כבר שנים מדברים על רעידת האדמה הגדולה שתגיע. האם נעשה מספיק כדי להתכונן?

לאחר שתי רעידות אדמה קטנות יחסית שפקדו את צפון הארץ בשבוע שעבר, לממשלה ולעיריות ברור שצריך לתעדף את האזורים המועדים לפורענות ליד השבר הסורי-אפריקאי • ראש מינהל החירום במשרד הפנים אלי רגב: "בתוך שבועיים תוגש תוכנית לשיפור המוכנות לאירוע חירום"

תרגיל של פיקוד העורף לחילוץ נפגעים מהריסות / צילום: Shutterstock
תרגיל של פיקוד העורף לחילוץ נפגעים מהריסות / צילום: Shutterstock

שתי רעידות אדמה הורגשו בצפון הארץ בתחילת השבוע שעבר. הן משכו תשומת לב ציבורית מעטה יחסית, אולם כדאי לזכור שהמדינה רחוקה מלהיות מוכנה לאפשרות של רעידה חזקה.

על פי מחקר חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מסגרת ההיערכות העדכנית של המדינה לרעידות אדמה מביאה בחשבון את המספרים הבאים: כ-7,000 הרוגים, כ-28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד, כ-290 אלף בניינים עם נזק קל או בינוני, כ-8,600 פצועים בדרגת חומרה בינונית וקשה, וכ-170 אלף חסרי קורת גג לטווח ארוך.
לפי הערכות ועדת ההיגוי, סך המבנים לחיזוק בעשר ערים הנמצאות באזורים המועדים להיפגע מרעידת אדמה הוא 1,871 מבנים, ובהם 36,758 דירות, הדורשים חיזוק מפני רעידת אדמה וכן מיגון מפני טילים. עלות חיזוק ומיגון מבנים אלו נאמדת ב-3.9 מיליארד שקל.

חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי
 חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי

אלי רגב, מנהל מינהל חירום וביטחון במשרד הפנים, אומר שבעקבות רעידות האדמה מהשבוע שעבר החליטו במשרד על יוזמה חדשה, שתתכלל את הטיפול במקומות בסיכון יחד עם משרד הבינוי, פיקוד העורף ומשרד הביטחון. "עד היום, כל משרד רואה את התחום שלו ועוסק בו מול הרשויות המקומיות כדי לקדם מוכנות לרעידת אדמה. אנחנו עוסקים בנושא כל הזמן והפעם תפסנו יוזמה בהנחיית השרה איילת שקד והמנכ"ל יאיר הירש והקמנו צוות היגוי כדי שמשרדי הממשלה יראו יחד באותה עת את צורכי המועצות המקומיות", אומר רגב.

הצוות אמור לסייע הן במיגון לקראת רעידה והן בהתמודדות בזמן אמת עם רעידת אדמה. חידוש נוסף הוא שהעבודה תהיה דיפרנציאלית, כלומר חלוקת משאבים לרשויות בהתאם לרמת הסיכון שבה הן נמצאות.

"ביקרנו כבר בטבריה ובבית שאן, והשבוע נעבור בערים נוספות שנמצאות בסיכון גבוה, אלה שנמצאות על קו השבר, שבהן יש בנייה רוויה ובנייה שלא על פי התקן. סיכמנו שתוך שבועיים תוגש תוכנית לשיפור המוכנות לאירוע חירום ובחלק השני של המניעה אנחנו בוחנים את הדרכים לחיזוק בתים ובתי ספר והגנה על תשתיות".

למרות מאמצי הממשלה, יש עוד שאלות רבות פתוחות בנוגע למוכנות המדינה לרעידת אדמה.

במשרד השיכון החליטו להסיט תקציב של 70 מיליון שקל לחיזוק מבנים הנמצאים בעשרה יישובים בסיכון מוגבר. התקציב יבוא מאגף מרקם ותיק, שפועל בשוטף לחיזוק ושיפוץ מבנים בפריפריה שכולו הוסט ב-2022 לטובת חיזוק מבנים באזורים שבהם יש סכנה לרעידת אדמה. "בכל מקום שאפשר להשתמש בתמ"א 38 או התחדשות עירונית נעשה את זה ובמקומות שבהם זה לא עובד, נשקיע תקציבים כמשרד. אנחנו נערכים לטפל בעשרות מבנים כאלו בשנה הקרובה".

"אנחנו בוחנים את הדרכים לחיזוק בתים ובתי ספר והגנה על תשתיות", אומר רגב. הכוונה היא לערוך קודם כול סקר של מבני ציבור חיוניים שאותם נדרש לחזק כדי לאפשר לעיריות רציפות תפקודית, ולתת להם עדיפות על פני מבנים אחרים. "אני מניח שיימצאו התקציבים לעניין הזה כמו שנמצאו חמישה מיליארד למיגון הצפון", הוא אומר.

