"התהליך שהתחיל בקורונה העמיק את הפער בין עצמאים לשכירים, ורואים את זה בצורה ברורה"

ענת שאול תמיד נמשכה לייעוץ ולפתרון דילמות של אנשים, אהבה לראות אנשים מתפתחים וצומחים ומגיעים למקום אליו הם שייכים. לעסק הגיעה ענת לגמרי במקרה: "במהלך חופשת הלידה של הבן הקטן שלי (9) חבר ביקש ממני לסייע לו לפרק חברה, אמרתי לעצמי שרק אם אמצא מטפלת מעכשיו לעכשיו אלך על זה ואכן כך היה. בתהליך זה ליוויתי עשרות עובדים בתהליך פיטורין ופירוק וסייעתי להם במציאת התפקיד הבא. ואז הבנתי לגמרי מה אני אוהבת לעשות. תוך שבועיים כבר נרשמתי ללימודי אימון קריירה, עשיתי סטאז' ומשם העסק התחיל להתגלגל".

עד לאותו הרגע עבדה בתפקידי גיוס ומשאבי אנוש, כמנהלת הגיוס של יס ובתפקידה האחרון כמנהלת משאבי אנוש באגף השירות ביס במשך 6 שנים ואחרי לבטים רבים החליטה לסיים את תפקידה: "בתהליך לא מובנה, לא שיטתי ובדיעבד יש לומר- לא יעיל- השכלתי להבין מה אני אוהבת לעשות, במה אני טובה ומה חשוב לי. זאת אחרי מפגשים עם אנשים רבים והקשבה לסיפורי הקריירה, לשינויים ולהתפתחויות המקצועיות שלהם- היום בעסק אני משלבת בעשייה בין ארגונים לאנשים פרטיים, משלבת בין חלומות לבין מציאות".

כשהתחילה הקורונה היא וקולגות שלה מהתחום היו בטוחים שהעצה הכי חכמה לתת לאנשים היא לשמור היטב על מקום עבודתם ופרנסתם - במיוחד לנוכח הסגרים, הבידודים והפחד מלאבד את הפרנסה ואת העבודה. "מהר מאוד הבנתי שהמציאות עולה על כל דמיון. הפניות התחילו לזרום והפגישות החלו להיערם, הן עם לקוחות פרטיים והן עם ארגונים - כולם רצו שינוי. כולם חיפשו את הדבר הנכון הבא. כל אחד וסיבותיו שלו - היו הרבה שפתאום הבינו שלעבוד מהבית זה חלום, יש שהבינו את ההיפך וחיפשו עבודה במקום שאינו הבית. הרבה הגיעו אחרי שהבינו שהקורונה הופכת את החיים לקצרים יותר ולכן אין טעם לפספס אותם בעשייה של משהו שאינו מספק ואינו גורם לך לקום עם חיוך כל בוקר. אין ספק שהיה מפתיע לגלות שדווקא בתקופת הקורונה העסק תפס תאוצה. הקורונה האיצה את התהליכים של כולם - גם מעסיקים שחיפשו עוד עובדים, איכותיים, מקצועיים גמישים שיודעים להגיב ביעילות לשינויים".

לדבריה, "העבודה מהבית חידדה לעובדים מה הם רוצים ומה הם לא רוצים, עם מה הם לא מוכנים להשלים, יותר זמן משפחה, פחות בזבוז זמן בדרכים ובמציאת חניה, והיו כאלה שלהיפך - יציאה מהטרנינג למשרדים טובה להם. יש כאלה שלקחו תחביב והפכו לעסק - עסק של אפייה ומכירת עוגות למשל, יש כאלה שמשלבים כמה צורות העסקה- שכירים ועצמאים, פרילנסרים, התנדבות ועוד. הכל כדי להגשים ולממש. פיתחנו גמישות ופתיחות וזה התחיל מאילוץ וממשבר עולמי והגיע עד למקום הכי פרטי שלנו".

"הקורונה והרגולציה בישראל חידדו את הפערים בין שכירים ועצמאים", אומרת ענת. "הרבה מאוד עצמאים שנכנסו למשבר ללא רזרבות כלכליות נבהלו והתחילו לחפש יציבות תעסוקתית. ההבדל בינם לבין השכירים זה הרגולציה שלא אפשרה ועדיין אינה מאפשרת לעצמאים את הרגע לנוח ולחשוב מה נכון להם. על אף המענקים שקיבלו לא כולם רצו לקחת מהחשש שלא יוכלו להחזיר. לעצמאים באופן כללי אין מעטפת סוציאלית שיכולה לתת להם את אורח הרוח והנחת לחשוב מספר שבועות ולהבין מה הצעד הבא. לכן, התהליך שהתחיל בקורונה העמיק את הפער בין עצמאים לשכירים, ורואים את זה בצורה ברורה".

"הסיפוק הגדול", מספרת ענת "הוא שדווקא לאור העובדה שהתהליך שאני עברתי בעצמי היה לטעמי לא יעיל בדיעבד - היום אני יודעת למקד את הלקוחות למקום הנכון עבורם. אנשים שמחפשים עבודה זקוקים לכלים, הכוון ומיקוד שיסייע להם בייעול תהליך חיפוש העבודה. מנגד ארגונים זקוקים למשאבי אנוש כמיקור חוץ - גיליתי, במיוחד בתקופת הקורונה כי שני אלו מזינים אחד את השני. ההבנה העמוקה של צרכים ורצונות אישיים והבנה של צורך ארגוני. היום נקודת האיזון הזו היא שונה וככל הנראה, בשנים הקרובות כל עוד הקורונה איתנו, היא תמשיך להשתנות ונמשיך להיות מופתעים משינויי התעסוקה שילכו ויתגברו".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il