הנציגים של הרשתות הגדולות בוכים. ומה עם העסקים הקטנים?

99.5% מהעסקים במשק הם עסקים קטנים ובינוניים, ומהם כמעט 200 אלף עסקים זעירים המבוססים על עובדים בודדים • הדרך לשמור על המשק ועל בעלי ובעלות העסקים היא לדאוג להם כבר עכשיו, כדי שאחרי הגל הנוכחי הן תוכלנה לעמוד שוב על הרגליים ולדאוג לעצמן ולמשפחתן

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז לאחרונה כי למרות התגברות גל האומיקרון, אין בכוונתו להחזיר את מדיניות הפיצויים לעסקים שהונהגה בממשלה הקודמת. זאת, לדבריו, משום ש"רוב העסקים במצב מצוין... ראיתי את ההכנסות ואת הרווחים שלהם - וגם את הדיבידנדים".

אבל מה קורה עם בעלי העסקים הקטנים, אלה שאינם גורפים רווחים אלא נופלים לתהום העמוקה של המשבר בלי יכולת לצאת ממנה, ושכל גל מחליש אותם, אם בכלל הצליחו להרים את הראש מהגל הקודם.

לא ברור את מי ראה השר כשהחליט שהעסקים במצב מצוין. לא ברור גם כיצד תיראה העזרה הממוקדת שהוא מתכוון להעניק, אם בכלל. יש לשר אחריות לכך שהכלכלה תמשיך, אך ההסתכלות על המשק כמקשה אחת אינה נכונה, והיא שמה בצד את העסקים השקופים - העסקים הזעירים והקטנים. אם ליברמן מעוניין לדאוג לעסקים, חשוב שיסתכל קודם כל על העסקים הללו.

ברמת המאקרו, לעסקים הזעירים והקטנים יש יכולת תרומה לצמיחה הכלכלית של ישראל ולהפחתת עומס על שירותי הרווחה. כל אלף עסקים קטנים הניבו בסופו של דבר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה הכנסה נטו לבעלות העסקים ועוד כ-60 מיליון שקל חיסכון בתשלומי רווחה.

רבות מבעלות העסקים הללו הן נשים. נשים עצמאיות שהקימו את העסק בשתי ידיהן, והוא מהווה עבורן ציר פרנסה וכלכלה עצמאית ללא תלות במעסיק כזה או אחר. הן לא גורפות דיבידנדים, ובימים אלה הן שוחקות שיניים בשביל להמשיך ולקיים את עצמאותן הכלכלית, בכדי שלא להגיע אל מתחת לקו העוני.

מדובר בעסקים שמנוהלים מהבית כמו סטודיו לעיצוב גרפי, שירותי משרד או עסק לבישול אוכל ביתי, על-פי רוב על-ידי אישה אחת, בעלת העסק. כל אלה עומדים כיום מול שוקת שבורה ובלי פתרון למצוקה כלכלית שמתדפקת על דלתותיהם.

מדובר בעסקים שמחזיקים לעיתים קרובות משפחה שלמה, ושתלויים בבריאותה ובזמינותה של אישה אחת. עסקים (ומשפחות) כאלה לא יכולים להרשות לעצמם לצאת לחל"ת ולשתק את הפעילות העסקית של העסק שלהם, גם לא לחצי חודש, גם לא לשבוע. הם לא יושבים על רזרבות מופלגות ולא נהנים מגמישות של עסקים גדולים, שעבורם חודש חלש הוא לא סוף העולם. אין להם רזרבות, לא של ידיים עובדות ולא של כסף. המשמעות לעסקים הללו, מתוך היכרות שלנו איתם, של חודש ללא הכנסות הוא מכה ניצחת, עד כדי אובדן העסק, אובדן העצמאות הכלכלית וכניסה לחובות.

וזה עוד מבלי לדבר על הנזקים ההיקפיים של גל האומיקרון, הירידה במספר הלקוחות, ילדים שנכנסים שוב ושוב לבידוד, ויש צורך להישאר עימם - זהו מתכון בטוח לקריסה. רוב בעלות העסקים מתפרנסות יפה, אך רובן עדיין מתאוששות מהסבבים הקודמים ומשנתיים של משבר.

99.5% מהעסקים במשק הם עסקים קטנים ובינוניים, ומהם כמעט 200 אלף עסקים זעירים המבוססים על עובדים בודדים. הדרך לשמור על המשק ועל בעלי ובעלות העסקים היא לדאוג להם כבר עכשיו, כדי שאחרי הגל הנוכחי הן תוכלנה לעמוד שוב על הרגליים ולדאוג לעצמן ולמשפחתן.

ההחלטה ללכת לדרך עצמאית היא צעד אמיץ שיותר ויותר נשים עושות. מתווה פיצויים הוגן הוא המינימום שהמדינה יכולה לעשות כדי לחזק אותן.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "יוזמות עתיד" המלווה נשים בתהליכי הקמה ופיתוח של עסקים עצמאיים

צרו איתנו קשר *5988