משבר הגז והברקס מאיראן: מה עומד מאחורי השינוי ביחס של ארדואן כלפי ישראל?

הנשיא הרצוג צפוי לבקר בטורקיה בחודש הבא, כשברקע המהלך האיראני שקטע את אספקת הגז הטבעי למדינה, ויצר בהלה בענפי התעשייה • לשני הצדדים יש מה להרוויח משיתוף פעולה בתחום, וקשרי המסחר והמודיעין לא פסקו מעולם, אבל ישנן עוד מהמורות בדרך ובהן המוניטין האנטי־ישראלי של השגריר המיועד

שלג באיסטנבול, השבוע / צילום: Reuters, Umit Bektas
שלג באיסטנבול, השבוע / צילום: Reuters, Umit Bektas

רצף ההתפתחויות האחרונות בין ישראל לבין טורקיה, גורם לאופטימיות כי ייתכן שאנקרה תשוב להיות ידידה של ירושלים. אלה כללו את שיחת הטלפון בין שר החוץ יאיר לפיד לבין מקבילו הטורקי מבלוט צ'בושאולו, שכמותה לא התרחשה כבר 13 שנים; ובמיוחד - הצהרת נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן ביום רביעי, כי כחלק מ"עידן חדש" לדבריו ביחסי ישראל־טורקיה, הנשיא יצחק הרצוג יגיע לביקור רשמי בטורקיה בתחילת פברואר. אם אכן זה יתממש, מדובר יהיה בביקור הרשמי של נשיא מדינת ישראל בטורקיה, מאז ביקורו הממלכתי של הנשיא המנוח שמעון פרס באנקרה ב־2007.

המשבר הכלכלי החריף וזינוק בתקציב האנרגיה אילצו את טורקיה, מהמדינות המוסלמיות הראשונות שדאגו לבקר כל מדינה שהצטרפה להסכמי אברהם, לחשב מסלול מחדש - ולהבין כי היא זקוקה לישראל לא פחות מאשר להיפך. בראש ובראשונה, טורקיה - המדינה המוסלמית הראשונה שכוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כבר ב-1950 - צריכה לשקם את האמון של מקבלי ההחלטות בירושלים ואת דעת הקהל הציבורית בישראל על היחסים הבילטראליים. מצד אחד, טענות אנקרה בעקבות משט המרמרה במאי 2010 כבר מזמן אינן רלוונטיות, בעקבות פיצוי נפגעי המשט. מצד שני, טורקיה מעולם לא חזרה בה מהגירוש המביש של שגריר ישראל איתן נאה, במאי 2018. ובכל זאת, מאז זרמו הרבה מים בבוספורוס.

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red
 נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

המשבר הכלכלי והאנרגטי, והגשר לגז הישראלי

המדיניות הכלכלית של ארדואן הובילה לאינפלציה שנתית של 36%, שיא של 19 שנה; לקריסה של הלירה הטורקית מול הדולר בשיעור של 44%; ולגירעון תקציבי של 192.2 מיליארד לירות טורקיות (כ־14.16 מיליארד דולר). תקציב האנרגיה של המדינה זינק אשתקד ל־55 מיליארד דולר - גידול של 67% ביחס ל־2017. מנגד, הבנק המרכזי, שכבר מזמן מורכב מדמויות שמזוהות עם מדיניותו של ארדואן, החליט בשבוע שעבר להותיר את הריבית על כנה בשיעור של 14%. במצבה של המדינה, מרבית הכלכלנים היו מצפים להעלאת ריבית. אך ההחלטה, לאחר ארבע הורדות רצופות, עשויה להמחיש כי באנקרה מבינים שהגיעה העת ללחוץ על בלם הרכבת, שנראה כי היא עומדת לרדת מהפסים.

בשנים האחרונות טורקיה קיוותה כי הסוגיה הפלסטינית ככלל, והקשר האיתן בינה לבין חמאס, יובילו את ישראל אליה. אולם לבסוף, היעדר העצמאות האנרגטית של המדינה הוביל את טורקיה לנצל את נסיגת ממשל ביידן מהתמיכה בצינור הגז "איסטמד", שנועד להזרים גז מישראל לאירופה דרך קפריסין ויוון, כדי לנסות לתפוס כמה ציפורים במכה אחת: גם מקור נוסף לגז טבעי עבורה, גם יצירת תלות של ישראל בצנרת הגז הטורקית כגשר לאירופה, ועל הדרך גם נורמליזציה. "אנחנו מוכנים לעשות כל צעד במזרח הים התיכון עם ישראל", אמר ארדואן ביום רביעי. סביר להניח כי באנקרה מקווים כי נורמליזציה עם ירושלים גם תפרק את הברית המשולשת ישראל-יוון-קפריסין. זו ציפייה שקשורה למשקעים היסטוריים, אבל כזו שאינה סבירה במציאות.

