המכוניות יתייקרו, שוק הטלוויזיה יעבור טלטלה: מה מצפה לנו בשנה הבאה

מדיניות מוניטרית: הבנקים המרכזיים יעלו ריביות | גיא בן סימון

2022 צפויה להיות השנה בה בנקים מרכזיים ייסוגו מהמדיניות האולטרה-מרחיבה שהונהגה על מנת להתמודד עם משבר הקורונה. חלק מהבנקים המרכזיים כבר החלו במסע העלאת הריביות שהיו ברמה אפסית זה שנים, על רקע האינפלציה שהרימה ראש וכעת נושפת בעורף של קובעי המדיניות המוניטרית.

הבנק הבריטי ומקביליו בשווקים המתעוררים כבר העלו ריבית, בניגוד לחלק מהבנקים בעולם המערבי. הדבר מחדד שתי גישות מרכזיות. האחת, ניצית יותר, ולפיה למרות העלייה בתחלואה יש להתחיל ולהעלות את הריבית. מנגד, יש גישה שטוענת שלא רק שיש עוד זמן עד לעליית הריבית הראשונה אלא שיש לנקוט בעוד צעדים מרחיבים, כמו שקורה למשל בגוש האירו ובסין.

בארה"ב למשל שיעור האינפלציה הגיע ל-6.8% בחודש שעבר, ולאחר שנים של ריבית אפסית הפד מתקדם לכיוון העלאת הריבית - וצפויה להיות לכך השפעה על העולם כולו שנקוב בדולר האמריקאי. הפד הגדיל את מספר הפעימות של העלאות הריבית בשנה הבאה מאחת לשלוש, לא שינה את מספר העלאות הריבית ב-2023 והוריד עליית ריבית אחת ב-2024.

ואיפה ישראל? איפשהו באמצע. האינפלציה, שהחטיאה מלמטה בשנים האחרונות, הרימה ראש והסתכמה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.4%, לאחר שמדד המחירים לצרכן הפתיע בנובמבר בפעם שנייה ברציפות מלמטה. למרות שיחד עם התמיכה המסיבית של הבנק המרכזי שמציפה את השוק בנזילות, עולים זיכרונות מבהילים מהאינפלציה הפרועה של שנות ה-70 - נראה כי אין צורך עדיין בהעלאה של הריבית על פניו אם מסתכלים על נתוני האינפלציה. למרות העלאת מחירים הצפויה כתוצאה מביטול פטורים למיניהם ומסים כאלו או אחרים, כלכלנים בשוק צופים כי האינפלציה תתמתן ב-2022.

 נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

מבחינת בנק ישראל, שיעור האינפלציה הנמוך מספק מרחב תמרון טרם יוחלט על העלאת ריבית. המשק נמצא בסביבת אינפלציה אחרת מהעולם, בין היתר, בשל השקל החזק. בלעדיו, ייתכן שהאינפלציה הייתה מאלצת את בנק ישראל כבר להעלות ריבית. עם זאת, הריבית הנמוכה מאפשרת לשחקנים הפיננסים להמשיך להתמנף, וזה מורגש גם בשוק הנדל"ן שעלה ב-10% בשנה האחרונה. אם שיעור האינפלציה לא מדאיג את בנק ישראל, אולי האינפלציה של מחירי הנכסים אמורה להדיר שינה מעיניו.

נדל"ן: מחירי הדירות ימשיכו לעלות, השאלה עד כמה | אריק מירובסקי

שני נושאים צפויים לעמוד בחזית שוק הנדל"ן למגורים בשנה הקרובה: האחד פיזי - היצע הדירות החדשות, שצפוי להמשיך לרדת ב-2022 והשני סוגיות פיננסיות ומיסוי, שכוללות שערי ריבית והנחיות אפשריות מצד בנק ישראל, ושינויי מס מצד הממשלה.

אומנם השנה הנוכחית מסתיימת עם שיווקי קרקעות בהיקפים גדולים במיוחד מצד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ואולם אלה יבואו לידי ביטוי בשטח בעוד שנתיים לפחות. 2022 תעמוד בסימן שיווקי השפל 2019 ו-2020 והביקושים הגואים לדירות חדשות, שב-2021 המסתיימת שברו את כל השיאים, וצפויים להימשך גם בשנה הבאה.

