פרופ' רן בליצר: "שליש עד מחצית מהחולים הקשים החדשים – בווריאנט דלתא"

"אנחנו עדים עכשיו לגל כפול של תחלואת קורונה. בווריאנט אומיקרון וגם בווריאנט הקודם, דלתא. 10% מהחולים החדשים מגיעים עם דלתא, אבל שליש עד מחצית מהחולים הקשים שעוברים ריצוף, חולים בדלתא", כך אמר היום ל"גלובס" פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית. "אומיקרון מתפשט במהירות מדהימה. הוא מדבק גם מחלימים וגם מחוסנים 'ותיקים', וגורם לפחות מחלה קשה. אבל מכפלות הנדבקים מייצרים נומינלית לא-מעט מקרי תחלואה קשה. העדויות מחו"ל מלמדות שהחולים הקשה מאומיקרון מדרדרים פחות להנשמה ומצב קריטי. נקווה שזה מה שנראה גם פה. עם זאת, צריך לסייג ולומר שרוב המאושפזים החדשים טרם רוצפו, ושהשיעור הנכבד של מרוצפי דלתא מכלל החולים הקשים נראה במגמת ירידה מדי שבוע ככל שאומיקרון מתפשט והולך".

לדברי בליצר, החיסון השלישי עדיין נותן הגנה טובה מפני זן הדלתא גם עבור מי שחוסן לפני חצי שנה ומעלה. לכן רוב המגיעים לאשפוז כרגע הם מחוסנים בשתי מנות או פחות. לעומת זאת ההתפשטות המהירה של התחלואה היא בווריאנט אומיקרון, שמדביק גם מחוסנים בשלוש מנות, חודשים ספורים אחרי החיסון שלהם.

מדוע בכל זאת חזר הדלתא להתפשט? בליצר מסביר כי המשך דעיכת החיסון השני יחד עם שינויים ברמות הזהירות, כולל קריסה דה פקטו של מערך בדיקות ה-PCR ולכן הפסקה בפועל של הבידודים וקטיעת שרשראות ההדבקה, הובילו למצב שבו גל הדלתא, שהתייצב במהלך נובמבר על כ-500 מקרים ביום ו-R של סביב 1, חזר להתפשט וכרגע קצב ההדבקה בדלתא נמצא שוב ב-R גבוה מ-1. גם נתוני שפכים הנמדדים על ידי משרד הבריאות יחד עם חברת קנדו, ממשיכים להעיד על קיומו של וריאנט דלתא בשפכים ביישובים רבים.

לכך מצטרף הסנטימנט בציבור כי אי אפשר למנוע הדבקה באומיקרון וכי המחלה קלה, ובמקביל אי התייחסות לדלתא, שאמנם שולי בתפוצתו ביחס לאומיקרון אבל עדיין קיים.

"לתגבר מיידית את מערך הרפואה בקהילה"

מה המשמעות מבחינת תחלואה? נראה כי וריאנט אומיקרון הוא באמת קל משמעותית לעומת דלתא ויש לו פחות סיכוי - אם כי יש סיכוי - לייצר תחלואה קשה. נראה סביר כי תוך כמה חודשים תהיה הדבקה מאסיבית באומיקרון, ואם אי אפשר להידבק באומיקרון פעמיים ואכן תיווצר חיוסניות עדר, נראה כי ההדבקה הזו לבדה היא משהו שהמערכת יכולה להכיל.

אבל, כיוון שאנחנו יודעים שהדבקה בדלתא אינה בהכרח מגינה מפני הדבקה באומיקרון, אי אפשר להניח כי הדבקה באומיקרון, תגן מפני דלתא (אך בליצר מציין כי "סביר שתהיה הגנה מסויימת"). לכן גם תוך כדי וגם אחרי גל האומיקרון, אנחנו עלולים להמשיך לראות הדבקות בדלתא, בעיקר של לא מחוסנים או מחוסנים חלקית. לעומת זאת ככל שיהיו יותר מחוסנים במנה שלישית ויותר מחוסנים בקרב הילדים, ההדבקה בדלתא עשויה להתמתן (וזאת בניגוד לאומיקרון שאותו לא ניתן לעצור באמצעות החיסונים הקיימים).

עדיין ישנה הסוגיה הלא ידועה של לונג קוביד אצל חולי אומיקרון, וכן של PIMS, מחלה דלקתית שיכולה להיות קטלנית או לגרום לנזקים ארוכי טווח, והיא פוגעת במעטים מן הילדים שחלו בקורונה בווריאנטים הקודמים, אבל לא ברור מה שיעורה בקרב ילדים עם אומיקרון.

מה המשמשות מבחינת מערכת הבריאות? כרגע בתי החולים סובלים מעומס אבל מצליחים לעמוד בו. בליצר מציין כי הלחץ כרגע הוא על הקהילה. רופאי הקהילה הם האחראים על אשפוזי הבית שטופחו כדי למנוע את קריסת בתי החולים. הם גם אחראים לאיתור ולטיפול בחולי קורונה בסיכון, כדי לתת להם את הטיפול המניעתי של פייזר ושל חברת מרק, אשר יכול להפחית משעמותית את התחלואה הקשה בקרב מאומתים בסיכון.

"העומס על הקהילה כבר חסר תקדים", אומר בליצר. "מאות אלפי מאומתים, הליך מתן תרופות, אשפוזי בית, הכל בחוסר גובר בצוותים. היכולת של הקהילה לעמוד בעומס היא שוות ערך למחלקות שלמות של אשפוז שלא יפתחו". אבל אם העומס בקהילה יעלה על גדותיו ולא יהיה מנוס אלא להעביר אפילו 1% חולים נוספים למערכת האשפוז, הרי שגם זו תקרוס. לכן, הוא אומר, יש לתגבר מיידית את מערך הרפואה בקהילה, ולהמשיך לתגבר אותו גם לקראת גלי הקורונה הבאים.

המשמעות של גל דלתא וגל אומיקרון במקביל, שמתנהגים אחרת, היא כי צריך לעשות מאמץ לאתר את חולי הדלתא ולתת להם טיפול אחר מאשר לחולי האומיקרון, להנגיש להם את התרופות של פייזר ומרק במהירות רבה יותר ולקטוע את שרשראות ההדבקה שלהם בצורה נחרצת יותר. אולם, קשה הרבה יותר לעשות זאת מאשר לאתר חולה קורונה באשר הוא, ובעיקר ברמות כל כך גבוהות של תחלואה וכאשר הציבור כבר למד להתנהג יחסית באדישות כלפי בדיקות ובידודים.