לא רק תיקון לקורונה: היצוא ב-2021 צמח ב-20%

עלייה של קרוב ל-20% ביצוא ביחס לשנת 2020: יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי להסתכם בשנת 2021 בכ-140 מיליארד דולר • שיא בשנת 2021: לראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ

יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי להסתכם בשנת 2021 בלפחות 135 מיליארד דולר, בואכה 140 מיליארד, עלייה של קרוב ל-20% ביצוא ביחס לשנת 2020 - שנת הקורונה שבה נרשמה ירידה ביצוא לעומת קודמתה. הנתונים מתבססים על תחזית מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, על סמך תחשיבים שונים של נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

במינהל סחר החוץ מציינים עוד כי שנת 2021 הינה שנת שיא בהיבט נוסף הנוגע לעובדה שלראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות. הסקטורים המובילים ביצוא הסחורות הם מיכון ומכשור אלקטרוני, מוצרי תעשיות הכימיקלים והתרופות וציוד אופטי ורפואי.

שתי המגמות המשמעותיות ביותר שתרמו לשינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים, הן גידול משמעותי של ענפי ההייטק ביצוא הישראלי - יצוא שירותי תכנות ושירותי מחקר ופיתוח ללא הזנק שצמחו בכ-25% ו-15% בהתאמה, והגידול המשמעותי של יצוא שירותי תחבורה שקפצו השנה בכ-138%. עם זאת, מבהירים במשרד הכלכלה, יש לזכור שלגבי שירותי התחבורה, הגידול נובע בחלקו מהקפיצה בעלויות התובלה ברחבי העולם ומהעובדה שהשנה אליה הנתונים מושווים הינה שנת קורונה שפגעה בשרשרות האספקה ברחבי העולם. לצד זאת, גם יצוא הנובע ממכירת חברות הזנק זינק בכ-257% ומגמות אלו הובילו לצמיחה כוללת של כ-30% ביצוא השירותים.

בגזרת הסחורות ניתן לראות מגמת התאוששות לאחר מספר שנים של סטגנציה וצמיחה בשיעור של כ-15% - גידול שלא נראה כמותו בשנים האחרונות. התאוששות משמעותית במיוחד בגזרת הסחורות נרשמה ביצוא היהלומים שצמח בשיעור של כ-65%, זאת לאחר שנים של התכווצות ומשבר בענף בישראל. בניכוי יהלומים, יצוא הסחורות בשנת 2021 צמח בכ-13% לעומת 2020. מלבד היהלומים, יצוא הסחורות צומח כמעט בכל הסקטורים והמגזרים.

בראייה גיאוגרפית, בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים, ניתן לראות כי עיקר היצוא (39%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.

ארבע המדינות המובילות ביצוא הן ארה"ב, סין, הולנד, תורכיה וגרמניה והשיאנית בגידול לעומת השנה שעברה היא אירלנד, שהיצוא אליה צמח ב-517% אם כי באירופה ככלל היצוא צמח ב-7% בלבד. למרוקו מדינת הסכמי אברהם, היצוא צמח ב-192% (אם כי מדובר בתיקון מסוים, שכן בעבר חלק מהיצוא הישראלי לשם הגיע בעקיפין דרך מדינות שלישיות ולא נרשם כיצוא למרוקו) ולמצריים ב-46%. עדיין באפריקה היצוא לניגריה רשם עלייה של יותר מ-100% משמע הכפלה.

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אומר לגלובס כי לא מדובר רק בתיקון של הירידה של שנת הקורונה, הגידול מרשים במיוחד בעולם הסייבר וסביבתו, תוכנות שירותי תוכנה וכו'. 

חלק נוסף מהעלייה מוסבר גם בעליית המחירים בעולם, ולכן מעבר לגידול במספר המוצרים הנמכרים העלייה במחירם מוסיפה לנתוני העלייה. הוא מציין עוד כי הצמיחה באה חרף העובדה שסקטור התיירות טרם חזר לפעילות מלאה בשנה האחרונה ועל אף שאתגרי הקורונה בשוקי היעד נמשכים, ואף גוברים לאחרונה.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי פרסמה הודעה ולפיה: "כלכלה יציבה וצומחת היא זאת שמאפשרת עמידה באתגרים רבים המאפיינת את ישראל. מדיניות הסחר הלאומית מכירה בחשיבות היצוא ובהשפעתו העצומה על הכלכלה הישראלית".

צרו איתנו קשר *5988