הגירעון בשנת 2021 ירד ל-4.5%, אבל האומיקרון מאיים לרוקן מחדש את קופת האוצר

הגירעון התקציבי עמד על 68.7 מיליארד שקל ב-2021 • הסיבות לשיפור: זינוק של 30% בהכנסות המדינה וירידה בהוצאות הקורונה • באוצר מתנגדים בשלב זה לפיצוי עסקים בשל גל הקורונה החמישי, אך השלכות הגל על העסקים עשויות לשנות זאת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ

שנת 2021 הסתיימה בגירעון תקציבי של 68.7 מיליארד שקל, שהם כ-4.5% מהתוצר של מדינת ישראל - כך מדווח היום (ב') החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר אומנם בגירעון גבוה במספרים אבסולטיים, אבל בתוצאה טובה משמעותית מכפי שצפו תחזיות מוקדמות של האוצר. השיפור נובע מזינוק של כ-30% בהכנסות המדינה לסך של 413 מיליארד שקל בשנה החולפת, והן מירידה בהוצאות הקורונה של הממשלה ל-55 מיליארד שקל, לעומת 68 מיליארד שקל ב-2020.

אחרי המיתון ב-2020, קופת המדינה נהנתה בשנה האחרונה מגידול רוחבי בהכנסות כמעט בכל האפיקים: ממיסוי המקרקעין שזרם בקצב מואץ בשל החגיגות בשוק הנדל"ן, דרך מיסוי רווחי הון ועד גידול בגביית מס הכנסה ומע"מ. סך הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-384 מיליארד שקל. במקביל, הוצאות הממשלה פחתו במחצית השנייה של 2021 עם ההחלטה שלא להאריך את מתווה החל"ת של הממשלה הקודמת. מנגד, הגירעון השנתי כולל הוצאה של כ-41 מיליארד שקל רק על תשלום ריבית על החובות של המדינה.

עד לנובמבר התנהלה הממשלה עדיין ללא תקציב מדינה מאושר והתבססה על תקציב המשכי, עובדה שריסנה מאוד את ההוצאות שלא קשורות לקורונה. אחרי שאושר התקציב, הכספים נשפכו לתוך המערכות ומשרדי הממשלה היו צריכים למהר לנצלם באופן מהיר, לקראת סוף שנת התקציב. כך, משרדי הממשלה הצליחו לבצע שימוש בכ-426 מיליארד שקל במזומן, מתוך מסגרת התקציב שנקבעה על 432 מיליארד שקל.

במקור עמדה תחזית הגירעון של האוצר ל-2021 על יחס חוב תוצר גבוה הרבה יותר של 6.8%, ועודכנה לפני כחודשיים וחצי בסמוך לפרסום תקציב המדינה ל-5.5% מהתוצר. לבסוף כאמור הסתכם הגירעון ביחס חוב תוצר של 4.5%, ש"מתגמד" אל מול הגירעון המפלצתי של 2020. בשנה שבה פרצה הקורונה והתקילה את כלכלות העולם צברה המדינה גירעון של 160 מיליארד שקל, בשיעור של 11.7% מהתוצר. הגירעון לפני הקורונה, בשנת 2019, עמד על כ-52 מיליארד שקל, שהיוו כ-3.7% מהתוצר באותה שנה.

הוצאות הקורונה פחתו, אך לא הסתיימו

וריאנט האומיקרון והגל הנוכחי של הקורונה כמעט שלא משתקפים בדוח הגירעון ל-2021. השפעות גל התחלואה החמישי יהיו נוכחות יותר בדיווח החודשי הבא, על הגירעון בינואר 2022. אבל כבר עכשיו, בזמן שהאוצר מפרסם את גירעון 2021 בנימה של אופטימיות זהירה, מצויים כבר ענפים שונים במשק בקשיים תחת מגבלות דה-פקטו. סגר רשמי לא הוטל, אבל מכת הבידודים כבר מורגשת בקרב מעסיקים שעובדיהם לא יכולים להגיע לעבודה, וגם בירידה בכניסה לחנויות, שמוסברת גם בגלל החשש מהידבקות.

כמו בגל התחלואה הקודם, משרד האוצר והשר העומד בראשו, אביגדור ליברמן, מהווים את הסמן הימני נגד סגירת המשק. מצד שני, נראה שראש הממשלה, נפתלי בנט, מוביל גישה זהירה יותר שמצודדת במגבלות. התנגדות האוצר ומשרדים נוספים לסגור את המשק ולחזור לשלם פיצויים לעסקים או דמי חל"ת לעובדים, היא כנראה זו שמונעת כיום יציאה לסגר. מבחינה כלכלית קרה, הטלת מגבלות עלולה שוב לפגוע בצמיחה ולהגדיל את הגירעון, אבל מאחורי הנתונים ישנם עסקים שטוענים שללא תמיכה הם יקרסו, דבר שייפגע בנתוני המאקרו גם כן.

מבחינת האוצר, רוב המשק השירותי פחות נפגע כרגע ועדיין מתנהל לצד האומיקרון. לשיטתם, רק במידה שיהיה אירוע קיצון, כמו וריאנט חדש וקטלני במיוחד, יהיה צורך בסגר כולל על המשק. במקרה כזו, הפיצויים יינתנו במתכונת דומה לזו שהכירו העסקים מהגלים הקודמים, כמו פיצויים לעסק שהמחזור שלו נפגע ביותר מ-25%. אבל בינתיים, כל עוד זה תלוי באוצר, נושא הפיצויים כלל לא על הפרק, למעט הסיוע שנקבע לענף תיירות הפנים והמשא ומתן עם חברות התעופה. גם ממשלות בחו"ל לא ממהרות כיום להטיל מגבלות ומנסות לחיות לצד האומיקרון, בניגוד אולי לסבבים הקודמים של הקורונה בשנה שעברה, ומעדיפות לחכות לראות מה יקרה לתחלואה בשבועות הקרובים.

צרו איתנו קשר *5988