אחת הבעיות העיקריות שמאפיינת את השנים הללו וגם את השנה הבאה היא מתאם נמוך בין מיקומי הדירות המוקמות לבין המיקומים המבוקשים, דבר שתרם בשנים האחרונות לעליית מחירי הדירות במרכז ובראשו תל אביב, מעבר לעלייה הכלל ארצית. לעניין זה, דעיכתה של תמ"א 38 היא קריטית. למעלה מ-40% מהתחלות הבנייה במחוז תל אביב נעשות באמצעות התוכנית, שאמורה לסיים את חייה באוקטובר הקרוב. המתווה החלופי, המכונה "מתווה שקד" על שם שרת הפנים שיזמה אותו, טרם אושר בחקיקה, הוא ספג ביקורת ולא נראה שגם אם יאושר הוא יתרום במשהו לשנה הקרובה. לפיכך גם בהתחדשות העירונית צפויה ירידה בהתחלות הבנייה.

 פרויקט תמ''א 38 בחולון / צילום: Shutterstock

ההיבט הפיננסי הוא קריטי לעליות המחירים האחרונות. הריביות הנמוכות והמענקים הממשלתיים הביאו להתפרצויות מחירי דירות בכל העולם המערבי. ואולם כל הסימנים מורים כי 2022 תהיה שנת שינוי מבחינת העלאת שערי ריבית, וייתכן מאוד שבנק ישראל יפעל במקביל גם להגבלת היקפי המשכנתאות ואולי אף ינחה בנקים למתן חברות יזמיות בכל הקשור להצעות מנופחות על קרקעות באזור תל אביב, כפי שאירע ב-2021.

הקפצת המס למשקיעים צפויה למתן מאוד את השתתפותם בשוק, ואולם כלל לא בטוח שמדובר במס האחרון שבו הממשלה תנקוט. בסופו של דבר המס הוא האמצעי המיידי ביותר שניתן לממשלה להתמודד עם מחירי הדיור, ושגם בשנה הבאה היא לא תהסס מלהשתמש בו, אם תחוש בצורך.

שני האלמנטים הללו, של היצע מול מיסוי וריביות, הם שיקבעו במידה רבה, עד כמה יעלו מחירי הדירות בשנה הבאה.

רכב: הלקוחות יוסיפו לחכות, המכוניות ימשיכו להתייקר | דובי בן גדליהו

2022 בשוק הרכב צפויה להיפתח עם עליית מחירים רשמית בחלק מהדגמים, בעיקר היברידיים. אבל קיים לחץ כבד של יצרנים להעלות מחירים ליבואנים בישראל בשל שער השקל הנמוך. כמו כן, נראה שגם ב-2022, בוודאי במחצית הראשונה, לקוחות יצטרכו להמתין זמן רב לדגמים מבוקשים.

רכב חדש הוא מוצר מורכב ויקר שדורש אופק תכנון ליבוא, לשיווק ואפילו לרכישה שלו. אבל ל-2022 אין כרגע אופק תכנון. ענף הרכב, שמייבא ומשווק כלי רכב ב-20 מיליארד שקל בשנה ובשנים רגילות מתכנן את מהלכיו שניים-שלושה רבעונים קדימה, מתנהל משבוע לשבוע ומיום ליום בתנאי אי ודאות.

בצד ההיצע, אנליסטים בתעשיית הרכב מנסים להעריך מתי ייגמר משבר השבבים. האופטימיסטים צופים הקלה משמעותית כבר מאמצע 2022 מה שיאפשר ליצרנים להגדיל את היצור ולקצר את זמני ההמתנה של הלקוחות. אחרים טוענים, שהמחסור ימשיך לפגוע מהותית בהיצע גם ב-2023 ואולי אפילו עד 2025.

הביקוש העודף וההזמנות הנדחות מאמצע 2021 יתגלגלו לשנת המכירות 2022 אבל השאלה האם קצב הצמיחה לרכב פרטי בישראל יישאר באותה רמה ברבעונים הבאים תלויה במשתנים כמו מצב הכלכלה ויציבות שוק ההון. אולי גם בצעדי מיסוי שמתכנן האוצר בניסיון להתמודד עם הרתיחה בשוק הרכב, שמאיימת לפקוק סופית את הכבישים מהר מהצפוי. אם סכר המחירים ייפרץ או השקל ייחלש, זה עשוי לקרר את הביקוש באופן טבעי.

