השנה החולפת הייתה מצוינת למשקיעי שוק המניות בת"א. מי שהשקיע במדד ת"א-35 נהנה בשנת 2021 מתשואה חיובית פנומנלית של 32%. עם זאת, מי שהשקיע בחברות המשפחתיות (קרי בשליטה משפחתית) שנסחרות בבורסה המקומית - במסגרת מדד ת"א פמילי - נהנה מתשואה גבוהה אף יותר יותר, של 39% כמעט.
המדד, שכנראה לא רבים מכירים אותו, הושק לראשונה באוקטובר 2018, ומאז השקתו ועד סוף 2021 הניב למשקיעים תשואה של כ-114%, לעומת תשואה של כ-24% במדד ת"א-35, ושל כ-43% במדד ת"א-125. רק מדד ת"א-90 מתקרב לתשואה של מדד ת"א פמילי באותה תקופה, עם כ-108%.
מדד ת"א פמילי כולל 40 חברות מתחומי פעילות מגוונים, בהן כמה מ"אריות השוק" כמו פוקס (אופנה), שפיר הנדסה, אשטרום ואלקטרה (תשתיות), שטראוס (מזון), הראל השקעות (ביטוח), עזריאלי ודמרי (נדל"ן), פתאל החזקות (מלונאות), רמי לוי ויוחננוף (רשתות מזון) אילקס מדיקל (ציוד רפואי), אלקו החזקות ועוד. החשיפה של הציבור למדד מתבצעת באמצעות קרן סל של תכלית, שהיקפה הנוכחי עומד על כ-140 מיליון שקל.
"חשבנו שזה בטח יעבוד גם בארץ"
מי שפיתח את המתודולוגיה שבבסיס המדד הוא מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. לדברי פרופ' דן וייס, מנהל משותף של המרכז, "בשנתיים לפני שהמדד 'עלה לאוויר' ראינו שבכל העולם עסקים בשליטה משפחתית מראים ביצועים מאוד יפים וחזקים בכל קנה מידה.
"יש מדדים של חברות משפחתיות גם בעולם, בשווייץ, בקנדה, ל-UBS יש מדד שמחזיק פסיבית ב-40 החברות המשפחתיות הגדולות ביותר בעולם, וביניהן זארה, מרק ו-וולמארט, וזה מדד שלאורך תקופה ארוכה עשה ביצועים מדהימים.
"חשבנו שזה בטח יעבוד גם בארץ. בדקנו, עשינו סימולציות לאחור, וראינו שעסקים משפחתיים בבורסה בת"א מציגים ביצועים טובים יותר מאחרים. אמרנו, בואו ניתן לעם ישראל אפשרות להשקיע בעסקים משפחתיים, ולכן הקמנו את המדד. יש גם קרן סל שעוקבת אחריו, כך שכל אחד יכול להשקיע".
לדבריו, "המדד בא לתפוס את החברות בבורסה שיש בהן שליטה משפחתית. יש בו שני קריטריונים: שיהיו לפחות שלושה בני משפחה שהם נושאי משרה בחברה, וששיעור ההחזקה המשפחתית יהיה 40% לפחות. המדד מתעדכן פעם בשנה והבורסה נותנת את המשקלות לפי נוסחה שלה, כמו בכל המדדים".
למה חברות משפחתיות מציגות תשואות גבוהות יותר מחברות אחרות?
"גם אנחנו התלבטנו בשאלה למה התשואות גבוהות יותר. נעשה הרבה מחקר אקדמי בנושא, זו שאלה בכלל לא קלה. יש כמה תשובות. התשובה החזקה ביותר לדעתי היא שבעסקים משפחתיים, החשיבה היא מאוד ארוכת-טווח. המשפחה לא מתעניינת מהו מחיר המניה היום, כי היא לא מוכרת. היא תעביר את ההחזקה לילדים, לנכדים ולנינים, ולכן החשיבה היא לייצר ערך לאורך זמן, ולא נקודתית. זאת להבדיל מחברות אחרות, שבהן יכול להיות שמישהו צריך לקבל בונוס בסוף השנה, ונעשות פעולות להצפת ערך.
"דבר שני, שגם הוא משמעותי, הוא שמדובר בחברות מאוד זהירות ושמרניות. יש הרבה מחקר על כך שאחוז פשיטות הרגל, ואחוז הבעיות מכל מיני סוגים בחברות משפחתיות, הוא נמוך יותר.
