קריאה נואשת למנהיגי העולם: תפסיקו לבזבז זמן ותתחילו לפעול למען כדור הארץ

הזמן הולך ואוזל, והגיע הזמן לעבור למעשים ולבצע שינויים מרחיקי לכת בדרך החיים שלנו • הפתרונות הטכנולוגיים כבר קיימים, אבל ישנן בעיות מרכזיות שמעיבות על השמחה – הכוחות הכלכליים של העולם הישן, רגולציה ופוליטיקה • אם הפוליטיקאים יקבלו החלטה מה יותר חשוב - הפוליטיקה או העולם, נעלה על דרך המלך

סופת ציקלון בפיליפינים. הגיע הזמן לעבור למעשים / צילום: Associated Press
סופת ציקלון בפיליפינים. הגיע הזמן לעבור למעשים / צילום: Associated Press

אני אזרח מודאג. וועידת האקלים בגלזגו לא הרגיעה אותי ואני רוצה להיות הילד שאומר "המלך הוא עירום" ולצעוק - "Cut the bullshit". נכון, מנהיגי כל העולם חברו יחד בגלזגו והשמיעו קולות של "חייבים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית", אבל פרט לכותרות בעיתונים לא באמת ראינו פתרונות אמיתיים ומידיים לבעיה הכל כך גדולה שהעולם שלנו חייב להתמודד איתה כאן ועכשיו.

רבותיי, הזמן הולך ואוזל, והגיע הזמן לעבור למעשים ולבצע שינויים מרחיקי לכת בדרך החיים שלנו. למרות מה שחלקנו חושבים, לא מדובר בגזירה משמיים שלא ניתן לשנות. הפתרונות הטכנולוגיים קיימים, והם מסוגלים לשמר את רמת החיים הטובה שלנו ואף לשפר אותה. אין לנו זמן לחכות, העולם חייב להשקיע כעת בפתרונות לטובת הדורות הבאים, אנחנו חייבים להסתכל לעצמנו בעיניים ולהבין איך יראה העתיד של הילדים שלנו אם לא נפעל מיידית. כיום חיים בעולם שבעה מיליארד בני אדם. לפי נתונים של האו"ם, אם לא נתעורר ונשנה את הגישה שלנו לנושאים של אוויר, אנרגיה, מים ומזון, בעוד כמה עשרות שנים כשליש מאוכלוסיית כדור הארץ תהיה בסכנה של ממש לזיהום, חולי, עוני ורעב.

אולי תופתעו, אבל כבר היום אין שום בעיה לפתור את מרבית האתגרים. כמעט כל הטכנולוגיות שנותנות מענה לבעיות הללו קיימות וחלקן כבר עובדות הלכה למעשה בשטח. למשל, ישנן כיום שיטות להפקת אנרגיה נקייה ומים לשתייה ולחקלאות, אשר יקטינו את זיהום האוויר והמים למינימום. בנוסף, טכנולוגיות סולאריות, רוח וחשמל כבר מחממות אותנו ומייתרות את השימוש בדלק המזהם. רכבים חשמליים כבר נוסעים על הכביש ופאנלים סולאריים מאוד יעילים וכלכליים מייצרים חשמל.

על הממשלות והתאגידים לשנות את סדרי העדיפויות שלהם

אז אם הפתרונות הללו כבר קיימים ופועלים מדוע אני עדיין דואג? כיוון ששתי בעיות מרכזיות עדיין מעיבות על השמחה - כוחות כלכליים של העולם הישן, רגולציה ופוליטיקה. ברור כי על מנת ליישם את הפתרונות הללו יש צורך במימון מסיבי וברגולציה שתאפשר לעשות בהן שימוש ותוציא את הפתרונות המזהמים הנהוגים היום אל מחוץ לחיים.

הכסף הגדול, שהכרחי למימון השינוי העצום הזה נמצא בידי גופי ענק כמו ממשלות, תאגידים, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה של כולנו. אלה חייבים להבין שיש לתת מימון מיידי שישפיע על הטווח הרחוק על מנת שהפתרונות הקיימים יהפכו לסטנדרט. אין כאן המלצות וגישה של Nice to have, אלא קריאה נואשת לשינוי סדרי העדיפויות במקורות המימון ולצידם הקשחת הרגולציה לגבי מקורות אנרגיה מזהמים.

הרגולטור צריך לחייב מיידית את חברות התעשייה המזהמות ואת האוכלוסייה במדינות העולם להתנהל נכון. אלה יבואו רק כאשר יחוקקו חוקים חד משמעיים ושתהיה ענישה מרתיעה. יחד עם זאת, ברור כי הרגולציה תבוא רק לאחר שנצליח להרחיק את הפוליטיקה ואת בעלי האינטרסים הכלכליים משולחן הדיונים. ברור לכולנו שיש להיות אמיצים ולנטרל את בעלי האינטרסים על מנת להצליח להניע את השינוי הקשה והכואב.

ולסיום חשוב לי לומר - ברור לי שעל מנת להגיע להישגים משמעותיים יש לבצע ראשית "הרס יצירתי" של הקיים. מדובר במונח מתחום הכלכלה המתייחס לתהליך של חדשנות בתהליכים, כאשר יחידות ייצור חדשות מחליפות מערכות מיושנות. את המונח, במשמעותו המודרנית, טבע הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר כבר בשנת 1942. לפיו, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה. כך ההרס היצירתי הורס את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. פעולה זו של הרס ויצירה היא, לדבריו, הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.

עם זאת, שומפטר הבין כבר אז והבנתו נכונה גם בהקשר שלנו, שהבעיה העיקרית עם תהליך ה"הרס היצירתי" היא שהוא גורם ליצירתם של מתנגדים רבים (בעלי האינטרסים) החשים מאוימים בגלל השינויים הרבים. במילים אחרות, פיתוח וקדמה מביאים עמם איכות חיים ושגשוג, אך לרוב הם מחוללים גם פיטורי עובדים וסגירת מפעלים, שהצורך בהם הסתיים עם התמורות והפיתוחים השונים.

ושוב, גם בהקשר הזה, הפוליטיקאים צריכים לקבל החלטה - מה יותר חשוב? הפוליטיקה או העולם... אם לא נשנה את סדר העדיפויות שלנו עוד היום, הרי שבעוד עשרים שנה נמצא את עצמנו מתקשים להסביר לילדינו כיצד נהגנו בחוסר אחריות ולאורך עשורים ארוכים בזבזנו משאבי טבע יקרים, למרות שהייתה לנו האפשרות לבחור אחרת. לשמחתי, בישראל הרשות לחדשנות ומשרד האנרגיה מבינים את הצרכים ומעודדים את האקוסיסטם המקומי ולוקחים חלק מרכזי בתפקידה של ישראל לשמש כ"אור לגויים" בכל הקשור לחדשנות וכולי תקווה שזעקתי תעיר את אלה שחייבים להתעורר.

הכותב הוא דוקטור לכימיה והוא מייסד ושותף בקרן ההון סיכון Terra Venture Partners וחממת TERRALAB, המתמחה בהשקעות אימפקט