האומיקרון סגר שוב את השמיים, האם המדינה תשקיע סוף סוף בפיתוח תיירות הפנים?

"זו הייתה שנה שבה עולם התיירות נוכח שהוא לא מוביל אלא מובל" • "זו שנת מאניה דפרסיה, כי עד שראו את האור, באבחה אחת זה נגמר" • "זו שנה שבה עם ישראל גילה את ישראל" • בענף התיירות מסכמים את 2021 ומנסים לשמור על אופטימיות לקראת 2022

קו החוף של תל אביב. יוקר המחיה בעיר מוריד מהאטרקטיביות של העיר לתיירים / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic
קו החוף של תל אביב. יוקר המחיה בעיר מוריד מהאטרקטיביות של העיר לתיירים / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic

שנת 2021 הייתה טובה מקודמתה, אבל הרבה פחות טובה מזו שלפני המגפה. איך היא תיזכר עבור העוסקים בתיירות? "זו שנה שבה עולם התיירות נוכח שהוא לא מוביל אלא מובל", אומר ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר תיירות המכללה האקדמית כנרת. "העולם הבריאותי מוביל את עולם התיירות וקובע את גורלו. זה היה נכון ל-2021, וזה יהיה נכון לתחילת 2022".

כתר מחלק את 2021 לשלושה חלקים, כאשר 4-5 החודשים הראשונים המשיכו את 2020, כלומר היו "עמוק בלב הקורונה מבחינת תיירותית". רק בחודש מאי העולם החל להיפתח, "כשהאיחוד האירופי הכריז על התו הירוק. אז קיבלנו למעשה הצצה לאופן שבו נראית התאוששות. המעגל הראשון של התיירים שיצאו ממדינתם הורכב ממכרים ומשפחות, ואופי הטיולים היה לכיוון המרחב, מקומות שבהם יש אוויר, טבע ושקט. לצד זה ראינו גם חופשות 'סיטי ברייק', ליעדים קרובים.

"בשונה ממשברים קודמים שבהם הסגמנט העסקי התאושש מהר, פה זה קרה בצורה מתונה, כשהמפגש הפיזי הפך פחות הכרחי לצד קיצוץ בהוצאות של חברות ומיעוט כנסים. תכנונים ארוכי-טווח התבררו לתיירים כבלתי אפשריים. היום בתיירות לא קונים בננות ירוקות".

החלק השלישי של השנה הושפע מגל התחלואה האחרון, עם התפשטות האומיקרון וחזרת הגבלות הכניסה והיציאה ממדינות - עד כדי סגירת הגבולות, כפי שבחרה ישראל לעשות. "זו הייתה שנה גרועה לחלק מהעוסקים בתחום, וטובה לאחרים", מזכיר כתר. "המלונות בירושלים ובנצרת חוו שנה נוראה מבחינת תפוסות, לעומת אילת וים המלח שנהנו מתיירי הפנים והגיעו לתפוסות גבוהות.

ד''ר ערן כתר / צילום: טל חפץ
 ד''ר ערן כתר / צילום: טל חפץ

"בחלקים גדולים של העולם תיירות הפנים פיצתה על אובדן התיירות הנכנסת. באירופה היו מקומות שבהם התיירות הכפרית הגיעה לממדי 2019, בעיקר בזכות תיירים אירופאים שנפשו באירופה. השוק הסיני, שהיה השחקן העולמי החשוב ביותר בתיירות הבינלאומית ב-2019, כרגע מחוץ למשחק. את 2021 אירופה תסגור עם 70% ירידה בתיירות חוצה גבולות ביחס ל-2019. באסיה והפסיפיק מדברים על 90% ירידה בתיירות נכנסת", אומר כתר המנהל מחקרי תיירות עבור נציבות התיירות של האיחוד האירופי (ETC).

חזרה לתיירות עירונית

לעומת שנת 2019 שהסתיימה בנתב"ג עם כ-25 מיליון נוסעים, 2021 תסתיים עם כ-6 מיליון נוסעים - בחסות תנודות הגבלות התעופה. "המצב הכלכלי של רוב משקי הבית הוא טוב, זה מתבטא גם בביקוש לטוס", אומר כתר. "יש אזורים ביוון, למשל, שהצליחו לסכם את 2021 עם נתוני תיירים שדומים ל-2019.

ממחקר שנערך בשנה האחרונה באיחוד האירופי בקרב 60 אלף נשאלים בנוגע להרגלי התיירות שלהם עולה כי מי שאהב לפני הקורונה שופינג ונופש עירוני, ימשיך בכך. "כרגע מטיילים בטבע כי זו האופציה, אבל אלו שינויים קצרי-טווח", אומר כתר.

"עוד לפני האומיקרון ראינו חזרה לתיירות עירונית. מה שראינו זה יותר משפחות וזוגות, ופחות מטיילים בודדים ותיירות בקבוצות. הקורונה דחפה את המטיילים להיות עצמאיים ודיגיטליים. בעתיד יתאימו את התשתיות באירופה יותר לתיירות פנים, ומלונות שפנו לתיירות העסקית כבר הפכו היברידיים".

עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', מגדיר את 2021 כשנת המאניה דפרסיה. "היו חודשים טובים והיו חודשים קשים, ובעיקר ראינו חלוקה דיכוטומית בין מלונות ערי הנופש לבין מלונות הערים שנשענים על תיירות נכנסת. הראשונים נהנו מתפוסות גבוהות, והאחרונים מתפוסות שפל.