"באקדמיה לא 'קונים' תשובות כאלה בקלות. חוקרים בתחום המימון אומרים שאם יש תשואה יותר גבוהה, היה צריך להיות סיכון יותר גבוה, במיוחד אם זה לאורך תקופות ארוכות. היה קשה מאוד למצוא את הסיכון: אם משתמשים במדדי סיכון קלאסיים, החברות המשפחתיות הן פחות מסוכנות, ולא יותר. אז איפה הסיכון? כמה מחקרים חדשים טוענים שהסיכון הוא בחילופי הדורות - שם יכולה להיות נקודת משבר. זה בעצם הסיכון שמתחבא, ולפעמים קשה לראות אותו. לפעמים זה בא בהפתעה, פתאום מישהו מת לא עלינו".
לא פעם אומרים שהדור הראשון בונה, הדור השני משמר והדור השלישי הורס.
"אני לא בקלות קונה את המשפט הזה. יש מקרים כאלה, אבל באירופה אפשר למצוא חברות משפחתיות של 10-15 דורות, שבהחלט מחזיקות מאוד יפה. יש מקרים לכאן ולכאן".
פרופ' דן וייס, מנהל משותף של מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת ת''א / צילום: ישראל הדרי
הכלכלה הגדולה בעולם אחרי ארה"ב וסין
במתודולוגיה של המדד, כפי שהיא מתפרסמת באתר הפקולטה לניהול, נכתב כי "ניהול עסקים בידי משפחות זו מסורת ארוכת-שנים החוצה תרבויות. בעלות משפחתית היא הצורה הנפוצה בעולם לניהול עסקים, החל מגידול תבואה בתקופת האבן וכלה בניהול עסקים גלובליים במאה ה-21. בעלי עסקים משפחתיים מזהים את העסק עם המשפחה, ושואפים להעביר את השליטה בעסק לדורות הבאים".
עוד נכתב שם, שמחקרים רבים מנסים להעריך את החלק היחסי של הארגונים העסקיים בעולם הנשלטים בידי משפחות (בבעלות פרטית או הנסחרות בבורסה). יש הגדרות שונות ומחסור בנתונים, אך הערכות מראות כי בין 70% ל-95% מכלל הארגונים העסקיים בעולם הם עסקים בשליטת משפחות. עוד נכתב שם, כי למעלה משליש מ-1,000 החברות הגדולות ביותר בעולם נשלט על-ידי משפחות (מתוך זה, חצי מהן פרטיות וחצי נסחרות בבורסות).
מחקר של אוניברסיטת St. Gallen משווייץ ופירמת EY העלה ש-500 החברות המשפחתיות הגדולות בעולם מייצרות הכנסות של קרוב ל-7.3 טריליון דולר ומעסיקות 24.1 מיליון עובדים. למעשה, לדבריהם, אילו 500 החברות האלו היו כלכלה בפני עצמה, הם היו הכלכלה השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב וסין. "החברות המשפחתיות חיוניות לצמיחה של כל מדינה בהתאוששות של אחרי המגפה", נכתב במחקר. אגב, הרשימה של St. Gallen ו-EY כוללת לא מעט עסקים משפחתיים בני למעלה מ-100 שנה, כולל חברה יפנית, Takenaka, שפועלת כבר מעל 400 שנה.
"בכל שנה כמה חברות מושכות למעלה"
איך ביצועי מדד ת"א פמילי לעומת מדדי חברות משפחתיות אחרות בעולם?
וייס: "הוא דומה למדדים משפחתיים אחרים. הפערים לא גדולים".
האם המדד עולה ומכה מדדים אחרים, כמו ת"א-35 ות"א-125, בזכות כמה חברות גדולות שמזניקות אותו קדימה, או שהתשואה החיובית היא אצל רוב החברות המשפחתיות שנכללות בו?
"קודם כל, לפי תנאי הבורסה, צריך שווי שוק של 400 מיליון שקל להיכנס למדד, כך שהחברות הקטנטנות לא נכנסות. אנחנו רואים שבכל שנה יש כמה חברות שמושכות את המדד למעלה. ב-2021 זאת הייתה בוודאי שנה טובה לריטייל, אז ראינו את פוקס ועוד כמה חברות חזקות שמשכו את המדד. כמו בכל מדד יש פיזור, וזה לא שכל החברות עשו ביצועים מדהימים".
מדד ת"א פמילי
המדד הושק באוקטובר 2018 וכולל 40 חברות ציבוריות
הקריטריונים לכניסה למדד:
● שווי חברה של לפחות 400 מיליון שקל
● לפחות שלושה בני משפחה שהם נושאי משרה בחברה
● ששיעור ההחזקה המשפחתית יהיה 40% לפחות
חשיפה אפשרית למדד:
באמצעות קרן סל של תכלית, המנהלת כ-140 מיליון שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
