עו"ד שייצג את רשות המסים בהליכי הוצאה לפועל נגד חייבי מס וגנב 16 מיליון שקל מהמדינה נשלח לתשע שנות מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף הוטל עליו להשיב לחלק מהחייבים שנפגעו מהעבירות שביצע פיצויים בהיקף כ-364 אלף שקלים, וכן לשלם קנס בהיקף 300 אלף שקל לקופת המדינה.
הפרשה במסגרתה נגזר עונש המאסר החמור עוסקת בעו"ד דוד לוי, אשר ייצג את רשות המסים בתיקי הוצאה לפועל במשך כעשור, כב"כ הזוכה וככונס נכסים על פי חוק ההוצאה לפועל לשם גביית חובות של נישומים לרשות המסים, וגנב מהמדינה כספים בהיקף של כ-16 מיליון שקל שקיבל ממכירה ומימוש נכסי חייבים בהיותו כונס נכסים.
התיק נחקר על ידי יאח"ה שבלהב 433, מפלג ההונאה של מחוז תל אביב ומשטרת אילת במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, ונוהל על-ידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
ביוני השנה הרשיע ביהמ"ש המחוזי מרכז את עו"ד דוד לוי בריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה בסך כולל של למעלה מ-16 מיליון שקל, ובעבירות מס.
בין השנים 2001 ל-2011 ייצג לוי את רשות המסים בתיקי הוצאה לפועל לשם גביית חובות של נישומים לרשות המסים, וזאת כעורך דין פרטי במיקור חוץ ועל פי מינוי של ההוצאה לפועל. על פי הכרעת הדין, בתקופה זו לוי קיבל לידיו כספים בהיקף של כ-15.5 מיליון שקל, כתוצאה ממכירה ומימוש של נכסי חייבים, אולם לא העבירם לתיק ההוצאה לפועל ולזוכים, אלא נטל אותם לכיסו שלא כדין.
השופטת דנה מרשק-מרום ציינה בהכרעת הדין הפרושה על פני מעל 100 עמודים, "בסופו של יום, מדובר בסיפור מעשה של עורך-דין בעל יכולות מקצועיות מצויינות בתחומים בהם עסק, אשר ככל הנראה ניצל את חוסר הפיקוח המספק ברשות המסים והצליח לגנוב כספים במשך שנים בהם שימש ככונס נכסים של רשות המסים. העדויות שאינן שנויות במחלוקת מעלות, כי הנאשם מכר ומימש עשרות נכסי נדל"ן של אנשים שחבו חובות לרשות המסים, ובמקום להעביר את כספי המימוש לרשות המסים על-מנת שייזקפו כנגד חובות החייבים, ואת היתרה תעביר הרשות לחייבים, הנאשם נטל אותם לעצמו והעלימם. במספר מקרים מימש נכסים שערכם היה גבוה מסכום החובות, אך את היתרה לא הפקיד בקופת ההוצל"פ לטובת החייבים או עזבונם אלא נטל את היתרות לעצמו".
מעשיו גרמו לכאוס במערכת
בגזר הדין החמור ציינה השופטת, כי "הנאשם התנהל באופן שיטתי באמצעות פניות מעוררות אמון אל ראש ההוצל"פ ואל הממונים ברשות המסים, ביקש אישור על כל עסקה ומהלך וכביכול יידע על אודותיהם, אך ברוב המקרים פשוט נמנע מחלוקת היתרה, כפי שתואר בהרחבה בהכרעת-הדין. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו על-ידי גורמי המקצוע ברשות המסים, את חוסר הפיקוח והעדר הסדר ב'תיקים ההיסטוריים', כשמתן האמון בו הוא אחת הסיבות שגרם לגילוי מאוחר, יחסית, של מעשיו".
עוד צוין, כי "מעשיו של הנאשם גרמו לנזקים לפרט ולציבור בהיבט רחב יותר. על-פי העדויות שנשמעו, מעשיו של הנאשם גרמו לכאוס במערכת. הנאשם לא העביר תשלומי חובה בגין הנכסים שמכר, וכך נוצרו קשיים לרוכשים של הנכסים; החוב של אותם חייבים, שנכסיהם נמכרו והנאשם הותיר בידו את הכספים, לא כוסה והמשיך לצבור קנסות, ריבית והצמדה, כשהרשות היתה מחויבת לבצע פעולות אכיפה כדי שהחובות לא יתיישנו; המתווה שגובש לפתרון המצב אילץ את רשות המסים למנות כונס נכסים נוסף על-מנת לעשות 'סדר' באותם תיקים, ואת שכר-טרחתו שילמה רשות המסים (ולא החייבים)".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
