המחוסנים של המכון הביולוגי לא מקבלים פטור מבידודים. למשרד הבריאות לא אכפת

בתחילת אפריל 2021, החליטה לירן יוסף, מורה שעשתה לאחרונה הסבה למקצוע מתוך תחושת שליחות, לקחת על עצמה שליחות נוספת ולהצטרף כנבדקת לניסוי של המכון הביולוגי. היא הצטרפה לניסוי יחסית בשלבים המאוחרים שלו, וזכתה לקבל את המינון הגבוה של החיסון, שניתן לאחר שהסתבר שהמינונים הראשונים אינם יעילים.

"חוסנתי ביולי, וקיבלתי את החיסון השני באוגוסט, ולאחר מכן התחייבתי לתקופת מעקב של שנה. אני יודעת שאם בתקופה זו אקח חיסון אחר, אפגע בתהליך הניסוי". ההסכם עליו חתמה יוסף אומר כי היא יכולה לפרוש מן הניסוי מתי שהיא רוצה, אבל כל עוד היא ממשיכה להיות חלק מהניסוי, חל גם התנאי הזה של אי התחסנות בחיסון מאושר. ובעקבותיו, גם חובת בידוד במקרה של חשיפה לחולה מאומת.

הבידוד כבר לא מהווה כלי קריטי לבלימת התחלואה

התנאים הללו היו מקובלים עליה, עד הגל הנוכחי, שבו השתנו כמה דברים מהותיים. אחד, נראה כי המדינה מלאה מאומתים. לא-מחוסנים עם תסמינים נמצאים שליליים בבדיקת אנטיגן לא בהכרח מדוייקת והם חופשיים ללכת לדרכם. מחוסנים עושים או מצהירים שהם עושים בדיקת אנטיגן ביתית, והמדינה מסתפקת בכך למרות שגם הם יכולים להידבק באומיקרון (גם אם בסיכוי נמוך יותר). ילדים מחוסנים שנחשפו למאומת במערכת החינוך, עושים מיד בדיקת אנטיגן מהירה וחוזרים ללימודים למרות שלעיתים קרובות ברור שהבדיקה מבוצעת בשלב מוקדם מידי אחרי החשיפה. או בקיצור, הבידוד היום אינו מהווה כלי כה חשוב לעצירת שרשראות ההדבקה כפי שהוא היווה בעבר.

ומנגד, תדירות הבידודים עלתה, בעיקר במערכת החינוך. "היום אני מגיעה לבית הספר ומלמדת, ובמקרה הטוב למחרת, במקרה הרע אפילו באותו היום, יש לי מאומת בכיתה ואני נכנסת לבידוד. עד כה זה קרה פעמיים ברצף, ועם מצב התחלואה הקיים אני בטוחה שזה יקרה בקרוב שוב. רוב התלמידים שלי מחוסנים, אז הם עושים אנטיגן וחוזרים לשגרה. אחר כך הם עושים PCR רק כדי להיות בטוחים, וכשמגיעה התשובה החיובית, זה אחרי שהם כבר היו בכיתה".

קיים סיכוי לא זניח שיוסף אמנם מחוסנת לא פחות ממי שקיבל חיסון של כל חברה אחרת. המכון הביולוגי טרם הוכיח את יעילות החיסון שלו, אולם בניסויי המעבדה שערכו המכון וחברת NRX אשר נבחרה להמשיך לפתח אותו, נמצא כי המינון הגבוה יוצר כמות של נוגדנים מנטרלים שנראית מספקת. ניסוי מעבדה כזה אינו מבטיח שגם בעולם האמיתי החיסון הוא יעיל, וממילא הבדיקה לא בוצעה מול וריאנט אומיקרון, אך גם הניסויים של החברות האחרון לא נעשו מול אומיקרון, ולא ידוע בדיוק מה היעילות שלהם מול הוריאנט. ברור שהיא אינה מושלמת או קרובה לכך.

"כאשר הגעתי לניסוי, נאמר לי שמקבלים תו ירוק. ראיתי גם בחדשות שאחד הנבדקים נלחם על זה. ובאמת קיבלתי תו ירוק אבל גיליתי באיחור שהוא אינו תקף לסוגיית הבידודים". הדברים היו כתובים כנראה בטופס ההסכמה, אבל לא הודגשו, וגם נראו אולי פחות רלוונטיים בזמנו.

"אני לא נמצאת בקשר עם המכון או החברה, אלא עם רופאה בבית החולים בילינסון, שאין לה מענה בשבילי", אומרת יוסף. היא הופנתה לפרופ' יוסף קרקו מבית החולים הדסה, אחד ממובילי הניסוי, אך לא קיבלה מענה גם ממנו, וממילא כנראה שאין בכוחו לשנות את המצב. זו החלטה של משרד הבריאות.

מרשים לראות כמה חשוב לך להמשיך לבוא לכיתה למרות ששם את חשופה לתחלואה, ולמרות שאת מקבלת תשלום עבור הימים שאת בבידוד.
"ומה? אני אפגוש את התלמידים שלי רק פעם בשבוע? עשיתי הסבה להוראה אחרי 15 שנים בשביל להיות מורה".

יוסף מספרת כי עוד לפני שנכנסה למעגל הבידודים, היה קשה להיות נבדקת בניסוי קליני. "אמרו לי שאני משוגעת כשנרשמתי לניסוי. זה היה כל כך חריג, שאפילו היו אנשים קרובים לי שלא סיפרתי להם לפני, כדי שלא ינסו לשכנע אותי לוותר על זה". בנוסף עליה להגיע לבדיקות פעם בכמה חודשים.

"זה ההסכם עליו הם חתמו"

משרד הבריאות מסר בתגובה כי הנבדקים במחקר של המכון חתמו על הסכמה שלא לקבל תו ירוק. אם כך, נראה שאין בכוונתו לשנות זאת, למרות כל התמורות שחלו במצב בשטח. אותה ההחלטה התקבלה גם לגבי מנועי חיסון, אשר אינם זכאים לתו ירוק. מדובר בכמה אלפי אנשים בקבוצת מנועי החיסון, וכרגע לא יותר מכמה מאות בניסוי של המכון הביולוגי. על פניו לא כמות אנשים שתשנה את מהלך המגפה.

חוויה שלילית של הנבדקים בניסוי עלולה להפוך את הניסויים הבאים שמתכננים לחיסון הישראלי לפחות אטרקטיביים לנבדקים פוטנציאליים. המכון ו-NRX ממילא לא מתכוונים לעשות את הניסויים הללו בישראל בהכרח, אז אולי זו בעיה שפחות מטרידה אותם, אבל נותרנו עדיין עם הדילמה האתית ועם התחושה החמוצה של פגיעה במי שעשו מהלך של סולידריות חברתית.

מ-NRX טרם התקבלה תגובה.