בחודשים האחרונים, נדמה שחדר הטיפול הפסיכולוגי הפך לגיבור טלוויזיוני. האם הוא גם יהפוך לסטנדרט במקומות העבודה? ערן זינמן, מנכ"ל משותף של מאנדיי, חשף לאחרונה שירות טיפולים אין-האוס שהחברה נותנת לעובדיה בפוסט שהעלה בנושא ובפודקאסט שהשתתף בו (startup for startup). "לפעמים שיחה אחת בקליניקה עשויה לעשות שינוי של 180 מעלות", אמר בפודקאסט, "סיפרתי שאני מטופל וממליץ על זה למנהלים ולעובדים. הסברתי כמטופל איך אפשר באמצע יום עבודה לעצור הכול ולצאת מהלו"ז המשוגע. הגעתי סביב סיטואציה שהרגשתי מאוד מוצף ומותש, בלי יכולת לטפל בצרכים שלך. בתור מנהל, כשאתה מותש, זה שולח מסר לא טוב".
"לא היו מספיק כלים לעזור"
מאנדיי אינה החברה היחידה שמספקת מימון מלא או חלקי של טיפול פסיכולוגי לעובדים, אבל היא עושה זאת ממש בתוך החברה עצמה, ובמהלך יום העבודה. חברות נוספות אימצו מודלים שונים.
בלייבפרסון ישראל, לדוגמה, העובדים זכאים לקבל ייעוץ טלפוני ללא הגבלה וחבילה מסובסדת של 15 טיפולים (החמישה הראשונים תמורת דמי רצינות סמליים). הייעוץ ניתן גם למנהלים שרוצים להתייעץ לגבי עובד שפנה אליהם עם בעיה אישית. "הוא לא אומר את שם העובד, רק מקבל ייעוץ איך לשוחח איתו", מבהירה איריס מרדכי, מנהלת משאבי אנוש בחברה. לדבריה, השירות הזה התחיל בתקופת הקורונה, לאחר שמנהל פנה אליה והיא הרגישה שאין לה מספיק כלים לעזור לו. "מיד אחרי המקרה הזה חתמנו חוזה עבור כל העובדים. התקשרנו בשלבים הראשונים של הקורונה עם חברת מתן מיתר ואפשרנו לעובדים ליצור איתם קשר באופן דיסקרטי".
איריס מרדכי, מנהלת משאבי אנוש לייבפרסון / צילום: נתנאל טוביאס
בחברת אינטל, ישנה תוכנית בשם EAP שכוללת שירותי ייעוץ, תמיכה וסיוע בהתמודדות עם מצבים שונים. במסגרת התוכנית פועל מוקד טלפוני לשיחות חינם עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים 24 שעות ביממה, בכל ימות השבוע, ולצד זה התוכנית מציעה גם חמישה מפגשי ייעוץ בשנה לכל אחד מבני המשפחה של העובד. מעבר לכך, אינטל מציעה לעובדיה החזרים על טיפול פסיכולוגי או ייעוץ פסיכיאטרי במסגרת ביטוח "אינטל מדיק" שלה.
אפלייד מטיריאלס מציעה שירותים דומים כבר יותר מ-20 שנה, והם מיועדים לא רק לעובד אלא גם לבני הזוג ולילדים. מדובר בשישה מפגשים ראשונים חינם ובהשתתפות של 50% במימון ששת המפגשים הבאים. בחברה אומרים שברבעון השלישי השתמשו בשירות הזה 73 עובדים.
"גבולות הגזרה ברורים"
האם תפקידו של מעסיק להציע שירות פסיכולוגי ועד כמה הוא צריך להיות מעורב בחייהם של העובדים במסגרת תפיסת ה-well being הכוללת שמחלחלת לארגונים? ייעוץ פסיכולוגי במקום העבודה מעלה שאלות על צנעת הפרט. האם עובד בארגון ירצה לחשוף בפני המעסיק את העובדה שהוא מטופל?
לדברי ד"ר טל נצר, פסיכולוגית קלינית מומחית, המנהלת יחד עם מיה הכהן ג'ייקובס, פסיכולוגית קלינית מומחית ויועצת ארגונית, את השירות של מאנדיי, גבולות הגזרה ברורים מאוד: "הקליניקה מתנהלת לפי כל כללי האתיקה המקצועית. המחויבות היא לעובד המטופל, ויש חיסיון מלא".
