המשק זקוק לכך: להקים בית משפט כלכלי לענייני משפחה

כ-50% מהחברות הנסחרות בבורסה הן בשליטה משפחתית - הדבר מציב בפנינו אתגר משמעותי, ויש לקדם מענה לכך • הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים

הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים / צילום: Shutterstock
הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים / צילום: Shutterstock

עסקים משפחתיים הם עמוד השדרה של הכלכלה העולמית. ההכנסות השנתיות של 500 העסקים המשפחתיים הגדולים בעולם עומדות על סכום העולה על 7 טריליון דולר, והם מעסיקים כ-24 מיליון עובדים. אם עסקים משפחתיים היו מדינה, הם היו הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין.

גם בישראל יש לעסקים המשפחתיים מעמד מפתח בכלכלה. נכון לשנת 2018, כ-50% מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב היו בשליטה משפחתית, בעת שהבורסה השיקה את מדד "ת"א-פמילי", שנסחרות בו חברות מובילות בכל הענפים המרכזיים במשק - תשתיות, קמעונאות במגוון רחב של תחומים ועוד. 

מאפיינים ייחודיים

לעסקים משפחתיים יש שורת מאפיינים ייחודיים. מצד אחד, עסקים משפחתיים, בוודאי הגדולים שבהם, מתנהלים כחברות מסחריות בעלות ממשל תאגידי ותהליכים ניהוליים סדורים. מצד שני, מאחר שעסקים אלה מצויים בבעלות או בשליטה וניהול משפחתיים, פעמים רבות היחסים המשפחתיים ואופיים משליכים ומשפיעים על אופן ניהול העסקים (ולהפך). ליחסים אלה ולאופיים יש משקל גדול ומשמעותי יותר עם הצטרפותו של דור ההמשך לעסק המשפחתי במסגרת תהליך ההעברה הבין-דורית - הצטרפות המייצרת כשלעצמה אתגרים משמעותיים.

למרבה הצער, לעתים ניצתים בעסקים משפחתיים חילוקי דעות וסכסוכים שהרקע להם מעורב: אישי-משפחתי וכלכלי. חילוקי דעות וסכסוכים אלה הם אחת הסיבות לכך שרק 30% מהעסקים המשפחתיים עוברים לדור השני, ורק 10% מהעסקים המשפחתיים עוברים לדור השלישי - כשכישלונות אלה פוגעים בראש ובראשונה בכלכלה, במשק ובעשרות, אם לא מאות, אלפי עובדים נאמנים התלויים בהם.

בעיתונות הכלכלית בישראל דווחו בשנים האחרונות חילוקי דעות וסכסוכים משפחתיים קשים וכואבים, שהביאו לפגיעה בחברות מהידועות במשק ולנתק בין בני המשפחה שנמשך בחלק מהמקרים עד הלום. זהו כמובן רק קצה הקרחון, שכן הרוב המכריע של חילוקי הדעות והסכסוכים בעסקים משפחתיים אינו מדווח ומטבע הדברים מתנהל בחיסיון.

בשנת 1995 הוקם בישראל בית המשפט לענייני משפחה. מטרתו הייתה לרכז את כל הסמכויות שהוקנו לבתי המשפט האזרחיים בעניינים משפחתיים ובסוגיות של מעמד אישי, דוגמת סכסוכי גירושים, משמורת קטינים, אימוץ, צוואות ועיזבונות, בידי בית משפט ייעודי, בעל מומחיות וניסיון רב בסוגיות ובהיבטים הייחודיים לתחום זה.

החוק קובע כי הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות, עובדה המאפשרת לברר ולהכריע בחילוקי הדעות ובסכסוכים האישיים והמשפחתיים, ללא ליווי ופרסומים תקשורתיים, בכפוף כמובן לחובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות.

עוד נקבע בחוק בתי המשפט לענייני משפחה ובפסיקת בית המשפט העליון ("הלכת חבס") כי לבית המשפט לענייני משפחה מוקנית סמכות שיפוט בלעדית בחילוקי דעות ובסכסוכים משפחתיים ללא מגבלות בכל הקשור למהותם ולהיקפם הכלכלי, ובלבד שמדובר בסכסוך שעילתו המרכזית היא משפחתית, וזאת גם אם יש לו היבטים עסקיים ומסחריים בולטים. 