תקשורת: שוק הטלוויזיה עובר לסטרימינג | גד פרץ

שני אירועים מרכזיים ישפיעו על שוק התקשורת הישראלי בשנה הבאה: הראשון הוא כניסת שירות הסטרימינג דיסני פלוס בנוסף להתחלת הפעילות של חברת הסטרימינג החדשה שמשותפת לקשת ו-RGE. השני הוא שינוי דרמטי בשוק האינטרנט בעקבות ביטול הפיצול בין ספק (ISP) לתשתית.

שוק הטלוויזיה עובר לסטרימינג וענקיות בינלאומיות שמייצרות תוכן הופכות להיות נגישות בכל בית ומשבשות מודלים מסורתיים של צפייה ליניארית. אומנם רוב הציבור עדיין צופה בערוצי הברודקאסט אך המגמה משתנה. השילוב של חדירת הסיבים האופטיים ואיכות הממשק והצפייה דרך חברות הסטרימינג לא מותירים ברירות לחברות המסורתיות וזו הסיבה שיס תעלים את הלוויין ועובדת במהירות להעברת השידורים לאינטרנט. סביר להניח שהוט תידרש גם כן לפעולה יותר אקטיבית בהעברת לקוחות לסיבים.

 אבי ניר, מנכ''ל קשת / צילום: רונן אקרמן

בשוק האינטרנט ייכנס לתוקף במרץ ביטול הפיצול בין ספק לבין תשתית. לראשונה זה שנים אפשר יהיה לרכוש שירות אינטרנט כמוצר אחוד, כמו בכל העולם. חסל סדר הטרטור סביב חברת התשתית וספקית האינטרנט. השאלה הגדולה היא מה תהיה המדיניות של בזק ושל הוט - האם השתיים יפעלו באגרסיביות כדי להעביר לקוחות שעד עתה קיבלו שירות דרך ספקיות אינטרנט? או שמא יעשו זאת בצורה מדורגת כדי לא לפגוע בספקיות הקיימות ולא להקים עליהן את משרד התקשורת שהלך לקראתן בביטול הפיצול.

בנקאות: התחרות בין הבנקים תעבור לשלב הבא | רועי ויינברגר

השאלה הגדולה בעולם הבנקאות ב-2022 היא עד כמה יעמוד שר האוצר על יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה ועד כמה ועדת הכלכלה, בה נערכו הדיונים בנושא במסגרת חוק ההסדרים, תישאר מעורבת בסיפור. למרות שעל הנייר הרפורמה החלה בשנה שעברה היא תקועה. עד שהשלבים המתקדמים לא יצאו לפועל ונראה שוק פיננסי שיתופי באמת, תמיד עומדת האפשרות לדחייה נוספת של הרפורמה.

לפי לוחות הזמנים המקוריים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היו צריכים להתחיל לשתף נתונים על חשבונות העו"ש כבר באפריל. למרות שהשלב לא הושלם, בעוד שלושה חודשים הם יצטרכו להתחיל לשתף גם מידע אודות כרטיסי החיוב של הציבור. ביוני 2022 צפויים להיכנס למגרש השחקנים החדשים, הפינטקים, שהרגולטורים תולים בהם תקוות גדולות כמחוללי תחרות. בשלב השלישי, באוקטובר, יוכלו כל בעלי הרישיון לשתף ביניהם גם נתונים אודות ההלוואות והפיקדונות. כאן נכנסת לתמונה גם רשות ני"ע, שתפקח על הפינטקים, שתתחיל להעניק להם רישיונות כבר במרץ.

מלבד הפינטקים בפתיחת התחרות יהיה משקל גדול גם לבנקים הקטנים והבינוניים. בנוסף, הבנק הדיגיטלי הראשון צפוי להיכנס לפעילות במהלך הרבעון הראשון של השנה.
נושא נוסף שבו הרגולציה עשויה להשפיע על הבנקים הוא החשיפה לענפי הבינוי והנדל"ן. שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, כבר מתקרבים לחשיפה המרבית (26% מתיק האשראי לפי הוראת שעה שניתנה בשל הקורונה ותפוג ב-2025), וגם דיסקונט הגביר את החשיפה בשנה האחרונה.

עוד ייתכן שהבנקים יהפכו תחרותיים יותר ב-2022 כדי לשמר עובדים טובים ועלויות השכר עשויות לעלות. 2021 האירה פנים לבנקים עם תשואה להון דו ספרתית גבוהה וגם העובדים רוצים חלק גדל יותר מהעוגה.