הכהן ג'יקובס אומרת שחלק מהעובדים דווקא בוחרים לשתף. "הם יכולים להגיד למנהל או לקולגה 'אני עולה לפסיכולוג לשעה'. אנשים מרגישים שזו מתנה שהם מקבלים".
סמנכ"לית משאבי אנוש במאנדיי, אושרת בנימין, מבהירה: "מדובר בשירות אנונימי לחלוטין. כל עובד מקבל בתהליך הקליטה בחברה כתובת מייל, והשירות ניתן בימים קבועים באזור יחסית מבודד, בקומה ריקה. גם הכניסה לחדרים היא דרך מסדרון פרטי שלא מאפשר לראות מי יוצא ומי נכנס. למרות שזה אנונימי, יש עובדים שבוחרים לשתף".
לדבריה, לחברה אין חשיפה כלל לדברים שעולים בקליניקה. "מעולם לא נאמר לנו משהו על עובד מסוים. הם כן ייתנו פידבק אם יש בעיה שחוזרת על עצמה אבל אף פעם לא בזיהוי פרסונלי. אנחנו לא מרגישים שזו חדירה לפרטיות כי אין לנו נגיעה למה שעולה בחדר הטיפולים".
אושרת בנימין, סמנכ''לית משאבי אנוש מאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס
למה דווקא בין כותלי החברה?
"היה לנו חשוב שאלה לא יהיו מטפלים רנדומליים, אלא מזוהים עם התרבות של החברה. אנחנו שולחים כל מטפל לשמוע את הפודקאסט שלנו, כי העובדים כן מציפים תחומים שקשורים לעבודה ורצינו שיהיה קונטקסט".
ריקי אלוני, סמנכ"לית משאבי אנוש באפלייד מטיריאלס, אומרת שהמידע היחיד שהארגון מקבל הוא כמה השתמשו בשירות, באחוזים, כמה נשים וכמה גברים. לדבריה, לפני חצי שנה החברה עשתה קמפיין פנים ארגוני לשירות הזה, "כי ראינו שהמון עובדים ומנהלים לא זוכרים בכלל שהוא קיים מרוב שהוא אנונימי".
ריקי אלוני / צילום: דרור סיתהכל
"נירמול השיח הרגשי"
לדברי נצר והכהן ג'ייקובס, הטיפול מעניק לעובדים ולמנהלים כלים פרקטיים להתמודד עם סיטואציות קשות בעבודה. "יש המון מחקרים בעשור האחרון, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה החיובית, בנוגע לגורמים שעוזרים לחוסן מנטלי של הפרט ושל הצוות", אומרת נצר. "הרבה פעמים אין רעיון מנחה אחד, אלא כל מיני פרקטיקות. לקחנו את המחקרים והפרקטיקות וניסינו לקבץ אותם לשלושה דברים מרכזיים: שייכות, משמעות ושליטה. זה מודל אינטואיטיבי וזה מאוד עוזר למנהלים להסתכל על עצמם גם באופן אישי וגם על הצוות".
איך אפשר לשפר את שלושת המרכיבים האלה?
"בנושא השייכות, אפשר לקחת חמש דקות פעם ביום לשיחה אישית עם העובדים. בהיבט של משמעות, אפשר להראות לעובד את התמונה הרחבה ולתת לו הערכה מפורטת; ובהיבט של השליטה, להגביר את הגמישות, לאפשר ניהול עצמי, תיאום ציפיות, לשתף בדיוני קבלת החלטות וביכולת להשפיע.
"מעבר לכך, יש משהו בנירמול השיח הרגשי בחברה. זה מתחיל במסר מהמנכ"לים שזה חשוב ונדרש. המסרים האלה מחלחלים לכל המחלקות ולכל הדרגים".
מה העובדים והמנהלים מביאים לחדר הטיפולים?
הכהן ג'ייקובס: "בתקופת הקורונה, המעבר המסיבי לעבודה מהבית וניהול מרחוק יצר הרבה מאוד דילמות - איך שומרים על לכידות של צוותים, איך מגייסים מרחוק אנשים שכף רגלם לא דרכה בחברה, איך משמרים תחושה של משמעות ושליטה בתוך החברה".
