האם יוניליוור איבדה 20% מערכה בגלל החרם של בן אנד ג'ריס?

מה אפשר להגיד על ירידת מניית יוניליוור בחצי השנה האחרונה? שמתאם אינו סיבתיות • המשרוקית של גלובס

איילת שקד, ימינה. ציוץ בטוויטר, 19.1.22
איילת שקד, ימינה. ציוץ בטוויטר, 19.1.22

"חצי שנה אחרי שהודיעה לאבי זינגר, הבעלים של בן אנד ג'ריס ישראל, על סיום ההתקשרות עמו בשל סירובו להפסיק למכור את הגלידות ביהודה ושומרון, חברת יוניליוור העולמית רושמת צניחה של 20.7% בשווי המניה שלה - הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר". את הדיווח הזה העלה העיתונאי ירון אברהם באתר N12. השרה איילת שקד שיתפה צילום מסך שלו והוסיפה את המסקנה המתבקשת: "לא שווה להחרים את ישראל". 

הדיווח בנושא ב-N12, ובכלי תקשורת אחרים, מבוסס על הודעת יח"צ שהפיצה בן אנד ג'ריס ישראל. שם תיאור האירוע הוא אפילו דרמטי יותר ומוגדר כ"התרסקות חסרת תקדים... תוצאה של עבודה מאומצת של משרד החוץ והקהילות היהודיות בחו"ל המנהלים בימים אלה מאבק רחב היקף מול יוניליוור העולמית".

ואכן, לפי דיווחים בתקשורת, מאז "הודעת החרם" הכריזו כמה מדינות בארה"ב - בהן פלורידה, טקסס, ניו יורק, ניו ג'רזי ואחרות - על כוונתן להורות לקרנות הפנסיה המדינתיות למשוך את השקעותיהן במניות החברה, בהתאם לחוקים האוסרים על חרם על ישראל, שנחקקו בארה"ב בשנים האחרונות. 

אבל האם באמת ניתן ליחס את הירידה שנרשמה בחצי השנה האחרונה במניית יוניליוור להחלטה שקיבלה אחת מחברות-הבת שלה?

נפתח ונאמר שקביעת הסיבות לירידה או עלייה של מניה היא אינה עניין מדעי. תזוזת מניה משקללת את הערכותיהם ואת ציפיותיהם של כלל המשקיעים בכל רגע נתון, ולא תמיד ניתן להצביע על גורם ספציפי שאחראי לכך.

יחד עם זאת, כשמדובר במניה של חברת ענק כמו של יוניליוור (נסחרת בלונדון לפי שווי של 94 מיליארד ליש"ט), שמכוסה על-ידי אנליסטים רבים, ופעולותיה המרכזיות זוכות לסיקור תקשורתי נרחב, הדבר מאפשר להניח הנחות סבירות בעניין. אז מה עבר על המניה בחצי השנה האחרונה?

ביום שלאחר "הודעת החרם" של חברת הגלידות (19.7), במניית החברה-האם שלה, יוניליוור, לא נרשמה תגובה מיוחדת (ירידה של פחות מאחוז). דווקא כמה ימים לאחר מכן, כשהחברה פרסמה את דוחות הרבעון השני שלה, היא איבדה כ-6%. האם אלה קשורים לבן אנד ג'ריס ישראל? כנראה שלא. "הסיפור הישראלי" הרי היה כבר מוכר למשקיעים, ובדיווחי העיתונות הכלכלית העולמית מאותם ימים, וגם בניתוחים של אנליסטים הוא כלל אינו מוזכר. 

האירוע הדרמטי ביותר במניה בחצי השנה האחרונה התרחש ממש בימים האחרונים, וייתכן שלא במקרה זהו גם העיתוי שבו יצאה הודעת היח"צ (שבאופן רשמי מציינת חצי שנה ל"הודעת החרם"). בימים האחרונים ביקשה יוניליוור לבצע רכישת ענק של חברת פארמה גדולה בשם GSK. מדובר בעסקה בהיקף של 68 מיליארד דולר (במזומן ובמניות), ונראה כי המשקיעים לא אהבו את המהלך הזה. עקב כך, בימים שקדמו ל-19 בינואר איבדה מניית יוניליוור 10.7% מערכה.

הירידה הזאת אחראית מן הסתם לנתח נכבד מתוך סך הירידה שבה התפארו דוברי בן אנד ג'ריס ישראל, שאף היו מספיק הגונים כדי להזכיר זאת בעצמם בהודעה שפרסמו לתקשורת. אגב, בימים האחרונים, לאחר שיוניליוור הודיעה כי היא יורדת מהעסקה, מנייתה דווקא עלתה ב-4.5%, כך שנכון לעכשיו מאז 19 ביולי היא איבדה "רק" 15.4%. 

