בג"ץ למדינה: דורש תשובות בתוך שבוע על מדיניות הגבלות התעופה

המדינה תידרש להשיב בתוך שבוע על שתי שאלות שהעלו שופטי בג"ץ בדיון ב עתירות נגד הגבלות הכניסה והיציאה מישראל: מדוע יישאר על כנו אישור היציאה של מחוסנים ל"מדינות אדומות", ומדוע לא יינקטו צעדים אחרים עם שובם ארצה • בתוך כך מצפה בג"ץ לשמוע מדוע תקופת הבידוד של מחוסנים שחוזרים מ"מדינה אדומה" לא תקוצר

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ
נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

המדינה תידרש להשיב בתוך שבוע על שתי שאלות שהעלו שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד הגבלות הכניסה והיציאה מישראל: ראשית - מדוע יישאר על כנו אישור היציאה של מחוסנים ל"מדינות אדומות", ומדוע לא יינקטו צעדים אחרים עם שובם ארצה כמו בידוד לתקופה כזו או אחרת. בתוך כך מצפה בג"ץ לשמוע מדוע תקופת הבידוד של מחוסנים שחוזרים מ"מדינה אדומה" לא יקוצר לשלושה ימים.

הדיון הבוקר (ג') התקיים דיון במעמד של שלושה שופטים: דוד מינץ, יצחק עמית ונעם סולברג. ההחלטה התקבלה מיד אחרי הדיון, ומשמעותה שנדמה כי בג"ץ מקבל את עמדת העותרים ועשוי להפוך את הצו על-תנאי שהוציא לצו קבוע שיבטל את האיסור לטוס ל"מדינות אדומות".

הדיון התקיים במסגרת עתירות שהוגשו נגד המדינה בטענה כי הגבלות הכניסה והיציאה מישראל אינן מידתיות ורלוונטיות. עוד לפני הדיון פרסם משרד הבריאות הקלות שייכנסו לתוקפן הלילה (4 בינואר) בחצות, ולפיהן מחוסנים שנכנסים לישראל מ"מדינה כתומה" לא יידרשו עוד לבידוד של שלושה ימים ויוכלו לסיים את הבידוד לאחר שיקבלו את תוצאות הבדיקה שנעשתה לאחר הנחיתה. הקלה נוספת לשיטתו של משרד הבריאות היא בצמצום נוסף לרשימת "המדינות האדומות". עם זאת, הרשימה עדיין כוללת יעדים מרכזיים, ובראשם ארצות-הברית, איחוד האמירויות, בריטניה, שווייץ, טורקיה ומקסיקו. עוד כוללות ההקלות הכנסת תיירים לישראל מ-9 בינואר לבאים מ"מדינות כתומות" בלבד. 

"המושג 'מדינות אדומות' צריך לרדת מהלקסיקון"

אלא שמבחינת העותרים, כל עוד חל איסור על אזרחים לטוס למדינות מסוימות, מדובר במדיניות שאינה חוקתית. עו"ד טל שחר, המייצג חלק מהעותרים, אמר לגלובס את שאמר גם בדיון: "איסור טיסה הוא פגיעה חוקתית קשה שלא נעשית בשום מקום בעולם. המדינה שכחה שבבג"ץ שלפני שנה בית המשפט כבר קבע שסגירת השמיים אינה פתרון. גם בדיון היום נאמר כי הכול מתחיל ונגמר בנושא אכיפת בידוד".

העותרים הזכירו את העיוות שנוצר בהתאם למדיניות משרד הבריאות, שעל-פיה מחוסן שנחשף לחולה מאומת פטור מבידוד לאחר שביצע בדיקה, בשעה שמחוסן שחוזר ממדינה שמוגדרת 'אדומה' יידרש לשבעה ימי בידוד לאחר שביצע שלוש בדיקות. "האם נסיעה לחו"ל היא אות קין על המצח? האם הפרנסה שלי אם חזרתי מחו"ל פחות חשובה משל עוסק אחר שקיבל פטור מבידוד כדי שיוכל להמשיך בעיסוקו?".

נציגי המדינה פירטו על ההקלות כאמור, אלא שעו"ד שחר טוען כי "מידתיות לא נמדדת בכמות של מדינות שחל איסור לטוס אליהן - מידתיות נמדדת בזה שיש פתרון פחות תובעני לנכנסים לישראל, והוא כולל מנגנון של בידוד ובדיקות. לא בצפון אמריקה ולא באירופה קיים איסור לטוס למדינות מסוימות. המושג 'מדינות אדומות' צריך לרדת מהלקסיקון. אפשר להתווכח על משך הבידוד, אבל אי-אפשר להתווכח על זה שאיסור טיסה הוא משהו שלא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית". 