המגזר הציבורי: סיכוי לפריצת דרך בהסכמי שכר במשק | אורן דורי

שר האוצר הוא חובב כדורגל מושבע. כשאמר השבוע ש"הממונה על השכר יהיה חלוץ מרכזי בשנת 2022", הוא התכוון שלממשלה נכונות הזדמנויות רבות להבקיע בשנה הקרובה בתחום המגזר הציבורי. ואכן, הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, כבר מתחמם על הקווים לקראת דיוני המו"מ המורכב מול הסתדרות המורים, ההסתדרות הרפואית ואולי גם הסגל האקדמי באוניברסיטאות.

הסכמי השכר במגזר הציבורי, שחלקם פקעו לפני זמן רב, צפויים לכלול שינויים מבניים. בר נתן, בגיבוי השר ליברמן, מתכוון להכניס סעיפי שכר דיפרנציאלי. כפי שנחשף בגלובס, בימים אלה עורך האוצר פיילוט במשרדי הכלכלה, התחבורה וביחידות רשות המסים, במסגרתו עובדים מצטיינים יקבלו בונוסים גבוהים מחבריהם. זה אולי נשמע טריוויאלי במגזר הפרטי, אבל ממש לא מובן מאליו במגזר הציבורי הכבול בהסכמים קיבוציים.

עלות השכר הישיר והעקיף במגזר הציבורי עומדת על כ-190 מיליארד שקל, שהם יותר מ-40% מתקציב המדינה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד ב-2019 על כ-17 אלף שקל בחודש. המו"מ מול המורים אמור לצאת לדרך כבר בינואר, וצפוי להיות סוער, כאשר עדיין לא ברור כיצד תגיב יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, לתוכניות האוצר לתגמול דיפרנציאלי לפי מדדי הצטיינות. עוד עבודה קשה צפויה מול ההסתדרות הרפואית. באוצר ממתינים ל"תזמון מתאים" כדי לפצוח במו"מ, כאשר כל עוד גל תחלואת הקורונה נמשך למדינה יש פחות אפשרות להפעיל לחצים לייעול מבנה השכר והתנאים במערכת הבריאות.

 יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר

בנוסף, רבים ממשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות סובלים ממחסור באיוש תקנים. בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, למשל, חסרים כ-300 דירקטורים. חלק מהחברות מתנהלות אפילו ללא יו"ר מכהן, ביניהן ענקיות כמו חברת החשמל ונת"ע. המחסור בכוח אדם מתבטא גם בתפקידים זוטרים יותר, שאמורים להוות את השלד המקצועי במשרדי בממשלה. חילופי הממשלות והשרים הביאו לגל תחלופה טבעי, בעיקר במשרות אמון ובתקנים של עוזרים וסטודנטים. כדי שהמשרדים יוכלו לתכנן כראוי את הפרויקטים הבאים ולא רק לעסוק בכיבוי שריפות, 2022 צריכה להיות ממוקדת בליהוק כוח אדם איכותי לשורות המדינה וזרועותיה.

מסים: רשות המסים מעלה הילוך בגבייה | אלה לוי־וינריב

בשל הקורונה במשך כשנה וחצי רשות המסים "התחפשה" לגוף שמחלק מענקים בהיקף מיליארדי שקלים, לאותם עסקים שמשלמים את רוב המסים במדינה בימי שגרה. ב-2022 אמורה רשות המסים להשלים את תהליך "החזרה לעצמה" שהחל בחודשים האחרונים, ובעיקר לסייע לממשלה לסגור את הגירעון, כמצופה ממנה.

הרשות תהיה בכל מקום שיש בו כסף ותתבע את הנתח של המדינה. עוד לפני הקורונה סימנה רשות המסים זירות שבהן צפוי להסתובב הכסף הגדול, בהן הקריפטו, שוק ההון והנדל"ן - ושם היא תתמקד. ב-2022 הרשות צפויה לבצע פעולות אכיפה וגבייה אינטנסיביות שלא ראינו בשנתיים האחרונות.