אבל האמת היא שאין מחלוקת בשוק ההון על כך שיוניליוור מציגה בתקופה האחרונה תשואת חסר לעומת מתחרותיה וביחס למדד המרכזי של הבורסה בלונדון, FTSE 100, שאליו היא משתייכת. בהודעה של בן אנד ג'ריס ישראל מוזכר כי במהלך חצי השנה האחרונה "המתחרה הגדולה" שלה, נסטלה, הוסיפה לערכה 5%.

הבחירה דווקא בנסטלה אינה מוסברת, ואפשר לבחור חברות אחרות שדווקא הציגו ירידה במהלך אותה תקופה, אך כאמור, אין מחלוקת על כך שמניית החברה אינה בתקופה טובה. למעשה, כחלק מהביקורת המתמשכת של משקיעים על יוניליוור הצלחנו למצוא אפילו ביקורת שעסקה בנושא "החרם". 

טרי סמית', הבעלים של קרן הפרייבט אקוויטי פאנדסמיט, אחת המחזיקות הגדולות ביוניליוור, יצא לאחרונה בביקורת על החברה שזכתה לאזכורים בתקשורת בעיקר בשל העובדה שהוא לגלג על כך שיוניליוור חשה צורך "להגדיר את מטרתו של מיונז הלמנ'ס" ("המיונז קיים מאז 1913, אז אפשר להניח שבינתיים הצרכנים כבר הבינו למה הוא משמש", כתב. "אזהרת ספוילר - לסלטים וכריכים"). אבל כהקדמה לביקורת הזאת, שעסקה בכך שהחברה עוסקת ב"מנפיסטיים חברתיים" במקום ביסודות העסקיים שלה, הוזכרה "הדוגמה המובהקת ביותר לכך", והיא, לפי סמית', "סירובה של בן אנד ג'ריס למכור גלידה בגדה המערבית".

אגב, בשורה התחתונה סמית' מסביר למה הוא עדיין ממשיך להאמין בחברה, כך שאפילו כאן, כשמדובר במשקיע חשוב שטורח להזכיר את סוגיית בן אנד ג'ריס, לא ניתן למצוא עדות לפגיעה עסקית משמעותית שנגרמה למניית יוניליוור בשל האופן שבו מתנהלת אחת מחברות-הבת שלה במדינה קטנה במזרח התיכון.

 

ובכלל, כדאי לחזור רגע להודעה של בן אנד ג'ריס ישראל ולהכניס קצת דברים לפרופורציה. הירידה של מניית החברה בכ-20% בחצי שנה היא אינה "התרסקות חסרת תקדים" כפי שנכתב בה. גם אם נשים בצד את העיתוי הבעייתי של בדיקת התשואה (רגע לאחר הסאגה עם GSK), אפשר לראות שגם בתקופות קודמות נפלה המניה בשיעורים דומים, ושהיא סובלת כבר מזה זמן מסנטימנט שלילי בשווקים. כך, בין אוקטובר 2020 לפברואר 2021 איבדה המניה למעלה מ-20% מערכה. נפילה דומה נרשמה גם בין ספטמבר 2019 למרץ 2020, אם כי כאן מדובר בתקופה שכוללת גם את הנפילות שנרשמו בכל שוקי העולם בשל התפרצות הקורונה. 

בהודעת היח"צ גם נכתב גם כי משמעות הירידה של כ-20% במניה היא "הפסד עצום של 26 מיליארד דולר" לחברה, טענה שקיבלה ביטוי גם בדיווח של ירון אברהם ב-N12. אלא שלא מדובר בהפסד - יוניליוור היא חברה רווחית - כי אם בירידת שווי השוק של החברה, בעקבות הירידות במניה. 

בשורה התחתונה: הציוץ של שקד מטעה. בחצי השנה שעד 19 בינואר מניית יוניליוור אכן איבדה כ-20% מערכה, אך קשה לקבוע כמה, אם בכלל, מהירדה הזאת קשורה להחלטה של חברת-הבת שלה, בן אנד ג'ריס, להפסיק למכור גלידה מעבר לקו הירוק. הירידה החדה שנרשמה במניה בימים שלפני פרסום הודעת היח"צ מיוחסת - גם בדיווחים בתקשורת וגם לפי דוברי בן אנד ג'ריס ישראל עצמם - לעסקת ענק שהתכוונה לבצע.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איילת שקד
מפלגה: ימינה
תאריך: 19.1
ציטוט: "חצי שנה אחרי שהודיעה לאבי זינגר, הבעלים של בן אנד ג'ריס ישראל, על סיום ההתקשרות עמו בשל סירובו להפסיק למכור את הגלידות ביהודה ושומרון, חברת יוניליוור העולמית רושמת התרסקות חסרת תקדים של 20.7% בשווי המניה שלה - הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר"
ציון: מטעה
שרת הפנים איילת שקד שיתפה ב-19.1 דיווח של כתב חדשות 12 ירון אברהם, לפיו "חצי שנה אחרי שהודיעה לאבי זינגר, הבעלים של בן אנד ג'ריס ישראל, על סיום ההתקשרות עמו בשל סירובו להפסיק למכור את הגלידות ביהודה ושומרון, חברת יוניליוור העולמית רושמת צניחה של 20.7% בשווי המניה שלה - הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר". שקד הוסיפה כיתוב משלה לציוץ: "לא שווה להחרים את ישראל".

