אסם | פרשנות

אינפלציה של 2.5% בלבד? עליית מחירי אסם מספרת סיפור אחר

המנגנון שבו מחירי המזון עולים על רקע עליית מחירי הסחורות לא פועל באופן דו כיווני • בשנים בהן מחירי הסחורות ירדו, לא תמיד הצרכן הרגיש את זה בכיס

מוצרי המזון. דיני התחרות אמורים לעסוק גם בתחרות אך גם ברווחת הצרכן / צילום: Shutterstock, 89stocker
מוצרי המזון. דיני התחרות אמורים לעסוק גם בתחרות אך גם ברווחת הצרכן / צילום: Shutterstock, 89stocker

אחרי שברשתות המזון כמו ויקטורי, דיפלומט וויליגר נסוגו מהעלאת מחירים - אסם פורצת את אפקט החקירות בענף המזון ומציתה מהלך שעלול להתגלגל לגל העלאות מחירים. במהלך השנה החולפת נרשמה עלייה חדה במחירי הסחורות ברחבי העולם כחלק מהשפעת משבר הקורונה העולמי, מה שייקר את המחירים ליצרן, אבל אם נסתכל אחורה, נראה שהמנגנון שבו מחירי המזון עולים על רקע עליית מחירי הסחורות לא פועל באופן דו כיווני. בשנים בהן מחירי הסחורות ירדו, לא תמיד הצרכן הרגיש את זה בכיס.

הניסיון להעלות מחירים על ידי מנהלי חברות המזון נבלם לאחרונה לאחר שאלו זומנו לחקירה ברשות ההגבלים. אחת אחת החברות החלו בנסיגה מהכוונה להעלות מחירים. כך למשל, חברת דיפלומט ציינה בדוחותיה הכספיים כי היא לא צפויה להעלות מחירים למרות אתגרי השינוע, שאת השפעתם אגב הגדירה כ"לא מהותית". דיפלומט אף הגדילה לעשות כשכתבה כי גם ספקי החברה לא העלו מחירים והיא עצמה מבצעת הליכי התייעלות על מנת להקטין את השפעות האירועים הללו. רשת המזון ויקטורי ציינה עם פרסום הדוחות הכספיים כי החברה עושה את מירב המאמצים לשמור על סל מוצרים זול ולא להעלות מחירים למרות התייקרות התשומות, וזאת אחרי שהמנכ"ל יצא בכותרות כי אין מנוס מהעלאת מחירים. אסם פורצת כעת את השורות.

אבל האינפלציה במשק לא בהכרח מציגה תמונה מלאה של ההתייקרויות במשק, ונמוכה מזו שברוב מדינות העולם בעיקר בשל ייסוף השקל ואי-תלות במחירי הגז הטבעי בעולם. אבל ברקע לאדי מחאת 2011, רשתות המזון נמנעו כד כה מהעלאת מחירים, מה שפעל למיתון האינפלציה המקומית. 

השקל החזק שהגיע לאחרונה לשיא כל הזמנים מול מטבעות של שותפות הסחר של ישראל מיתן את עליות המחירים. השאלה עד כמה. אם מוציאים את אלו מהמשוואה, האינפלציה בישראל ככל הנראה הייתה גבוהה יותר, בדומה להשפעה רוחבית על מדינות בעולם כתוצאה מזינוק מחירי האנרגיה, הסחורות וההובלה. עליות מחירים גבוהות שנרשמו בשנה החולפת במוצרי ריהוט וציוד לבית (7.8%), ומזון ללא פירות וירקות (כ-3%). מחירי הדיור נמצאים מחוץ למדד, ואלו קפצו ב-10% בשנה החולפת, בין היתר, ברקע להקלה במגבלות על המשכנתאות מצד בנק ישראל לצד הורדת מס הרכישה.

ומה לגבי ההמשך? התחזיות לשנת 2022 מצביעות על אינדיקציה להמשך עליית מחירים. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, אומר לגלובס כי "העלייה במדד 'ייצור מוצרי מזון' בשנה האחרונה בשיעור של 4.1%, שנבעה בעיקר מהזינוק במחירי חומרי הגלם ובמחירי התובלה, אותתה על עלייה צפויה במחירי המזון בשנה הקרובה, ולפיכך במסגרת תחזית האינפלציה ל-2022 הנחנו כי מחירי המזון (ללא פירות וירקות) יעלו בכ-2.5% לאחר שכבר עלו ב-2.8% בשנה האחרונה. אבל באותה הנשימה צריך להזכיר שבשנים בהן מחירי הסחורות החקלאיות ירדו בחדות (והשקל התחזק), המחירים לצרכן כמעט ולא ירדו".