כך, ההכנסות בשוק הקריפטו שנמצאות על המוקד של רשות המסים בשנים האחרונות אך ירדו מעט מתחת לרדאר בתקופת הקורונה, צפויות לחזור אל אור הזרקורים. במהלך הקורונה הזירה הזאת פעלה כמעט באין מפריע, בעיקר בשל הסטת כוח האדם לטיפול במענקים. הגברת האכיפה והגבייה בזירה היא חלק מתוכנית העבודה של הרשות ל-2022, במיוחד על רקע עליות השערים של המטבעות הללו ורווחי העתק שעושים השחקנים בזירה, שלא כולם דווחו.

בזירת הנדל"ן, בין היתר, צפויה העלאת מס הרכישה למשקיעים להניב הכנסות משמעותיות למדינה. עוד בתכנית העבודה של הרשות: מיצוי המס בעולם ההייטק, על רקע גל האקזיטים, הגיוסים וההנפקות שצפוי להימשך גם בשנה הבאה ולהניב למדינה רווחי עתק ממסים.

גם ישראלים ברילוקשיין או כאלה שמתכננים הגירה, יהיו במוקד השנה. רשות המסים עתידה להעביר בקרוב בחקיקה את הרפורמה השאפתנית במיסוי הבינלאומי שנחשפה בגלובס, ובמסגרתה מתכוונת המדינה לעשות סדר בגביית המס מישראלים על רווחיהם ברחבי העולם.

עוד ברשימת המטלות של רשות המסים לשנה הקרובה, התכנסות לטיפול במידע וניתוח וניתוח הנתונים שהגיע כתוצאה מהסכמי חילופי המידע השונים. על פי ההערכות צפויים כתבי אישום ותיקי מס רבים סביב הנושא, וכך גם צפויה גבייה משמעותית לטובת קופת המדינה.

וכדי להשלים כמה מאות מיליונים או אף מיליארד שקל שיידרשו לקופת המדינה, אמורה להתפרסם תוכנית גילוי מרצון חדשה, שתאפשר לישראלים לדווח על הונם השחור המסתובב בעולם, מבלי שיהיו חשופים להליך פלילי. החידוש הצפוי הוא שהתוכנית תאפשר, ככל הנראה, גם הכנסת כספים במזומן אל המערכת הבנקאית בישראל - מה שלא התאפשר עד היום בשל כללי איסור הלבנת הון.

הייטק: חדי הקרן יידרשו להצדיק את השווי | אסף גלעד

2022, בסביבת אינפלציה דוהרת, ריבית עולה וירידות שווי בשוק הציבורי תהיה שנת המבחן של חדי הקרן הישראליים. אלה יצטרכו להוכיח שהצמיחה בהכנסותיהם נשמרת לאורך זמן ושגיוסי הענק מהשנה החולפת תורגמו לרכישת נתחי שוק. מספר החברות הפרטיות בהייטק הישראלי שחצו את רף השווי של מיליארד הדולר שילש עצמו ב-2021 ל-60, לפחות, לא כולם הכריזו על שוויים.

העובדה שחדי קרן ישראלים רבים כל כך שהיוו הבטחה גדולה, נפלו לבור כה עמוק כאשר פגשו את השוק הציבורי ב-2021 היא אות אזהרה חמור. בשנה הבאה ייאלצו חדי הקרן להפעיל שיקול דעת גדול יותר לפני עליית שווי וללמוד מחבריהם שיצאו להנפקה: לא תמיד האינטרס בניפוח מחיר המניה נמצא בכיס שלהם. כאשר החברה יוצאת לאור, הדבר עשוי לשמש אותם כחרב פיפיות.

חדי הקרן יצטרכו גם להוכיח שהצמיחה שלהם תלויה במגוון של שווקים ובביקוש אותנטי שאינו קשור לתופעה אחת - כמו למשל מגפת הקורונה או הגידול של השנה האחרונה בענף ההייטק. לא מעט חדי קרן משווקים מוצרים זה לזה ומסייעים זה לצמיחתו של זה, כמו למשל במכירת מערכות ניהול פיננסים, שיווק ומשאבי אנוש. באופן זה נוצרת תלות הדדית בין החברות וחשיפה גבוהה של הענף לצמיחה הקיימת בו. אם היא תיעצר, עשויה להיות לכך השלכה נרחבת על ענף ההייטק כולו.