"זו שנת מאניה דפרסיה גם כי שלושה שבועות אחרי שמלונות תל אביב ראו את האור, כשהתאפשרה כניסת תיירים בתחילת נובמבר, באבחה אחת זה נגמר. העריכו שיגיעו 50 אלף, ובאו 75 אלף תיירים רק בחודש. האופטימיות נסקה, והתרסקה. זו גם שנה שבה בלטה חשיבות התיירות כעוגן כלכלי וכמקור פרנסה, כפי שהיא נתפסת במדינות רבות והרבה פחות מזה בישראל".

"זו שנה שבה עם ישראל גילה את ישראל", מוסיף יועץ המלונאות עופר פופס. "התייר הישראלי התאהב מחדש במדבר ובכנרת. ברור שכשתתאפשר כניסת תיירים השוק יתאזן, תיירים ייכנסו וישראלים ייצאו לחו"ל, אבל תיירות הפנים תמשיך גם למי שמחפש חופשה קצרה וגם למשפחות. גם המחירים יחזרו להיות ברמת הנסבל. כרגע אפשר להגיד שאין תקרה שמחירי הנופש בישראל לא פורצים, כי יש מי שמוכן לשלם".

עו''ד כפיר ידגר, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין גורניצקי ושות' / צילום: יונתן בלום
 עו''ד כפיר ידגר, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין גורניצקי ושות' / צילום: יונתן בלום

מה יקרה עד פסח?

מה מחכה לנו ב-2022? האם הרוח האופטימית שמאפיינת את אנשי הענף נשמרת? "אני אופטימי", אומר כתר. "הגרפים באירופה מצביעים על צמיחה תיירותית, ואנחנו משוכנעים שהיא תלך ותגבר עם קצב ההתחסנות העולמית, לצד הסרת חסמים בין מדינות. כדי לשמור על אופטימיות אפשר גם להפסיק את נקודת הייחוס ל-2019, פשוט לשאוף להגיע למקום טוב יותר".

"אנחנו נכנסים ל-2022 עם אופטימיות ועם תקווה שעיתוי גלי התחלואה לא יפלו על עונות השיא, כפי שקרה השנה עם חגי תשרי", אומר ידגר. "אם המלונאים יגיעו עד לפסח בלי הגבלות, יש סיבה לאופטימיות - משום שהרבעון השני והשלישי מכריעים את גורל השנה.

"האופטימיות של מלונאי נצרת וירושלים תלויה במדיניות הכנסת תיירים, ונקווה שזה יקרה בקרוב. בכל מקרה, המדיניות של ישראל תפגע בתיירות הצליינית, משום שזה סגמנט שעובד בתכנון ארוך-טווח. ייתכן שעבורם 2022 כבר אבודה".

"חייבים להכיר בתייר הישראלי כפלח שוק לגיטימי, זה חשוב במיוחד לכלכלה בפריפריה"

פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, סבור שהשנה החולפת צריכה להאיר את עיני משרד התיירות והממשלה, ולהוביל לשינוי גישה גורף. "בניגוד לכל השנים עברו, משרד התיירות אינו אחראי רק על התיירות הנכנסת, אלא גם על תיירות הפנים רוויית הפוטנציאל", הוא מסביר.

יניב פוריה / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון
 יניב פוריה / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

"אם תייר ישראלי יטוס 10 פעמים לדובאי, זה אומר שהוא יבלה פחות פה, ואת הכסף שלו הוא מבזבז במקום אחר. זו פגיעה אנושה למדינה. שנת 2021 הוכיחה לנו גם את הפער בין התמורה לכסף שמשלמים התיירים בישראל, ולכן על משרד התיירות לשפר את החוויה התיירותית בעכו, ביפו, בנצרת, בגולן ובתל אביב.

"נדרשת הכרה שהתייר הישראלי הוא פלח שוק לגיטימי, במיוחד לכלכלה בפריפריה. אם התיירנים יידעו לנהל נכון את החוויה התיירותית, התייר הישראלי ינפוש פה בארץ גם כשיפתחו השמיים ונטוס לחו"ל.

"בתקופות הטובות, התיירות בארץ היוותה 2.4% מהתמ"ג - זה יכול להיות כפול עם תיירות החוץ והפנים. עד היום הסגמנט התיירותי התנהל מתוך אנרציה, דרך האתרים הקדושים בירושלים והסיטי ברייק בתל אביב. ומה עם עוד דברים שיש לישראל להציע? אומרים שתל אביב היא עיר גלובלית? היא צריכה להיות גלוקלית. תל אביב, וכמוה ירושלים, צריכות לשפר את המוצר התיירותי ולהשקיע בפעילויות לתיירות משפחות. בברלין 78% מהתיירים הם תיירי פנים, והתייר הגרמני ממשיך להגיע כי מספקים לו חוויות חדשות".

פוריה שואף לשינוי מחשבתי עם ראייה ארוכת-טווח. "התיירנים והמלונאים הוזנחו במשבר האחרון, והאמירה של שר האוצר ליברמן למורי הדרך שימצאו מקצוע אחר מסמלת בדיוק את מה שחושבים במדינה על התיירות כמשאב וכפרופסיה. המסר שלי לעוסקים בתעשייה הוא לא להתייאש, משום שיש לתיירות מרכיב אדיר באיכות חיינו, והיא מהווה נדבך משמעותי בהוצאות של משקי הבית.

"אני מקווה ומאמין שיום אחד יבינו את התרומה הכלכלית של התעשייה הזו למדינה. מספיק שיסתכלו איך מדינות אחרות תומכות בה, כמו למשל בגרמניה שבה שילמו לעוסקים במלונאות רק כדי שלא ישנו עיסוק - ואולי יום אחד יישמו חלק מזה גם פה".

צרו איתנו קשר *5988