה"ב, בגלל שלא מוצאים מספיק אנשים קרוב לבית". 

מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל
 מהנדסי שבבים באינטל / צילום: אינטל

"שבבים זה לא רק ייצור"

בראש הפורום עומד דדי פרלמוטר, בעברו ארכיטקט המוצרים העולמי של אינטל, המשמש כיום גם כראש הצוות הבין משרדי לגיבוש תוכנית ממשלתית להגדלת כח האדם הזמין לתעסוקה בהייטק. הוא מונה בחודש ספטמבר האחרון על ידי שרת המדע אורית פרקש-הכהן כדי להגיש בתוך חצי שנה המלצות לדרכים חדשות להגדלת שיעור המועסקים במשק בענף ההייטק מ-10% היום ל-15% בתוך חמש שנים.

"הייטק זה לא רק תוכנה ואפליקציות, ושבבים זה לא רק ייצור", אומר פרלמוטר שיספר על התוכנית החדשה בוועידת העסקים של גלובס ביום שלישי. "ישראל היא מעצמה עולמית בתכנון ופיתוח שבבים. אינטל מעסיקה כאן יותר מתכנני שבבים מעובדי ייצור, ובו בזמן כל חברות הענק הודיעו על הרחבה מסיבית של החברות שלהן בישראל בחודשים האחרונים. נוצרה כאן התאגדות יוצאת דופן של החברות המובילות עם האוניברסיטאות על מנת להתמודד עם האתגר בטווח הבינוני והארוך".

כך זה יעבוד

התוכנית להגדלת כוח האדם בתעשיית השבבים כוללת ארבעה נדבכים: הראשון כולל את הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים הנדסת חשמל, באמצעות נוכחות גבוהה יותר של עובדי חברות השבבים במפגשי רישום ללימודים, הכוונה וייעוץ וכן באמצעות הקמה של מסלולי לימוד חדשים לתואר ראשון המשלבים תארי הנדסה אחרים, כמו מחשבים או תוכנה, עם תכנים בהנדסת חשמל.

הנדבך השני כולל הסבה של אקדמאים מתחומי המדעים - כמו כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, תוכנה, ביולוגיה, הנדסת תעשיה וניהול - להנדסת חשמל באמצעות קורסים מיוחדים במסגרת תואר שני ללא תעודה. כבר כיום זכאים בוגרי תואר ראשון להרשם לתואר שכזה -המכונה אשכול -באוניברסיטת תל אביב והטכניון בתחום הבינה המלאכותית. כעת, מבקשים בפורום להוסיף גם את הנדסת החשמל.

הנדבך השלישי כולל הגברת המודעות לתחום באמצעות הנגשת תחום השבבים באוניברסיטאות, בתיכונים ובבתי הספר. "כולם יודעים מה זה סייבר ומה זו בינה מלאכותית, אבל הרבה פחות מכירים את עולם פיתוח השבבים, למרות הביקוש הגדול לתחום ולמרות ששבבים נמצאים בכל מקום סביבנו", אומרת לגלובס קרין אייבשיץ-סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל המשתתפת בפורום. "אנחנו רוצים שיותר ילדים ונוער יכירו את התחום ויבינו את החשיבות שיש לשבבים. קל להבין את זה כשאתה רואה את ההשפעה של משבר השבבים על המחסור הכללי במוצרים, או כשאתה רואה רכב חכם או טלפון - מוצרים שרוויים בשבבים"

הנדבך הרביעי והאחרון עוסק בשילוב אוכלוסיות חדשות שעד כה השתתפותם בענף האלקטרוניקה הייתה נמוכה. אחד הרעיונות הוא הקמה של בית ספר להנדסת חשמל בקמפוס טל, האקדמיה לנשים של מכון לב, שעד כה לא היה פתוח ללימודי הנדסת חשמל. הפורום יקדם עבודה עם ארגונים נוספים העוסקים בשילוב חרדים, ערבים ונשים בתעשייה, בהם קמא טק, קהילת סקיילאפ בארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, וצופן.

התדמית המיושנת

המחסור החמור בכח אדם בהייטק מורגש בכל חלק התעשייה, אך הוא חמור במיוחד בקרב מהנדסי אלקטרוניקה, כלומר בוגרי הפקולטות להנדסת חשמל, המועסקים כיום במרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בישראל, בהם אינטל, אפל, גוגל וקיידנס. התחום סובל ממחסור כרוני של עובדים, גם בגלל הגדלת המשרות עם הגעתן של יותר חברות שבבים לישראל. אבל גם בשל התדמית המיושנת שדבקה בו. בזמן שהנדסת תוכנה, מחשבים, בינה מלאכותית וסייבר זכו למעמד נוצץ, פיתוח השבבים משתרך מאחור.

בזמן שמספר מהנדסי החשמל בישראל עומד על כ-11 אלף, התחרות עליהם הולכת וגדלה: אם בעבר התחרו על הטאלנטים כמה חברות כמו אינטל, קיידנס, קוואלקום ומארוול, הרי שבעשור האחרון נכנסו לפעילות אינטנסיבית ענקיות אלקטרוניקה בינלאומיות כגון אפל, אמזון ו-וואוי הסינית, הפעילה בישראל באמצעות חברה ישראלית בשם טוגה. גם ענקיות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא (לשעבר פייסבוק) הקימו בישראל פעילויות חומרה והן מגייסות עשרות מהנדסים כל אחת. גם הסטארט-אפים האיצו את המרדף אחר מפתחי שבבים לתחומים שונים.

נוסף על כך, החברות הוותיקות ממשיכות להגדיל את תוכניות הגיוס שלהן בישראל. אינטל, למשל, הודיעה בתחילת השנה כי היא תגייס 1,000 עובדי פיתוח נוספים, ותקים קמפוס חדש בחיפה בהשקעה של 200 מיליון דולר. בין השאר מגייסים באינטל לתפקידים בפרויקטים משותפים עם גוגל וסיסקו וכן בפעילות פיתוח ליבת השבבים. אנבידיה, ענקית השבבים שרכשה את מלאנוקס בישראל, הודיעה גם היא במרץ שהיא מגייסת 600 מהנדסים במגוון תחומים.