סייבר: פרצת האבטחה שמאיימת על 2022 | אופיר דור 

מומחי אבטחה מסמנים חולשה שנחשפה לפני כשלושה שבועות כאירוע שעלול להיות המשמעותי ביותר בעולם הסייבר ב-2022 ומעבר אליה. ב-24 בנובמבר דיווח צ'ן ג'אוגון, חוקר סיני בענן של עליבאבא, על חולשה בספריית קוד פתוח פופולרית בשפת ג'אווה בשם Log4j. החולשה פורסמה באופן רשמי ב-9 בספטמבר יחד עם תיקון שאמור היה לפתור אותה, אך התגלה כבעייתי בעצמו. מאז האירוע הספיק לרדת מהכותרות, אבל הוא עוד רחוק מלהסתיים.

החומרה של החולשה, שקיבלה את השם Log4Shell, נובעת מהתפוצה האדירה של ספריית הקוד בה היא נמצאה. Log4j היא ספריה שרושמת את הפעילות באפליקציות שונות. כיוון שהיא זמינה בקוד פתוח, היא הפכה פופולרית בקרב ארגונים קטנים וגדולים, שחסכו את הצורך לפתח רכיב כזה בעצמם. לפי חברת הסייבר הישראלית-בריטית סניק, יותר מ-39% מהיישומים בשפת ג'אווה השתמשו בספרייה באופן ישיר וכ-61% חשופים אליה בצורה לא ישירה. בצ'ק פוינט מצאו כי חצי מהארגונים שדגמו חשופים לחולשה. בעיה נוספת היא שהחולשה קלה יחסית לניצול. כל מה שצריך זה לשלוח לאפליקציה את הקוד הזדוני הנכון, לחכות שהוא ירשם ב-Log4j ואז לקבל נגישות למערכת. בצ'ק פוינט דיווחו על מעל 60 וריאנטים של החולשה, סוגים שונים של קלט שניתן לשלוח לאפליקציה כדי להשתלט עליה מרחוק וזיהו נכון לשבוע זה, 5.4 מיליון נסיונות לנצל את החולשה שנחסמו במערכותיה.

 פרצת אבטחה / צילום: Shutterstock, JLStock

מדגם שערך הסטארט-אפ וויז יחד עם ארנסט ויאנג מצא כי רק 45% מהארגונים הפגיעים להתקפה התקינו בתוך 10 ימים מפרסום החולשה את העדכונים הנדרשים בסביבת הענן שלהם. לכן יהיה זה נאיבי לחשוב שכל נסיונות התקיפה באמצעות החולשה נכשלו עד כה. יותר סביר שתוקפים רבים, כאלו שבאים לרגל או לסחוט כסף, כבר חדרו למערכות המחשב של ארגונים וכעת מנסים לסלול את דרכם עמוק יותר בתוך אותן מערכות.

נמלים: עידן חדש בתחום הספנות וסחר החוץ | עמירם ברקת

שני נמלי מכולות פרטיים, אחד בחיפה ("המפרץ") והשני באשדוד ("הדרום") יכנסו ב-2022 לפעילות מלאה. הקיבולת של נמלי הים בישראל תזנק מ-3.1 מיליון מכולות ל-5 מיליון - וזה אומר תחרות עזה. הכוחות בתחרות הזו אינם שווים: שני הנמלים הפרטיים שנהנים מהציוד הכי משוכלל ומופעלים על-ידי חברות מובילות בעולם - מול שני נמלים ממשלתיים מסורבלים, שסובלים מעודף עצום בכוח אדם, שחלקו נהנה משכר מופרז.
התוצאה הכמעט בלתי נמנעת תהיה שחברות הנמל הישראליות יעברו השנה מרווחיות להפסדיות עמוקה. מה זה יעשה לעובדים, למדינה ולצרכנים - עדיין מוקדם לדעת.
במקביל המדינה תנסה לסיים השנה את הפרטת נמל חיפה. התהליך שהחל בתרועה רמה לפני שנתיים, נראה היום בכי רע לאחר שהמתמודדת המובילה, קבוצת DP-World מדובאי פרשה מהמכרז. כפי שזה נראה כרגע יש סיכוי לא רע שגם בסוף 2022 נמל חיפה יישאר בידי המדינה.

המכולה הייתה ללא ספק אחת מגיבורות שנת 2021. מחיר ההובלה של מכולה לישראל קפץ כמעט פי 10 מסביבות 2,000 דולר לכמעט 20,000 דולר לחתיכה. טירוף המחירים הזה הפך את בעלי חברות הספנות בעולם (וגם את המנהלים הבכירים) לאנשים הרבה יותר עשירים. אם חברה קטנה כמו צים מרוויחה מיליארד וחצי דולר ברבעון אחד - נסו רק לדמיין כמה הון גרפו החברות הגדולות באמת בענף.

