תעריף החשמל יעלה? המחיר של עמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות

בשנים הקרובות צפויים לזרום תקציבי ענק לפיתוח מסיבי של תשתיות חשמל, אבל ההשלכות יהיו עלייה בתעריף החשמל שנשלם. כדי לעמוד ביעד הממשלתי של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030 דרושים לא רק פתרונות מידיים לתחום אגירת האנרגיה, אלא גם אין מנוס מלוותר על עוד שטחים פתוחים לטובת הצבת פאנלים סולאריים.

אלה רק כמה מהתחזיות של בכירים מתחום האנרגיה בפאנל מיוחד של חברת מידרוג לסיכום 2021. זו הייתה שנה סוערת בתחום: מחירי האנרגיה באירופה האמירו כמו גם מחירי הפאנלים הסולאריים בעולם; ועידת האקלים התכנסה בגלזגו וישראל הצהירה שם על יעד של אפס פליטות עד 2050 (למרות שבינתיים לא הצלחנו להגיע ליעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-2020 - 10% - גם ב-2021); בשנה האחרונה חברת ניהול המערכת (נגה) הממשלתית נפרדה סופית מחברת החשמל, והאחרונה המשיכה מצידה את הליך מכירת תחנות הכוח שלה, כחלק מהרפורמה במשק החשמל.

אלעד סרוסי, סמנכ"ל וראש תחום מימון מובנה, פרויקטים ותשתיות בחברת דירוג האשראי מידרוג, סיפק שתי תחזיות לשנה הקרובה: "בעוד שמחירי הגז באירופה לא יירדו, מחירי הפאנלים הסולאריים יתחילו לרדת בקרוב משמעותית. במקביל מניות חברות האנרגיה המתחדשות ימשיכו לעלות, בהתאם לביקוש העולמי להגדלת נפח הפעילות שלהן".

 חברי הפאנל: אמיר פוסטר, יקי נוימן, חן מלמד, ד''ר עוזי זרחיה, אלעד סרוסי ושני מנדל לאופר / צילום: טל שחר, יח''צ, תמר מצפי, סיון פראג', יח''צ

הצבת פאנלים בכל מקום, כולל בתי עלמין

"לפני כשבוע הגשנו לאישור שרת האנרגיה ורשות החשמל את התוכנית המלאה למשק החשמל לשנת 2030. זו תוכנית מאתגרת מאוד שתעלה הרבה מיליארדים למשק", הצהיר סמנכ"ל התכנון בחברת נגה, ד"ר עוזי זרחיה. "אגירה זה לא 'NICE TO HAVE'. אם לא נגיע לכמויות האגירה שאנחנו חושבים שצריכים להיכנס למערכת, לא נוכל להגיע ליעד המתחדשות של 2030. זה סדרי גודל של קרוב ל-2,000 מגה ואט לארבע שעות, קרי 8,000-9,000 מגה ואט ביום".

"מבחינת היצור הפוסילי אנחנו נזקק לכ-1,400 מגה ואט של ייצור בגז. זה אומר שני מחז"מים (שתי תחנות כוח. ג"ל) שחייבים להיות באזורי גוש דן. בנוסף, אנחנו מדברים על הקמות מסיביות של קווי מתח עליון, מעל 1,000 ומשהו קילומטר, וכן תחנות משנה שלא נבנו כאן מעולם בתקופת זמן כזו. אם המדינה תרצה באמת להגיע ליעדים שלה, כל תוכניות הפיתוח יצטרכו להתממש". ולתוכניות הפיתוח האלה יש תג מחיר משמעותי. לפי נתוני חברת החשמל, העלות הממוצעת לבניית קילומטר אחד של קו מתח עליון היא 3.5 מיליון שקל.

לדברי זרחיה, בנגה לא שוללים כיום להגדיל את מספר הקווים המוטמנים, אבל מדובר בפתרון שייקר פרויקטים שכאלה עד פי עשרה. "באזורים שלא נוכל להעביר קווים עילים נצטרך ללכת להטמנות, אין מה לעשות, זה יעלה יותר כסף", אמר והסביר שהעלות נובעת גם מהטכנולוגיה שהינה יקרה יותר (הולכת חום ובידוד) וגם מעלויות הליך ההטמנה עצמו.

שני מנדל לאופר, רכזת האנרגיה של אגף התקציבים באוצר, הוסיפה כי הם מחויבים כיום לנושא של הפחתת פליטות, "זו המטרה הגדולה" הבהירה. עם זאת אמרה כי לנוכח הגידול העצום שצפוי בצריכת חשמל בשנים הקרובות ("הולך להיות יותר חם, גידול באוכלוסייה, חשמול תעשיית הרכב ועוד") מדובר בנושא מאתגר שמחייב קידום של הצבת פאנלים בכל מקום אפשרי, כולל, בבתי עלמין.