"פגיעה אנושה בחופש העיסוק" 

ראש הרכב השופטים, השופט עמית, ביקש להבין מה המשמעות של כל יום נוסף בבידוד (מבחינת זמן הדגירה וגילוי האומיקרון), וניסה להבין האם יש בסיס לאפליה במדיניות הבידודים, וכן מה הבסיס העובדתי לכניסתן ויציאתן של מדינות מרשימת "המדינות האדומות".

השופט הפנה שאלות גם לאילנה גנס, ראש מטה רפואת הציבור במשרד הבריאות, וכן לפרופ׳ איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ובהליך זה המומחה מטעם העותרים אשר הגיש חוות-דעת בה טען כי "הגבלות הכניסה לישראל חסרות תועלת, וההכרזה על 'מדינות אדומות' בלתי סבירה בעליל".

את התאחדות משרדי הנסיעות ועמותת "מורשת דרך" מייצגים עורכי הדין אסף פריאל, יובל בשן ונדב פיינמן ממשרד תדמור, לוי ושות', שמסרו: "עמדנו על הצידוק לביטול מיידי של רשימת 'המדינות האדומות', כיוון שאיסור היציאה מגביל את חופש התנועה של אזרחי ישראל בצורה שאינה מידתית ושרירותית ופוגע אנושות בחופש העיסוק של העותרות. בנוסף, עמדנו על כך שביטול ההגבלות מתחייב מהעמדה המקצועית של משרד הבריאות, לפיה כאשר נראה התפשטות של האומיקרון במדינה, אין כל רלוונטיות להגבלות. יתר על כן, עמדנו על ביטול חובת הבידוד לשבים ממדינות אלה מקום בו המדיניות שנוקטת המדינה מפלה את השבים מחו"ל לעומת מי שנחשף לחולה פה בארץ ונדרש בבדיקת אנטיגן בלבד". 

"הענף זקוק לחכה ולא לדגים"

התאחדות המלונות, שמיוצגת על-ידי עורכי הדין כפיר ידגר, נגה חרובי ואלונה בודינגר ממשרד גורניצקי ושות', דרשה בעתירה לקבל פיצוי לנוכח החלטות המדינה. לשיטתה, "הפיצוי הכספי שמוצע בהחלטה 865 הוא לעג לרש, וממילא הענף כולו זקוק לחכה ולא לדגים, והדגש צריך להיות כללים שיאפשרו לענף לעבוד".

התאחדות המלונות הבהירה כי הענף כעת נפגע ממדיניות הממשלה לחודשים ארוכים קדימה. לטענת ההתאחדות, הממשלה צריכה לפעול ביחד עם הגופים בענף התיירות בדיאלוג ובתיאום, ולא לראות בו כאילו הוא מצוי בצד השני של המתרס. לשם הדוגמה הביא עו"ד ידגר את האיסור על מחלימים מארה"ב להגיע לישראל.

קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות, מסר כי "זו הפעם השנייה שהמדינה חזרה בה ממדיניות שערורייתית יום לפני דיון בעתירה שלנו לבג"ץ, ונראה כי יש טעם לפגם באופן קבלת ההחלטות בכל הנוגע ל'שמירה על בריאות הציבור'. אנו מברכים על כך ששופטי בג"ץ הקדישו לנושא דיון מעמיק, ולא הסתפקו בתשובות כלליות שניסתה המדינה לתת. לצערנו, המחיר כבר עתה הוא כבד מנשוא, ומשלמות אותו מאות אלפי משפחות של העוסקים בענף התיירות. המאבק כעת מתנהל על העתיד, על המדיניות הלא מידתית ולא סבירה, על מדיניות 'המדינות האדומות' ואלה שנותרו ברשימה ועל הפיצוי שיקבלו אלה שנפגעים פעם אחר פעם ממדיניות הממשלה".

יוני שפירא, יו"ר "מורשת דרך" - עמותת מורי הדרך בתיירות הנכנסת לישראל, מסר: "עמותת מורשת דרך מברכת על כך שבג"ץ מצא לנכון לנהל דיון מעמיק ולחייב את המדינה לתת תשובות משמעותיות באשר לאופן קביעת המדיניות בנושא 'המדינות האדומות'. לצערנו, אנו למודי ניסיון מר מהעבר, ולמרות ההכרזה אמש על פתיחת השמיים, אנו מביעים ספק באמיתותה. ניסיון המדינה לעקר את הדיון מתוכן בעוד הצהרה שנשלפה מהמותן על פתיחה אמש לא צלח, ועל כך תודתנו לבית המשפט. לא ייתכן שמצב חירום יהפוך לשגרה החדשה תוך ביטול חופש העיסוק והכנסת אלפי משפחות למצוקה מבלי שהמדינה תיתן נימוקים ראויים".