מה גרם לזינוק הזה? רשמית זה בגלל הבעיות בשרשראות האספקה, הזינוק בביקוש למוצרי צריכה וכל שאר ההסברים המלומדים של כלכלני המאקרו. אבל אם תשאלו בנמלים תשמעו יותר ויותר את ההסבר הפשוט הבא: קרטל עולמי של חברות הספנות.
מה זה עושה לענף? מחזיר אותו 30 שנה אחורה. קחו למשל מפעל כמו כתר פלסטיק שמייבא בשנה רגילה אלפי מכולות של חומר גלם לייצור הרהיטים שלו. הזינוק במחירי המכולות אילץ את כתר פלסטיק לעבור לאניות מטען כללי - רק שבמקום אנית מכולות משוכללת אחת החומר מגיע עכשיו בעשרות אניות קטנות של מטען כללי. חוסר היעילות הזה אומר שעבודת פריקה של שעה וחצי נמשכת היום שבועיים. זאת גם הסיבה לכך שהנמלים בישראל מוצפים בעשרות אוניות קטנות ורעועות שיוצרות פקקים בים.

שוק ההון: הסטארט־אפים יתחלפו בהנפקות של חברות מבוססות ויציבות | אביב לוי

בשנה הקרובה אנו צפויים לראות בבורסה בתל אביב להנפקות ראשוניות לציבור (IPO) של חברות מבוססות, ותיקות ויציבות יותר מבחינה פיננסית מאלה שראינו בשנה החולפת - בהנחה שהשווקים ימשיכו לעלות (מה שמהווה תנאי בסיסי להצלחת ההנפקות).

משבר הקורונה, שהוביל לקריסה בשוקי המניות בארץ ובעולם במרץ 2020, הוביל בתוך פרק זמן קצר לפריחה חסרת תקדים בעסקיהן של חברות הטכנולוגיה, על ענפיה השונים, בשל המעבר המסיבי של פעולות יומיומיות לדיגיטל. פריחה זו השתרשרה תוך זמן קצר גם לשוקי ההון בארץ ובעולם. התיאבון של המשקיעים המקומיים לסחורה הטכנולוגית החמה, שחברה לתנאי השוק הנוחים (סביבת הריבית האפסית) הובילה להסתערות חסרת תקדים של עשרות חברות טכנולוגיה צעירות (סטארט-אפים) על שערי הבורסה בת"א לצורך הנפקות ראשוניות. אותם גיוסי הון, בדרך כלל בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחד, בוצעו על-בסיס החדשנות הטמונה בפעילותן של החברות המנפיקות ותחזיות ורודות לכיבוש נתחי שוק ויצירת פעילות גלובלית.

 בניין הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

במבחן התוצאה, בשלב הנוכחי חלק ניכר מהמניות של אותן חברות חלום שהונפקו בת"א בשנה החולפת הנחילו הפסדים משמעותיים למשקיעים, עם ירידות חדות המגיעות לרוב לעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. זאת כאשר מרביתן עדיין בשלב פיתוח מוצריהן, ללא הכנסות, במצב פיננסי מאתגר וספק גדול אם יגשימו את ההבטחה הטמונה בהן.

נוכח מבחן התוצאה המאכזב, ניתן היה לזהות כבר לקראת סיומה של 2021 ועוד יותר מכך במבט קדימה לשנה הנכנסת, שינוי טעמי השקעה של המשקיעים המקומיים, ושינוי באופי ה"סחורה" החדשה הזורמת לבורסה באחוזת בית.

בהתאם למגמה המסתמנת במקום מיזמי טכנולוגיה "אקזוטיים" של השנה האחרונה, צפויות להגיע לבורסה בשנה הקרובה חברות גדולות יותר, המתומחרות בשווי של כמיליארד שקל ויותר, המכוונות לגיוסי הון משמעותיים יותר. במקום סטארט-אפים עתירי דמיון ניתן למצוא כעת על מדף הנפקות מתחומי "לואו טק" כמו תעשייה, נדל"ן, קמעונות, תשתיות תקשורת ותחומי פעילות מסורתיים נוספים.

