הוועד האולימפי הפך למטרה של מבקרי היחס לאויגורים בסין

לקראת אולימפיאדת החורף הקרבה: קבוצת פעילים אומרת שבוועד האולימפי הבינלאומי סירבו לדון איתה על נושאים של זכויות אדם במחוז שינג'יאנג בסין, כולל השימוש בעובדי כפייה לתפירת בגדים

הפגנה מול שגרירות סין בלונדון, נובמבר 2021 / צילום: Associated Press, Matt Dunham
הפגנה מול שגרירות סין בלונדון, נובמבר 2021 / צילום: Associated Press, Matt Dunham

קבוצת זכויות אדם קראה לוועד האולימפי הבינלאומי להסביר איזה צעדים נקט כדי לוודא שהבגדים הרשמיים של אולימפיאדת החורף המתקרבת בבייג'ינג מיוצרים ללא שימוש בעובדי כפייה, ואמרה שניסיונות פרטיים קודמים לפנות לארגון לא נענו ברצינות.

הקבוצה, הקואליציה לסיום העבודה בכפייה במחוז האויגורי, הודיעה ביום שלישי שהוועד האולימפי הבינלאומי, שמושבו בשוויץ, לא הראה עדויות מספקות לכך שלבוש עם המיתוג האולימפי נעשה ללא שימוש בעובדי כפייה ממחוז גידול הכותנה שינג'יאנג. הארגון הוא אחד הקולות הבולטים במאמץ העולמי להגביר מודעות להאשמות בהפרת זכויות אדם באזור.

בארגון אמרו שהחששות שלו סובבים סביב Anta Sports Products, ענקית ייצור בגדי ספורט סינית שהיא הספקית הרשמת של מדי הוועד האולימפי ופרטי ביגוד אחרים למשחקים בבייג'ינג. בשנה שעברה הודיעה החברה באופן פומבי שתמשיך להשתמש בכותנה משינג'יאנג, שם האשימו את הסינים ארגוני זכויות אדם וממשלות, כולל ממשלת ארה"ב, בשימוש בעובדי כפייה מהמיעוטים המוסלמיים באזור, כולל בקציר צמחי הכותנה.

בייג'ינג מכחישה את ההאשמות. באנטה לא הגיבו לבקשת תגובה ביום שלישי. בעבר סירבו להגיב בחברה על חששות בנושא עבודה בכפייה בשינג'יאנג.

בהודעה מהוועד האולימפי, נמסר שבדיקה של צד שלישי מהעת האחרונה של המדים שסופקו מאנטה "הראתה שאין להם קשר לעובדי כפייה". בהודעה נכתב שהוועד עובד עם ספקים להגביר מודעות לקריטריונים שלו לקבל מדים ממקורות בני קיימא, בזמן שהוא גם מקפיד על "בדיקות נאותות מסוימות".

הוועד האולימפי הבינלאומי הוא הארגון האחרון המתמודד עם ביקורת בגלל שינג'יאנג, שהפכה למוקד של סכסוך עבור כמה מהחברות הגדולות ביותר בעולם. הממשלה האמריקאית אומרת שהרשויות הסיניות מפרות זכויות אדם של בני המיעוט האויגורי ומיעוטים אחרים באזור ברמה שמגיעה לכדי רצח עם. ארה"ב הבליטה את הנושא הזה כשהחליטה לאסור על יבוא סחורה משינג'יאנג והכריזה על חרם דיפלומטי של אולימפיאדת החורף.

"התגובה שלהם לא אמינה"

פקידים סיניים אומרים שההאשמות שקריות ושהממשלה בבייג'ינג הקימה מחנות הכשרה באזור על מנת לשפר את רמת החיים של האוכלוסייה וכדי להיאבק בקיצוניות דתית. הרשויות הסיניות וכן כלי תקשורת בבעלות המדינה תקפו חברות מערביות, כולל חברת האפנה H&M ויצרנית המעבדים האמריקאית אינטל בגלל שהדגישו את החששות על עובדי כפייה בשינג'יאנג. וולמארט לאחרונה הייתה יעד לחיצי הביקורת של בייג'ינג לאחר שמשתמשי רשתות חברתיות האשימו אותה בכך שהיא לא מאחסנת מוצרים משינג'יאנג בחנויות וולמארט ו־Sam’s Club, מותג אחר של הרשת, ברחבי סין.

ארגון זכויות האדם המתמקד באויגורים, הכולל אקטיביסטים מבני המיעוט ועמותות שונות העוסקות בזכויות עובדים, האשימו את הוועד האולימפי הבינלאומי בהדיפת רוב ניסיונותיהם לדון בחששות על העסקת עובדי כפייה. הארגון הציג לציבור חליפת הודעות דואר אלקטרוני עם פקיד בכיר בוועד האולימפי שמראה - כך טוענים בארגון - שהוועד "אינו מגיב ואינו מכבד את הפנייה".

"התגובה שלהם לא אמינה", אמר בנט פרימן, דובר של הארגון ולשעבר עוזר של מזכיר מחלקת המדינה של ארה"ב העוסק בדמוקרטיה, זכויות אדם וזכויות עובדים בממשל קלינטון.

על פי חליפת המכתבים, פרימן כתב לוועד האולימפי הבינלאומי באוקטובר, וביקש לדון בחששות על העסקת עובדים בכפייה, וכן על נושאים אחרים הכוללים זכויות אדם וחופש ביטוי. הוא הציע ששני הצדדים יעבדו יחד להקטין את סיכוני זכויות האדם הקשורים למשחקים בבייג'ינג.

לאחר חילופי דברים קצרים, מגאלי מרטוביץ, מנהלת זכויות האדם של הוועד האולימפי הבינלאומי, כתבה בדצמבר שהוועד "מוכן להשתתף במפגש חד פעמי של הקשבה לטענות הקואליציה" והציעה תנאים לכך, כולל שמירה על חשאיות הדיונים.

הפעילים אמרו בתגובה שרבים מהתנאים לא מקובלים עליהם, והם רוצים שיחה דו צדדית ואת האפשרות לחשוף את דבר קיומה לאחר שהיא מתקיימת. מרטוביץ הגיבה ב־21 בדצמבר ש"כתוצאה מהבדלי גישה", הוועד לא יוכל להיפגש עם נציגי הקבוצה. היא אמרה שהוועד האולימפי הבינלאומי ימשיך לחזק את עבודתו בתחום זכויות המועסקים".

בהודעה מהוועד האולימפי הבינלאומי נמסר: "בעוד שחששות כלליים בוטאו בעבר לגבי מיקור המוצרים באולימפיאדה של בייג'ינג ב־2022, אף אחד לא פנה לוועד האולימפי לגבי מקרה ספציפי או מצב כלשהו, כולל הקואליציה לסיום עבודת הכפייה במחוז האויגורי".

הוועד הוסיף שהוא "מוטרד" מכך שהארגון פרסם את חליפת הודעות הדואר והגדיר זאת כ"הפרת אמון המראה שהארגון לא מעוניין בחליפת דברים קונסטרוקטיבית או משמעותית".