עדות לחוסר העצמאות האנרגטית הטורקי, ולפוטנציאל למכירת גז טבעי ישראלי למדינה, ניתן היה לקבל בשבוע שעבר, לאחר שאיראן הודיעה על הפסקת אספקת הגז למדינה למשך 10 ימים בשל "תקלה טכנית". בעקבות ההודעה, חברת הובלת הגז "בוטאש" הפחיתה את הזרמת הגז לתחנות כוח ולצרכנים גדולים - מה שיצר בהלה רבתי בכל רחבי התעשייה הטורקית. בניסיון למנוע בעיות חמורות בשרשראות האספקה של מוצרי בסיס, שר התעשייה והטכנולוגיה מוסטפא וראנק הודיע שאספקת הגז לענפי החלב, הבשר ויצרני התרופות לא תפגע, כך דווח בעיתון "דוניה". המשבר האנרגטי הוביל את אנקרה לפנות לבאקו בבקשת סיוע, וחברת הנפט והגז הטבעי הממשלתית של אזרבייג'ן "סוקאר" נענתה והודיעה כי תגביר את קצב הזרמת הגז בין המדינות.

הסחר רק עולה, גם בדרג יחסים נמוך

התרחיש הסביר, בטח ובטח יותר מהתרחקות של ירושלים מאתונה ומניקוסיה, הוא חיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל לבין טורקיה. על אף הסטטוס־קוו ביחסים הדיפלומטיים, במחצית הראשונה של 2021 חלה עלייה של יותר מ־30% בהיקף המסחר בין ישראל וטורקיה. "טרם קיבלנו את הנתונים המלאים של שנת 2021 כולה, אך אנחנו יודעים שהיקף המסחר בין המדינות המשיך לעלות", אמר לגלובס גד שושן, יו"ר לשכת המסחר ישראל־טורקיה. "המערכת הפוליטית הטורקית מעולם לא הפריעה לעסקים, והרגולציה עם טורקיה היא טובה. כעת, אחד הדברים שאנחנו לוחצים עליו הוא לשפר את ההסכמים הקיימים מול טורקיה". היצוא הישראלי במחצית הראשונה של השנה החולפת זו עמד על 850 מיליון דולר (עלייה של 20%), והיבוא מטורקיה הסתכם בכ־2.5 מיליארד דולר - עלייה של קרוב ל־40%.

בהתחשב בהודעת הנשיא ארדואן כי היצוא הטורקי הגיע בשנת 2021 לשיא - 225.4 מיליארד דולר, גם היקף היצוא לישראל צפוי לשבור שיאים. אם מביטים על שנת 2020, מנתוני ממשלת טורקיה עולה כי ישראל הייתה יעד היצוא התשיעי בהיקפו של המדינה - 4.7 מיליארד דולר, 2.8% מכלל היצוא הטורקי. יותר ממדינות כמו רוסיה, שבמקום העשירי עם 4.5 מיליארד דולר ואיחוד האמירויות, שבמקום ה־16 עם 2.8 מיליארד דולר. סביר להניח שאם זה המצב כאשר דרג היחסים הדיפלומטיים נמוך - השבת השגרירים עשויה להוות "זרז" נוסף לשדרוג היחסים הכלכליים בין המדינות, וסביר להניח שבאנקרה בוודאי מבינים זאת.

 
  

שושן ציין כי ברצונו לעודד את היצוא ואת שיתופי הפעולה עם טורקיה. "אנחנו רוצים לתת דגש על החקלאות החכמה, הביומדיקל, ולחזק את הדברים הקיימים", הסביר. לדבריו, "אחד הדברים שקרו בצל הקורונה הוא שישראלים רבים שעבדו עם הטקסטיל הסיני חזרו לייצר בטורקיה. הקו ממרסין לחיפה נותר בעינו והירידה בתנועה היא יותר מכיוון איזמיר". בנוגע לחשדנות כלפי אנקרה, שושן מספר כי "לא מבינים את פשר העניין כי ארדואן לא פגע במערכת היחסים העסקית".

עסקים בצד, ארדואן לא יוותר על הפלסטינים

לצד השיקולים הכלכליים, ניכר כי ארדואן מעוניין בתועלת פוליטית מהתחממות היחסים - ואת זו הוא יכול להשיג אך ורק דרך הנושא הפלסטיני. לפי דיווחים בעיתונים "ג'ומהורייט" ו"מילי גאזטה", טורקיה וישראל עדכנו אחת את השנייה על זהות השגרירים המיועדים, ואופוק אולוטש עשוי להיות השגריר הבא בתל אביב. לאולוטש יש היסטוריה של התבטאויות אנטי-ישראליות מובהקות.