כך, בין החברות שהנפקותיהן עומדות על הפרק, ושחלקן אף הגישו טיוטת תשקיף, נמנות בין היתר חברת בתי הדיור המוגן בית בכפר, יבואנית ומשווקת המתכות איסכור, חברת מתחמי התדלוק דלק ישראל, חברת צינורות הפלסטיק חוליותקרסו נדל"ן, בינת תקשורת מחשבים ואף ענקית המזון תנובה.

משפט: שנה של מינויים, ללא רפורמות דרמטיות | אבישי גרינצייג

המערכת המשפטית צפויה להיכנס ב-2022 למצב של "סטטוס קוו" כמו פניה של ממשלת ישראל הנוכחית. רפורמות דרמטיות לא עומדות על הפרק. השנה החולפת הייתה בעלת פוטנציאל לשינוי דרמטי בעולם המשפט. אם הליכוד היה מרכיב את הממשלה ה-35 שורת מינויים בכירים היו משנים את המפה המשפטית. פרקליט מדינה, משנים ליועמ"ש, שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה בעצמו. הכל היה יכול להיות בידיים של האגף הימני. לא כך קרה.

ארבעת שופטי העליון שצפויים להתמנות השנה, לא ישנו את יחסי הכוחות בהיכל הצדק הישראלי. מה שהיה, הוא שיהיה. האגף הפרוגרסיבי יכול לשחרר אנחת רווחה. השמות של כל ארבעת השופטים עוד לא סגורים סופית, אך יחסי הכוחות כבר ברורים. הציפייה של האגף השמרני לשינוי מגמה לא התממשה וספק מתי תוכל להתממש שוב.

בנוגע למינוי יועץ משפטי לממשלה, שר המשפטים גדעון סער דוחף בכל הכוח למנות את גלי בהרב מיארה, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי). אם ועדת האיתור תיתן לו את מבוקשו, אותו "סטטוס קוו" יישאר גם במשרד המשפטים. הסיכוי לרפורמות דרמטיות אצל היועמ"שית המיועדת שלא הגיעה מתחום הייעוץ המשפטי ודעותיה העקרוניות לוטות בערפל אינו גבוה. גם העובדה שכהונת סער כשר משפטים קצובה לשנתיים בלבד, מעלה סימני שאלה על היכולת לקדם רפורמות. אפילו לגבי עצם פיצול תפקיד היועמ"ש, ספק אם האירוע אכן יתממש בשנת 2022.

קריפטו: הרגולטור ילמד להתמודד עם הבלוקצ'יין | אתי אפללו

הרגולטורים לא יודעים איך לאכול את "כלכלת העתיד" המבוזרת. העולם החדש, התנודתי והמתפתח הזה תפס את בנק ישראל, רשות לניירות ערך ורשות שוק ההון לא מוכנים ושאלת האסדרה התעכבה שנים. עד שהמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוציא השבוע טיוטה למערכת הבנקאית, שנחשפה בגלובס. הוא הגדיר את החובות של הבנקים בפעילות בעולם הקריפטו ואסר עליהם להימנע מהמטבעות המבוזרים באופן גורף. בנק ישראל השלים את צו איסור הלבנת ההון שחל על גופי הקריפטו, אבל הוא רחוק מלהיות פיתרון הוליסטי לתחום הפרוץ.

2022 צריכה להיות השנה בה הרגולטור והמערכת הבנקאית יתחילו להסתכל לקריפטו בעיניים. זה דורש גם ממשה ברקת, הממונה על שוק ההון, להרים את הכפפה ולפתוח את פקק הרישיונות בתחום. כיום, למרות שגופים רבים הגישו את בקשתם לפעילות קריפטו סדורה בישראל, ברקת טרם אישר את אותה פעילות אפילו לגוף אחד. מי שנהנה מהמצב הם בעיקר הגופים שלא מקיימים שום דרישה בתחום הלבנת ההון ופועלים בארץ באין מפריע. הרי אם לאף גוף קריפטו אין רישיון, למה שיתאמצו לעמוד בנהלים?

ציר נוסף בו צפויה התקדמות השנה, הוא גיבוש מתווה השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, שכמו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, מבין שכנראה ועל אף גרירת הרגליים, את הטכנולוגיה הוא לא יצליח לעצור, אולי בקושי להאט. בינתיים הוא צריך להבין יותר לעומק איך הוא מצטרף למהפכה ורותם אותה לטובת האזרחים.