שחזרה את ההיסטוריה: העיר הענייה בגרמניה שעשתה בוננזה מחיסוני הקורונה

עד לאחרונה הייתה מיינץ (המוכרת לנו כמגנצא) אחת מ-20 הערים עם החובות הגדולים בגרמניה • אלא שאז חברת "ביונטק" המקומית ייצרה חיסונים והכניסה לעיר יותר ממיליארד אירו • בעירייה שואפים להיות מוקד לחברות נוספות

שינוי בתדמית: שוק במיינץ / צילום: Shutterstock
שינוי בתדמית: שוק במיינץ / צילום: Shutterstock

עד לא מזמן מיינץ הייתה עיר גרמנית ממוצעת - אוכלוסייה בגודל של אשדוד, חובות גדולים, ופרסום בעיקר בגלל עברה הרחוק. יוהאן גוטנברג המציא בה את הדפוס במאה ה-15, והיסטוריונים מכירים אותה כאחד המוקדים הקדומים ביותר של יהדות אשכנז (מגנצא, שיחד עם הערים שפייר ו-וורמס הרכיבה את קהילות שו"ם). עם השנים, פרנקפורט הסמוכה שאבה עסקים והפכה לעיר בינלאומית, בעוד מיינץ הוגדרה כאחת מ-20 הערים עם החובות הכבדים ביותר בגרמניה.

אבל אז הגיעה מגפת הקורונה ושינתה הכל. חברת התרופות הגרמנית "ביונטק", ששוכנת בעיר בכתובת הסמלית "מכרה הזהב מספר 12" הפכה למכרה זהב של ממש בעבור העירייה השקועה בחובות. חיסון ה-mRNA נגד קורונה, שפיתחה החברה ממיינץ בשיתוף פעולה עם ענקית התרופות הגלובלית "פייזר", היה הראשון לקבל אישור שימוש במערב לפני כשנה.

הוא הפך לחיסון הנפוץ ביותר באירופה, ולזה שבו חוסנו כמעט כל תושבי ישראל. המסים ששילמה החברה לעירייה גרמו לשינוי מהיסוד ולכך שתקציב העיר גדל כמעט בין-לילה ביותר ממיליארד אירו. "מיינץ שוחה כיום בכסף", כתב ה"בילד" הגרמני.

"הולכת להיות מגפה גלובלית"

"סיפור הסינדרלה" של מיינץ, כפי שמכנים אותו כעת כלי התקשורת בגרמניה, התחיל ביום ראשון אחד בסוף ינואר 2020. עם הקפה של הבוקר, וכשהוא עובר על העיתונים, פרופ' אוגור שאהין, רופא וחוקר גרמני ממוצא טורקי, קרא על מגפת הקורונה שהחלה להתפשט.

ב-2008 הוא ייסד בעיר את חברת "ביונטק" ביחד עם אשתו, ד"ר אוזלם תורצ'י. הוא כיהן כמנכ"ל, היא כמדענית הראשית. שניהם עבדו במקביל באוניברסיטת מיינץ במחקר סרטן, ולכן החברה מוקמה שם. החברה עסקה בטיפולים מותאמים-אישית לסרטן בטכנולוגיית ה-mRNA, ובפיתוח ניסיוני של חיסון לשפעת בשיתוף עם חברת "פייזר".

באותו בוקר בינואר שאהין קרא את הדיווחים על הקורונה, פנה לאשתו ואמר לה שהולכת להיות מגפה גלובלית, ושהטכנולוגיה שלהם מאפשרת לייצר במהירות חיסון לנגיף. כבר באותו השבוע שינו השניים את כל פעילות החברה והחלו במה שכינו פרויקט "Lightspeed" (מהירות האור) לייצור חיסון לנגיף ה-SARS-CoV-2 החדש.

שלבי ההתקדמות שלאחר מכן כבר הפכו למפורסמים והעולם עקב בדריכות אחרי המאמצים לפתח חיסון. לאחר ש"פייזר" הפכו לשותפים שווים בייצור ובשיווק החיסון, חיסוני הקורונה של "ביונטק-פייזר" שימשו כנשק הראשון בחזית הקרב מול נגיף הקורונה. כשנה בלבד אחרי שאושרו, שני מיליארד מנות חיסון כבר ניתנו ברחבי העולם, ובשנה הבאה צפויות החברות לייצר כחמישה מיליארד מנות נוספות.

ההצלחה של "ביונטק" פנומנלית והפכה את פרופ' שאהין וד"ר תורצ'י בתוך זמן קצר לאחד מהזוגות העשירים ביותר בגרמניה. משווי של כמה מאות מיליוני אירו ב-2019, צמחה חברת "ביונטק" בתוך פחות משנתיים לשווי שוק של כ-60 מיליארד אירו. היא הרוויחה בתשעת החודשים הראשונים של השנה החולפת יותר מעשרה מיליארד אירו, ובשנה הקרובה היא צופה עלייה ברווחים ל-16 מיליארד אירו.