הדיפלומט הצעיר והבכיר, שמשמש יו"ר המרכז למחקריים אסטרטגיים של משרד החוץ הטורקי, למד באוניברסיטה העברית בירושלים ושולט בשפה העברית. באחד ממאמריו כתב על ישראל "גזילה וכיבוש של אדמות פלסטינים במשך יותר מ־100 שנה". בנוגע להסכמי אברהם, אמר כי איחוד האמירויות וישראל הן "תופעות לא נורמליות של המזרח התיכון". מינוי שכזה, אם אכן יתממש, יאיר באור שלילי מאוד את התחממות היחסים בין ירושלים לבין אנקרה - ועל כן קיים ספק גדול שירושלים תאשר הגעת שגריר עם מוניטין אנטי־ישראלי חד משמעי לרחוב הירקון בתל אביב.

ישראל היא רק אחת מבין כמה מדינות מרכזיות שטורקיה מנהלת עימן הליכי נורמליזציה בניסיון להפסיק את בידודה האזורי. בכל הנוגע לשאיפת טורקיה להשקעות מצד מדינות האזור, ניתן לקבל דוגמה מאיחוד האמירויות. מאז שנסיך הכתר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, ביקר בטורקיה בנובמבר - שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים כלכליים. באחרון שבהם, בשבוע שעבר, הבנקים המרכזיים של המדינות סיכמו על החלפת מטבע בסך 18 מיליארד דירהם אמירתי-64 מיליארד לירות טורקיות.

אזרבייג'ן וזהות האינטרסים באירו-אסיה

הפרשנית הפוליטית של אתר T24 ושל העיתון היהודי "שלום", קארל ולנסי, אמרה לגלובס כי אנקרה מעוניינת אכן מעוניינת לשפר את יחסיה עם ישראל. "ההתרחשויות האחרונות מול ישראל מהוות חלק משינוי כולל שחל במדיניות החוץ של טורקיה. תהליכים דומים מתרחשים גם מול איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים - בניסיון להפסיק את הבידוד האזורי של טורקיה".

ולנסי תולה את העיכובים בתהליך הנורמליזציה במה שהיא מגדירה בתור "איבה הדדית" בין ארדואן לבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. "אנקרה זיהתה כעת הזדמנות בעקבות נסיגת ארה"ב מתמיכתה באיסטמד. בטורקיה בוודאי גם מקווים שהתקרבות לישראל תרחיק אותה מהיריבה ההיסטורית - יוון. אולם, תמיכת טורקיה בחמאס, שאיפתה להציב את עצמה כמגינת המדוכאים והנושא הפלסטיני, והמעורבות המוגברת במזרח ירושלים מהווים את המגבלות העיקריות להתקדמות ביחסים", אמרה.

ולמרות כל המשקעים והאינטרסים המנוגדים, כמו דאגתה של טורקיה לחמאס מול שאיפתה של ישראל להחליש את ארגון הטרור ולהצר את צעדיו, יש סוגיות בינלאומיות שבהן האינטרסים זהים. אחת המרכזיות שבהן היא אזרבייג'ן, שבאמצעות נשק ישראלי וטורקי הביסה את ארמניה במלחמת נגורנו קרבאך השנייה ב־2020. בהתפתחות עדכנית יותר, המהומות בקזחסטן בראשית החודש גרמו להבנה שבדומה לאביב הערבי יכול להתרחש גם אביב או חורף טורקי, שבו רצף מהומות במרחב יתגלגל לשורת הפיכות. לפי שעה השקט חזר לבירה נור־סולטן (אסטנה) ולאלמטי, הגדולה שבערי המדינה, ולא התגלגל לכדי מהומות רבתי בעולם הטורקי. אך את ההשלכות ארוכות הטווח של המהומות בקזחסטן ניתן יהיה לבחון רק בטווח הארוך.

בישראל ובטורקיה חוששים בוודאי לשלומה של אזרבייג'ן, שמנוהלת ביד רמה על ידי הידיד הטוב של שתי המדינות - אילהם אלייב. למדינה חשיבות קריטית לתעשיית הנשק הישראלית. מנתוני מכון שטוקהולם לחקר השלום עולה, כי יצוא הנשק הישראלי זינק בין השנים 2020-2016 ב־59% ביחס ל-2015-2011. מנגד, אזרבייג'ן הייתה בין השנים 2020-2016 במקום ה־32 בעולם במייבאות אמצעי הלחימה - כאשר 69% מהם הגיעו מישראל.