נצר: "אפילו קשיים סביב עבודה מרחוק וכלים להשתלבות בתוך חברה כשבקושי מכירים את הצוות. איך מתמודדים עם תסמונת המתחזה בתקופה ראשונה של השתלבות. אנחנו נותנות כלים לבסס ביטחון, לווסת את הלחצים בהשתלבות הראשונית".
איך מתמודדים עם התפרקות בתוך טיפול, באמצע יום עבודה?
"זו שאלה ששאלנו את עצמנו. הצוות הוא סופר-מקצועי ומיומן והוא יעזור לאדם לעשות עבודה סגירה והתארגנות לפני סיום הטיפול, וגם העובדים עצמם מודעים לזה. למי שעבורו זה מאוד מורכב, אנחנו מאפשרים להגיע מוקדם או בשעה מאוחרת".
כשנצר נשאלת על עלות מול תועלת, היא אומרת: "חברות מתקצבות אירועים מאוד גדולים ונסיעות וטיולים, אבל ההשקעה הבסיסית, השקעה בנפש, היא זו שהכי תורמת ל-well being של העובד".
זינמן עצמו אמר בפודקאסט שהשתתף בו כי "זה אחד הדברים הכי בסיסיים שחברה צריכה להשקיע בו. אני ממש רואה את זה הופך לסטנדרט - זו אחת ההשקעות הכי טריוויאליות עם ה-ROI הכי גבוה".
שותפים בטיפול זוגי
עירד אייכלר ודן לנדא, מייסדי הסטארט-אפ Circles, שמעניק מעגלי תמיכה לעובדים בארגונים, עברו בעצמם טיפול זוגי כדי לשפר את היחסים ביניהם. "פגשתי את דן לפני שנה וחצי דרך מכר משותף", מספר אייכלר. "מיד התחברנו וחלקנו שאיפות דומות, והתחלנו לפעול להקמת החברה. בחודשים הראשונים שקדנו על פיתוח המוצר, בנינו צוות, רכשנו לקוחות ראשונים ושוחחנו במשך שעות רבות, בעיקר על נושאי עבודה. כמה חודשים לאחר מכן התחלתי להרגיש שהדברים משתנים: ככל שגבר עומס העבודה, השיחות בינינו פחתו, נדרשנו לנהל יותר אנשים בצוות ורמת הלחץ עלתה. התחושות באותה עת היו דומות למתחים במשפחה צעירה שמתרחבת.
"התחלתי להרגיש שאנחנו מתרחקים. שנינו הרגשנו שמשהו לא עובד טוב, הילדים שלי הצליחו לזהות מתי אני מדבר עם דן בטלפון בגלל הטונים השונים.
הבנתי שזה חייב להיפסק, או כפי שאמר דן: 'לא בשביל זה באתי'. היינו זקוקים לעזרה ונקטנו צעד לא שגרתי בקרב מייסדים משותפים של סטארט-אפים: טיפול זוגי. כבר אחרי חודשיים אנחנו רואים תוצאות חיוביות. נראה כאילו משא כבד ירד מהכתפיים שלנו והיחסים בינינו ומצב החברה מעולם לא היו טובים יותר".
מימין: עירד אייכלר ודן לנדא, מייסדי Circles / צילום: דיויד גארב
לא הייתה לכם בעיה להיחשף מול העובדים?
"כשכתבתי מאמר על התהליך שעברנו, נתתי לאחת העובדות לעשות הגהה והיא אמרה לי 'אתה באמת רוצה שאקרא את זה?' היא נדהמה מהפתיחות. אנחנו עובדים באינטנסיביות מאוד גבוהה ויש הרבה מתח ולחץ, והעובדים מרגישים נוח לשתף. קיבלנו הדים מאנשים שקראו את המאמר וחווים קשיים דומים, וזה שחרר אותם לספר. הנטייה הטבעית של אנשים היא להתכנס פנימה. כדי לגרום להם לשתף, צריך לתת דוגמה אישית.
"מוטלת עלינו החובה לשפר את התקשורת בינינו כדי לשפר את חיי העובדים ואת עבודתם. הקשר ביני ובין דן כיום חזק וחיובי יותר, והדבר משפיע ישירות על הצוות ואמונה בחזון החברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.