לדבריה המפתח להצלחה לנוכח הביקוש יהיה שימוש בתשתיות על הקרקע. "אנחנו צריכים יותר שטחים פתוחים. למרות שאנחנו כאוצר אנחנו מאוד מאוד לא רוצים לוותר על שטחים, עדיין אני לא רואה איך אפשר להגיע ל-30% מתחדשות בלי יותר PV קרקעי. כנ"ל לגבי הולכה, אנחנו בחוק ההסדרים האחרון וגם בעתידי נהיה חייבים להקל בתכנון ובביצוע של קווי ההולכה. אני מקווה שזה יצא לפועל".

תוכנית הפיתוח של נגה טרם הגיעה לידיה, אבל לדבריה, "לפי תוכניות קודמות רק בכדי להגיע ליעד המתחדשות יש להשקיע 15-18 מיליארד שקל, יהיו לזה השלכות על תעריף החשמל", אמרה.

  

"קברו את הדלקים הפוסילים מהר מדי"

יקי נוימן, מנכ"ל חברת האנרגיות המתחדשות דוראל שפועלת מחוץ לישראל גם בארה"ב ובאירופה, טוען כי אחד החסמים המשמעותיים בתחום האנרגיות המתחדשות הוא "היעדר שוק חופשי". "אנחנו היום נמצאים במצב שמי שקובע את הקצב זה הרגולטור, רשות החשמל. אם הם לא מפרסמים מכרז אז אי אפשר להתקדם בביצוע". נוימן מסייג את דבריו ואומר כי בזמן האחרון יש יותר פתיחות לנושא מצד רשות החשמל.

הוא גם הצביע על בעייתיות נוספת בפיתוח תשתית לפרויקטים סולאריים - ריבוי גורמי המדינה שאמונים על התחום וקרא להקים גורם מתכלל אחד, בעדיפות תחת משרד ראש הממשלה. "בסוף אנחנו יזמים, יש לנו את היכולות, הכסף, אנשים, ציוד, אנחנו נמצאים בשיח העולמי עם מיטב היצרנים, הכול נמצא פה לצידנו. במשך 15 שנה בנו בישראל 3,400 מגה ואט ועכשיו רוצים לבנות פי חמישה בתשע שנים. אנחנו יכולים לעשות מאמץ עילאי, אבל צריך לתת את הסביבה התומכת כדי שזה יקרה, אחרת נמשיך להתקדם בטפטופים".

גם חן מלמד, מנכ"ל חברת משק אנרגיה, תמך בטענה: "מבלי שיהיה מהלך של תכלול אירוע 0אנחנו נמשיך לעבוד בסוג של מגדל בבל". מלמד ביקש לצנן את המתקפה על הגז הטבעי שככל הנראה יהווה את מקור האנרגיה המרכזי בשנים הקרובות, לצד פיתוח אנרגיות מתחדשות. "הקבורה שעשו לעולם הפוסילי הייתה מהירה מדי ובוטה מדי. כמו שרואים באירופה למשל, זה תנאי הכרחי לשרידות", הוא אמר.

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, טען כי בניגוד לדעה הרווחת, ישראל לא מפגרת מאחור, בהשוואה לעולם, בתחום האנרגיות המתחדשות: "בישראל מסתמכים כמעט אך ורק על השמש. אם משווים רק את התחום הזה אנחנו כלל לא מפגרים, ובטח שלא משתרכים מאחור".

"מבחינתי זה לא משנה אם יגיעו ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030 או ל-40% אנרגיה מתחדשת ב-2030, כי האנרגיות המתחדשות הן לא המתחרות שלי, אלא הפחם". פוסטר תקף את החלטת שרת האנרגיה קארין אלהרר שלא לעסוק במסקנות ועדת אדירי (שקראה להרחיב את חיפושי הגז הטבעי) ולא לקדם רישיונות לחיפוש גז טבעי בשנת 2022. "יש צוות מקצועי שנתן המלצה. למה לא לדבר על זה? בגלל הלחץ הציבורי".

תגובת משרד האנרגיה: "על הממשלה להירתם"

בנוגע לטענה על הצורך בגורם מתכלל נמסר ממשרד האנרגיה: "משרד האנרגיה מתכלל עבודה ממשלתית כוללת וצוות הסרת חסמים של מנכ"לי המשרדים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי היעד אושר בממשלה, ועל כל גורמי הממשלה לפעול על מנת להסיר חסמים בהגעה אליו".