ירושלים אמנם פיתחה עצמאות בכל הנוגע לגז הטבעי ואף מיצבה עצמה בעמדה שבה היא מדינה שזקוקים לה בנושא, כפי שמתרחש במקרה הטורקי. אך, לישראל אין עצמאות בצריכת הנפט והספקית העיקרית בנושא זה היא אזרבייג'ן עם כ־40%, שמגיעים לישראל בצינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן - ומשם בספינות לישראל. ייתכן כי זה מסביר מדוע במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, לפי מאמר של החוקר מייקל דורן ממכון הדסון בכתב העת Baku Dialogues של אוניברסיטת אדא בבאקו, ירושלים סירבה לבקשת הבית הלבן להפסיק את משלוחי הנשק לבאקו - במסגרת ניסיון לכפות הפסקת אש כאשר המומנטום היה בצד האזרי. ועתה, לגלובס נודע, כי בניגוד לניסיונות נורמליזציה קודמים בין ישראל לבין טורקיה, אזרבייג'ן אינה מעורבת הפעם - אף שבבאקו שבעי רצון גם מלראות את ההתפתחויות מרחוק.

ישראל התבססה במרחב, טורקיה התבדלה ושילמה

סוגיה נוספת במשולש ישראל־טורקיה־אזרבייג'ן היא קשרי המודיעין ככלל ואיראן בפרט. עוד הרבה לפני ההתחממות האחרונה ביחסים עם ירושלים, ארדואן הודה כי קשרי המודיעין עם ישראל מעולם לא פסקו באמת. אדרבא, הגבול הארוך בין איראן לבין אזרבייג'ן, שהתארך ל־765 ק"מ בעקבות תוצאות מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, מהווה סיבה לדאגה עבור איראן שלפני כמה חודשים הגיעה למתיחות חסרת תקדים מול באקו - על רקע האשמות מצידה כי המוסד פועל באזור ללא הפרעה. טהרן ניסתה לאיים דרך הצהרות ותרגילים צבאיים רחבי היקף באזור הגבול, אבל בשורה התחתונה נסוגה כשהבינה שהיא רק גורמת לעצמה נזק. לא מן הנמנע כי לשם חיזוק היכולות המודיעיניות מול איראן, ישראל פוזלת גם לעבר הגבול של טורקיה עם איראן, המשתרע על פני 534 ק"מ.

"טורקיה החלה להבין את חשיבות היחסים עם ישראל, שוב", אמר לגלובס פרשן אינדיפנדנט טורקיה, אוע'ול טונה. "המדיניות האנטי־ישראלית של אנקרה גבתה מחיר דיפלומטי וכלכלי. טורקיה השלימה עם המציאות הגיאופוליטית, בעת שבה ישראל כוננה יחסים טובים עם מדינות מוסלמיות מהמפרץ ועד הקווקז, במיוחד אזרבייג'ן שמוקירה את ישראל, הן ברמה הצבאית והן ברמה הדיפלומטית. דיפלומטים אזרבייג'נים שעימם שוחחתי הביעו בפניי את תמיכתם בנורמליזציה טורקית־ישראלית. כמו כן, משיתוף פעולה אנרגטי משולש טורקיה־אזרבייג'ן־ישראל כולן ייצאו נשכרות".

שכנה אחרת של טורקיה ושל אזרבייג'ן, ארמניה, מהווה סוגיה בפני עצמה. כינונה של ממשלת בנט־לפיד ביוני אשתקד התקבל בטורקיה בחששות רבים. שם זכרו היטב כי לפיד, בתקופתו באופוזיציה, הגיש ב-2018 הצעת חוק להכרה ברצח העם הארמני. כשהצעתו נדחתה אז, אמר שר החוץ כיום: "כששתקו על רצח העם הארמני, זה הוביל לשתיקה סביב רצח העם היהודי". כמו כן, בטרם כיהן כראש הממשלה - בנט תמך בריש גלי בהכרה באירועי 1915 כרצח העם הארמני. וכעת, אם אכן הנורמליזציה בין אנקרה לבין ירושלים תתממש - בישראל בוודאי מבינים כי הכרה ברצח העם הארמני, כפי שביצע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באפריל 2021, לא תתקבל בהבנה בטורקיה. "אזרבייג'ן עשויה להיות זו שתוביל את ישראל לדחות הכרה שכזו", הסביר טונה שציין כי "ההכרה של ביידן הוכיחה שבזירה הבינלאומית לא הכול עובד בהתאם לרצונותיה של אנקרה".

צרו איתנו קשר *5988