סוגרים חובות ומושכים חברות ביו־טק

במקביל, ההצלחה של "ביונטק" הפכה גם את מיינץ לעיר עשירה מאוד. עד השנה שעברה, הגירעון של העירייה עמד על 634 מיליון אירו, והרשויות אפילו הפסיקו את פעילות המזרקות בעיר כדי לחסוך בכספים. בנוסף, תוכניות פיתוח נגנזו, מכיוון שלפי חוקי מדינת ריינלנד-פאלץ, שמיינץ היא בירתה, רק "תוכניות הכרחיות" ניתנות לביצוע ברמת החובות של העיר.

אבל ההכנסות מ"ביונטק" שינו את התמונה. במקום לגמור את שנת 2021 בחוב נוסף, העירייה העריכה כי תסיים אותה ב"פלוס" של יותר מ-1.1 מיליארד אירו. לשנה הבאה חוזה העירייה עודף תקציבי נוסף של כ-491 מיליון אירו. לפי החוקים בגרמניה לא ניתן לחשוף את מקור הכספים, אולם ברור לרוב העוסקים בדבר כי מדובר ב"ביונטק". החברה שילמה באופן כולל כ-3.2 מיליארד אירו במסים השנה, שמהם, ככל הנראה, יותר ממיליארד אירו לעיריית מיינץ.

האחראי על התקציב בעירייה אמר ל"בילד" כי ישנה הסכמה בקרב הקואליציה השולטת בעיר (המורכבת מהסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והליברלים) לנצל את הכנסות הענק הפתאומיות כדי לחסל אחת ולתמיד את החוב המשתק שבו שקועה מיינץ כבר יותר מעשור. "עד השנה הבאה אנחנו מעוניינים לשלם את החוב במלואו".

בנוסף, ישנן כעת תוכניות קונקרטיות לנצל את ההצלחה של "ביונטק" ואת כספי המסים כדי למשוך עוד ועוד חברות בתחום הביו-טק. כדי לעשות זאת, הכריזה מיינץ כי היא מורידה את שיעורי המס והזמינה אותן להקים מטות בשטחים חדשים שיפותחו בקרבת "ביונטק".

ראש העיר, מיכאל אבלינג, אמר ל"בילד" כי ההכנסות הן הזדמנות היסטורית, וכי העיר מכוונת להיות מוקד עולמי של חברות ביוטכנולוגיה. לדבריו, הוא מקבל פניות מחברות ששוקלות מעבר לעיר.

פרופ' שאהין וד''ר תורצ'י, מייסדי ביונטק / צילום: Reuters
 פרופ' שאהין וד''ר תורצ'י, מייסדי ביונטק / צילום: Reuters

כדי להשיג מעמד זה מיינץ מתכננת, בין היתר, להקים בית ספר בינלאומי למי שיהגר לעיר לטובת עבודה ולהרחיב את ההשקעה באוניברסיטה המקומית. שווי ההשקעה צפוי לעמוד על מיליארד אירו בשנים הקרובות, והיא אמורה ליצור 5,000 משרות חדשות בעיר. "אנחנו רוצים להיות זהירים עם הרווחים ולהציב את העיר שלנו על בסיס איתן לדורות רבים קדימה".

שינוי בדעת הקהל העולמית

מי שעוד צפויים ליהנות מההצלחה של "ביונטק" הם תושבי העיר עצמה, שעכשיו צופים חידוש והגברת הפעילות של מוסדות התרבות המקומיים, כולל התיאטרון. גם התדמית של מיינץ, שהייתה מוכרת לחלק מהציבור כעיר שבה שוכן מטה השידורים של רשת השידור הציבורית ZDF, עשויה לעבור שינוי בדעת הקהל הגרמנית והעולמית. "פתאום מכירים אותנו בסינגפור", אמר ראש העיר.

"ביונטק" עצמה מתכננת השקעה משמעותית במטה החברה במיינץ, והיא כבר החלה בניסויים לשימוש בטכנולוגיית ה-mRNA למחלות ומצבים רפואיים נוספים, כולל סוגי סרטן שונים וטרשת נפוצה. האזור הסמוך למטה החברה יהפוך למעבדות נוספות, ובסך הכל מתכננת החברה להשקיע כמיליארד אירו בשנים הקרובות. בכוונת החברה להכפיל את גודל המטה ואף את מספר העובדים שעומד כיום על 1,800.

בינתיים, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, שאהין ותורצ'י עדיין מנהלים אורח חיים צנוע. עד לאחרונה, לפחות, הם התגוררו בדירה לא גדולה יחד עם בתם המתבגרת ושאהין עדיין נוסע לעבודה באופניים. בעוד כשלושה חודשים, אחרי החלטה שהתקבלה פה-אחד על ידי מועצה של נכבדי העיר, השניים יקבלו במשותף את אות יקירי העיר מיינץ.

צרו איתנו קשר *5988