בדקנו האם אכן, כפי שנאמר בידיעה וכפי שרמזה שקד, הירידה בשווי המניה של חברת יוניליוור נבעה מההחלטה של בן אנד ג'ריס.

מקורו של הדיווח של אברהם בהודעת יח"צ בעלת ניסוח זהה, שהפיצה בן אנד ג'ריס ישראל לעיתונאים ב-19.1. בהודעה המלאה נקבע כי מדובר ב"התרסקות חסרת תקדים... תוצאה של עבודה מאומצת של משרד החוץ והקהילות היהודיות בחו"ל המנהלים בימים אלו מאבק רחב היקף אל מול יוניליוור העולמית". ראשית נציין כי מי שהודיעה לזינגר על סיום ההתקשרות איתו היא לא יוניליוור עצמה - תאגיד רב לאומי ענק - אלא חברת בן אנד ג'ריס העולמית, השייכת ליוניליוור מאז שנרכשה על ידה בשנת 2000. מיד לאחר התפוצצות הפרשה פרסמה יוניליוור הודעה בה הדגישה את הבידול בין שתי הישויות והתעקשה כי "נותרה מחויבת לנוכחות בישראל".

טווח הזמן שנבחר לבדיקת התנהגות המניה של יוניליוור הוא כאמור חצי שנה - מה-19.7.21, היום שבו הודיעה חברת בן אנד ג'ריס העולמית על סיום ההתקשרות עם הזיכיון הישראלי שלה, ועד ה-19.1.2022. ואכן בששת החודשים הללו ירד ערך המניה של יוניליוור במעט יותר מ-19%. אלא שבדיקה מעמיקה יותר מגלה כי הקשר בין התנהגות המניה לזווית הישראלית קלוש ביותר.

ראשית, כפי שכותבת בן אנד ג'ריס ישראל בעצמה בתחתית הודעת היח"צ שהפיצה, הצניחה של השבוע האחרון במניית יוניליוור מקורה בכלל ברכישה שהתכוונה לבצע ענקית המזון והמשקאות, שנפלה ברגע האחרון. הדיווחים על כישלון אפשרי של העסקה בין יוניליוור לחברת GSK החלו לצוץ כבר ב-14.1, והפכו לרשמיים ב-19.1. בזמן זה צנחה המניה ב-10.7%, לאחר תקופה של כמה חודשי עלייה עקבית. אחרי פרסום הציוץ של שקד ביום רביעי, אגב, כבר הספיקה יוניליוור להתאושש קמעה, ועד לסגירת המסחר ביום שישי קפצה המניה ב-4.5%.

בחירת חלון זמן של חצי שנה לבחינת המניה גם היא עלולה להטעות. בתקופה זו, כאמור, אכן ערך המניה ירד בכ-19% (15%, נכון ל-23.1). אלא שבימים שלאחר ההודעה של בן כהן וג'רי גרינפילד על כוונתם להפסיק למכור גלידה בשטחים, מניית יוניליוור בקושי נפגעה - ורשמה ירידה של פחות מאחוז. עם זאת, ב-22.7, שלושה ימים לאחר מכן, פרסמה החברה את הדוח הרבעוני שלה לרבעון השני של שנת 2021. ביצועי החברה והתחזיות שלה להמשך השנה כנראה לא נסכו ביטחון בקרב המשקיעים, והמניה איבדה כ-6% מערכה - יותר מפי 6 מאשר בעקבות ה"סערה" הישראלית. בדיווחי העיתונות הכלכלית מאותם ימים ובניתוחים של מומחי שוק ההון הסיפור הישראלי כלל לא מוזכר כאחד הגורמים לביצועים המאכזבים של המניה.