 סוגיות כלכליות מורכבות

הקמת בית המשפט לענייני משפחה נחלה הצלחה רבה. אלא שאליה וקוץ בה: שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים בעלי ידע וניסיון ייחודיים בסוגיות הקשורות למעמד אישי, אולם לחלק מהם (ללא כל הכללה) אין ניסיון וידע הנדרשים לצורך יישוב או הכרעה בסוגיות מסחריות וכלכליות.

במאמר מוסגר נעיר כי חרף העובדה שמעמדו של בית המשפט לענייני משפחה ושל שופטיו זהה למעמדם של שופטי בית משפט שלום, הרי שהאחרונים אינם מוסמכים, ככלל, לדון ולהכריע בסכסוכים שהיקפם הכספי עולה על סכום של 2.5 מיליון שקל - מגבלה שאינה חלה על שופטי בית המשפט לענייני משפחה. 

למרבה הצער, מציאות זו מביאה לכך שבתי המשפט לענייני משפחה מתקשים לעתים רבות ליישב או להכריע בסכסוכי משפחה שבהם מתעוררות סוגיות כלכליות ומסחריות מורכבות, שהיקפן הכספי הוא אדיר והולך וגדל משנה לשנה. כתוצאה מכך, מתדיינים רבים נתקלים בכשלים במובן המשפטי והכלכלי המהותי, ואילו חלק מהשופטים נאלצים לדון ולהכריע בסכסוכי ענק שהם אינם מנוסים ובקיאים דיים להכריע בהם. קשיים אלה פוגעים לא רק במשפחות עצמן, אלא גם בחברות ובעסקים משפחתיים, במשקיעים, בחוסכים לפנסיות, בעובדים - ולמעשה בכלכלה כולה.

בדצמבר 2010 הוקמה בישראל המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (וכיום גם בחיפה), וזאת נוכח ההבנה כי הגיעה העת להקים בית משפט שייתן מענה ויפתח מומחיות בסוגיות תאגידיות ומסחריות מורכבות, שבתי המשפט האזרחיים הרגילים התקשו להתמודד עימן. המחלקה הכלכלית נחלה הצלחה מסחררת, זכתה לתשבחות בישראל ובעולם וזוכה למחמאות מכלל העוסקים במלאכה. 

לשכפל את ההצלחה

עליית מספר והיקף ה"מגה-תיקים" הנובעים מסכסוכים משפחתיים ונדונים בבית המשפט לענייני משפחה - מחד, והמומחיות הייחודית שפיתחה המחלקה הכלכלית - מאידך, מביאות לטעמנו למסקנה כי הגיעה העת "לשכפל" את ההצלחה ולהקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים.

בפן המעשי, אנו מרשים לעצמנו להציע שבית משפט זה יפעל במסגרת המחלקות הכלכליות הקיימות בבתי המשפט המחוזיים, באמצעות תיקון החוק והרחבת סמכויות המחלקות, כך שיחולו גם על חילוקי דעות ועל סכסוכים משפחתיים שעניינם העיקרי טמון בסוגיות כלכליות ומסחריות מובהקות - להבדיל מסוגיות שעיקרן בתחום המעמד האישי ודיני המשפחה. זאת, תוך שמירה (בכפוף להוראות כל דין) על החיסיון הקיים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח הרגישות הרבה הטמונה בסכסוכים אלה.

אנו סבורים כי יש למנות למחלקות החדשות שופטים נוספים מבין שופטי בתי המשפט המחוזיים שהם בעלי רקע כלכלי מובהק, לצד הניסיון הנדרש להבנת המורכבויות הייחודיות שבסכסוכי משפחה.

המחלקות הכלכליות החדשות יאפשרו למערכת המשפט לתת מענה לסכסוכים כלכליים מורכבים, המשלבים את אותו עירוב ייחודי של עסקים משפחתיים - דבר שלטעמנו אף יתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.

אנו קוראים לכל העוסקים במלאכה - נשיאת בית המשפט העליון, שר המשפטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה - לפעול לתיקון חוק בתי המשפט לשם כינונן של המחלקות החדשות - צעד חיוני וחשוב, ויפה שעה אחת קודם.

עו"ד רם כספי הוא שותף וראש משרד כספי ושות'; עו"ד שלום הרשקוביץ הוא שותף וראש מחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים במשרד פישר (FBC)

צרו איתנו קשר *5988