לא יוכלו לסרב לפעול בענייני קריפטו: בנק ישראל בטיוטת הוראות לבנקים

בנק ישראל הפיץ היום למערכת הבנקאית טיוטה עם תוספת חדשה לנוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411, שמפרטת את החובות שחלות על המערכת הבנקאית בעת פעילות בעולם המטבעות המבוזרים • הבנקים לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לפעול בתחום

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock
מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

בנק ישראל הפיץ היום למערכת הבנקאית טיוטה עם תוספת חדשה לנוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411 שעוסק בהלבנת הון, שמפרטת בצורה רחבה את החובות שחלות על המערכת הבנקאית בעת פעילות בעולם הקריפטו.

הנב"ת נועד להשלים את צו איסור הלבנת ההון שחל על גופי הקריפטו עצמם, ולהוות אמת מידה לתאגידים הבנקאים כאשר הם מנהלים סיכונים בהעברת וקבלת מטבעות דיגיטליים.

הנב"ת מפרט שורה ארוכה של נושאים אליהם הבנק צריך להתייחס כאשר לקוח מבצע פעילות קריפטו כגון זיהוי הפעילות, היקפה, וסיווג הסיכון.

הנב"ת מהווה הוראה ישירה לבנקים, שלא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לפעול בתחום.

"פעילות בסיכון גבוה שיש להפעיל לגביה אמצעי ניטור מוגברים"

"נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח על נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. נוכח האמור לעיל, הפיקוח על הבנקים רואה בשירותי תשלום שמעניקים התאגידים הבנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים", כותב המפקח על הבנקים יאיר אבידן בדברי ההסבר לנב"ת.

אבידן הוסיף כי "על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך העלייה במספר הבקשות מצד לקוחות להעביר כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית או להעביר כספים מחשבונות אלו לצורך פעילות כאמור, מצאתי לנכון לתקן הוראה זו ולעגן את הדרישות הייחודיות מהמערכת הבנקאית בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הכרוך במתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים".

על פי הוראות הנב"ת, התאגידים הבנקאיים יצטרכו לבצע הערכת סיכונים לעניין העברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים, ועל בסיס זה לקבוע מדיניות ונהלים. המדיניות והנהלים האמורים יתייחסו לכל הפחות לנושאים הבאים: אופן הפעילות מול נותן השירות במטבעות וירטואליים השונים תוך התייחסות לנותני שירות שקיבלו רישיון לפעילות בישראל, נותני שירות הפועלים מכח היתר המשך עיסוק ונותני שירות במטבע וירטואלי שהתאגדו או פועלים מחוץ לישראל; נתיבי המטבע הווירטואלי בהם התאגיד הבנקאי יאפשר שירותי תשלום; ואופן הפעילות מול לקוחות שביצעו פעילות במטבע וירטואלי שלא דרך נותן שירותים במטבע וירטואלי - כלומר, ביצעו ישירות העברה מארנק לארנק.

ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות השירות קשור במטבעות וירטואליים, זאת אם נותן השירות במטבעות וירטואליים שהינו צד לעסקה קיבל רישיון למתן השירות בישראל.

בנוסף, ההוראה קובעת כי על התאגיד הבנקאי לברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעברו הכספים ממועד רכישת המטבע הווירטואלי ועד להפקדת כספים שמקורם במימוש המטבע הווירטואלי בחשבון הלקוח בתאגיד הבנקאי.

בשוק מברכים על הטיוטה

הטיוטה התקבלה בתגובות חיוביות בקרב הפעילים בשוק הקריפטו. עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, מציין: "לאחר שנים ארוכות של המתנה וטמינת הראש בחול, פרסם בנק ישראל טיוטת תיקון לחוזר לבנקים לעניין ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בקשר לפעילות במטבעות קריפטוגרפיים. מצד אחד, בנק ישראל מכיר סוף סוף בחובה של הבנקים לבצע הערכת וניהול סיכונים ולא לסרב באופן גורף להעברת כספים של לקוחות הבנק בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים. מצד שני, הבנק מותיר שיקול דעת רחב לבנקים להמשיך ולסרב במקרים רבים, שלא באמת מקימים סיכון ממשי להלבנת הון".

צרפתי הוסיף כי כל עוד רשות שוק ההון לא מעניקה רישיונות לגופים העוסקים בתחום בישראל, "הגם שהם ממתינים כבר קרוב לארבע שנים לקבלת הרישיון המיוחל ופועלים תחת רגולציה שמרנית בהיבטי מתן שירותים פיננסיים ואיסור הלבנת הון ומימון טרור", אז הבנקים עלולים להמשיך במדיניות מחמירה ומפלה כלפיהם ולא לאפשר להם לפעול כמחוללי תחרות בשוק הפינטק. "כל זאת, כאשר חברות קריפטו בינלאומיות וענקיות כמו בייננס נותנות שירותים לכ-200 אלף ישראלים ללא רישיון ופיקוח, ומדלגות על מחסום הבנקים באמצעות תשלומים בכרטיסי אשראי ואמצעים אלקטרוניים", סיכם צרפתי.

עו"ד אורי גולדמן העוסק בתחום הקריפטו הוסיף: "בהיעדר הוראה אחידה מהפיקוח עד כה, הייתה אנדרלמוסיה בשוק שהתבטאה בהדרה של כספים שמקורם בקריפטו מהבנק. בכל שנה הפסידה המדינה כספי מסים רבים בשל היעדר יכולת גבייה. נקווה שההוראה הזאת תהיה התחלה של פיתרון".

"בשורה התחתונה, לא רק שהבנקים לא יוכלו לסרב כספים מפעילות ממטבעות קריפטוגרפיים באופן גורף, אלא גם ישנה אפשרות ממשית שבנקים יציעו ללקוחות לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים בקרוב. הבנקים יצטרכו הבנקים לקבוע סטנדרטים לאופן ההוכחה של נתיב הכספים על הבלוקצ'יין, וזו משימה לא פשוטה, מאחר שכשמדובר בפעילות שכוללת סוגים שונים של מטבעות גם בזירות המסחר וגם על הבלוקצ'יין, נדרשים אמצעים טכנולוגיים לבצע מעקבים מסוג זה. אנו עומדים בפני עידן חדש שבו המטבעות הקריפטגורפים יהיו חלק משמעותי מהמערכת הפיננסית", מציין עו"ד גיא סרוסי, ממשרד סרוסי ושות'.

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, מוסיף כי "הנוהל החדש הוא מה שהאמנו שנכון מאז הקמתנו ואליו דחפנו במאבק ארוך מול הבנקים. ביטקוין, את'ריום ומטבעות דיגיטליים אחרים אינם שונים מכל נכס אחר. מדובר בעתיד של העולם הפיננסי הגלובלי, אבל פעילות המיינסטרים בו תלויה כרגע בנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים. מי שרוצה להשקיע, לשלם משכורות ומסים, חייב חשבונות בנק. זה זמן רב מידי שנאלצנו להיאבק על דברים בסיסיים, והנוהל הבנקאי הזה יאפשר ללקוחות שומרי החוק, שמעוניינים להצטרף למהפכה העולמית הזו לפעול בחופשיות, לטובת המשתמשים, המשקיעים, וכלכלת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988