ירידה דומה אירעה כחצי שנה קודם לכן, עת דיווחה יוניליוור על ביצועי הרבעון האחרון של שנת 2020 ופרסמה את הדוחות הכספיים שלה לשנה כולה. ערך המניה אז, בין ה-2-5.2.2021, צנח ביותר מ-8% - יותר מחצי שנה לפני ההתפתחות בזירה הישראלית. למעשה, הקשיים של קונגלומרט המזון והתמרוקים החלו יותר משנה קודם לכן, ונראה שכמו רוב הביצועים המאכזבים בתקופה הזו, ניתן לשייך אותם לנזקי הקורונה יותר מאשר ל"מאבק של הקהילות היהודיות בחו"ל". מניית יוניליוור רשמה ערך שיא של 212 ש"ח ב-30.8.2019, ומאז ועד היום איבדה כ-30% מערכה. בתקופה זו נרשמו כמה וכמה ירידות של יותר מ-20%, כך שהקביעה של בן אנד ג'ריס ישראל כאילו מדובר ב"התרסקות חסרת תקדים" אינה נכונה.

בהודעת שהפיצה בן אנד ג'ריס צוין גם כי "לצורך השוואה, המנייה של המתחרה הגדולה נסטלה עלתה ב-5% בששת החודשים האחרונים". כאן נראה שבזיכיון הישראלי של יצרנית הגלידה דייקו מעט יותר. בתקופה שבין ה-19.7 ל-19.1 רשמה מניית נסטלה עלייה של 4.7%. אלא שליוניליוור מספר מתחרים נוספים, ולא ברור על פי מה נקבע כי נסטלה היא "המתחרה הגדולה". מניית ג'ונסון אנד ג'ונסון, לשם השוואה, ירדה ב-1.2% באותה תקופה, מניית הנקל, ענקית מוצרי הצריכה והטואלטיקה הגרמנית, ירדה ב-10%, מניית לאודר ירדה ב-6%, ומניית דנונה ב-2%. עם זאת, מניית פרוקטר אנד גמבל בחצי השנה האחרונה קפצה בכמעט 16%, מניית קלוג ב-2.8% וחברת פפסיקו רשמה עליה של כ-12% בערך המניה. המתחרות הישירות של יוניליוור אכן רשמו עליות מרשימות או ירידות מתונות בהרבה מחברת האם של בן אנד ג'ריס.

בנוסף, קשה להתעלם מהיקף הפעילות שננקטת נגד התאגיד הענק על ידי גורמים רבים בארה"ב. מאז ההודעה על הפסקת הפעילות ביהודה ושומרון, מדינות רבות בארה"ב, בהן פלורידה, טקסס, ניו יורק, ניו ג'רזי ואחרות, הודיעו על כוונתן למשוך השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים מהחברה. בהתאם לחוקים האוסרים על חרם על ישראל, שנחקקו בארה"ב בשנים האחרונות כחלק מהמאבק בתנועת ה-BDS, ראשי מדינות אלו הקפיאו השקעות של קרנות פנסיה ואף אסרו על גופים מדינתיים להתקשר עם יוניליוור. גם פוליטיקאים ברמה הארצית בארה"ב פעלו בחודשים האחרונים נגד החלטת החברה, ולאחרונה פרסמה חברת פנדסמית' (Fundsmith), קרן השקעות לונדונית ואחת המשקיעות הגדולות ביוניליוור, דוח שנתי ללקוחותיה בו ביקרה בחריפות את התנהלות החברה וקבעה כי ההתעסקות הפוליטית בהקשר הישראלי פגעה בביצועיה.

לבסוף, יש לציין כי בניגוד למשתמע מההודעה שהופצה ומהדיווח של אברהם ששיתפה שקד, הצניחה של מניית יוניליוור אין משמעותה "הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר" לחברה עצמה, אלא ירידה בשווי השוק שלה בלבד, והפסד לבעלי המניות.

לסיכום, בחצי שנה שעברה מאז הודיעה בן אנד ג'ריס העולמית על כוונתה להפסיק למכור גלידה ביהודה ושומרון, מניית חברת האם שלה, יוניליוור, אכן צנחה בכ-20%. עם זאת, מבט רחב יותר מראה כי מדובר בהמשך מגמה שהחלה הרבה קודם, וכי הירידה החדה האחרונה היא תוצאה של מהלך עסקי שנכשל. ההודעה של בן אנד ג'ריס הצית מאבק נרחב בארה"ב במסגרתו מספר רב של מדינות הודיעו על הקפאה ומשיכה של השקעות בחברה, בהיקף של מאות מיליוני דולרים. אך קשה לקשור באופן ישיר או להוכיח קשר סיבתי בין צעדים אלו לירידות נקודתיות בשווי המניה. לכן הקביעה של שקד ושל חברת בן אנד ג'ריס ישראל מטעה.

צרו איתנו קשר *5988