בעמידר מספרים כי הפרויקט הלאומי לחיזוק מבנים שמבצעת החברה הוא בהתאם למדיניות משרד הבינוי והשיכון. בחברה אומרים כי השקיעו בין השנים 2016 ל-2019 כ-180 מיליון שקלים בחיזוק של כמעט 70 בניינים, רובם המכריע באזורי הסיכון (בית שאן, טבריה, חצור הגלילית, צפת וקרית שמונה). בעמידר מסרו כי יש תוכניות לחיזוק בניינים נוספים בשנים הבאות.

במשרד הפנים מדברים על פתרונות דיפרנציאליים. רגב: "בעיריית טבריה יש תוכנית לחיזוק בתי ספר וראש העירייה אמר לי בסיור שעלות חיזוק בית ספר היא 70% מבניית בית ספר חדש. לכן הוא עובד מול משרד החינוך לקדם בניית בתי ספר חדשים במקום לחזק את הקיימים.

"לחיזוק בנייני מגורים בטבריה ובבית שאן, צריך למצוא מנוע כלכלי שונה כי תמ"א 38 לא כלכלית באזורים האלה. אז למשל עלתה האפשרות להשתמש בקרקע חומה שנועדה לצורכי ציבור ולתת את חלקה ליזם".

באשר להארכת תמ"א 38, שרלוונטית רק במקומות עם ערך קרקע גבוה, במשרד הפנים שוקלים כעת להכניס גם התייחסות לבניינים שנמצאים בסכנה מיידית, שם שיעור ההסכמה לפרויקט יירד ל-51%. "אם לא נספיק להכניס את זה לחלופה נעשה עוד תוספות", אומרים במשרד.

המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, סבור שאין כלל טעם להשקיע בחיזוק בניינים בני 50-60 שנה: "המדינה צריכה להקים מטה חירום, להרוס אותם ולבנות חדשים. לשם כך, המדינה צריכה לעשות קרן ולהעביר כספים מתל אביב למקומות שבהם הם דרושים. אין סיבה לתת תמריצים ומתנות לתמ"א 38 כמו פטור מהיטל השבחה".

לדברי דוד, המדינה צריכה להאיץ את תהליך הרישוי לתוכניות פינוי בינוי. "למה בכלל זה צריך לקחת יותר משנה? גם בבניין רגיל זה לא צריך להיות יותר מארבעה חודשים".

מערכת ההתרעה: "הזמן תלוי במרחק ממוקד הרעש"

בגזרת החדשות הטובות, ממש לאחרונה השלים המכון הגיאולוגי של ישראל את הקמתה של מערכת בשם "תרועה", שתספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה. מהמידע המוצג באתר המכון עולה שהמערכת פותחה בקליפורניה, וכי ש"תרועה מנצלת את פרק הזמן שבו גלי ההרס מתפשטים מאזור המוקד לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. זהו פרק זמן קצר וקריטי שעשוי להציל חיים".

"אנחנו מחברים בימים אלו את המערכת למערכת הכריזה הלאומית", אומר רגב. הוא צופה שהמערכת הזו תתחיל לפעול בעוד כמה שבועות ואז יתקיים גם מסע הסברה בנושא. "בנוסף, בתי הספר מצוידים במערכות שיודעות לזהות גל מקדים המקבלת התרעה ומחוברת למערכת הכריזה הבית ספרית. ב-1 במרץ יתקיים תרגיל לאומי בכל מוסדות החינוך ובאוקטובר יתקיים תרגיל מוכנות ארצי של הרשויות להתמודדות במקרה של רעידת אדמה".

על פי הודעת המכון הגיאולוגי, כאשר תתרחש רעידה בצפון ים המלח, התרעה לתושבי ירושלים תהיה כ-3 שניות, לתושבי תל אביב כ-18 שניות, ולתושבי חיפה כ-30 שניות
פרק זמן כזה אולי לא מספיק לפנות כיתה מהקומה השנייה, אבל זה יותר טוב מכלום, אומרת פרופ' עינת אהרונוב, מומחית לפיסיקה ומודלים של תהליכים גיאולוגיים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "ראשית, ככל שנמצאים רחוק ממוקד הרעש, יהיה יותר זמן לצאת מהמבנה. שנית, כמו בהתרעת צבע אדום, התרעה של 5-15 שניות זה לא מעט. לפחות לחלק מהאנשים זה יספיק. ילדים בכיתה יכולים להיכנס מתחת לשולחן. ושלישית, מתכוונים לחבר את המפעלים השונים וצנרת של החומרים המסוכנים למערכת הזו, כך שהם ייסגרו אוטומטית וזה יוריד משמעותית את הסכנה מדליפות ומשריפות".

דוח מבקר המדינה הזכיר בעיקר את השבר הסורי אפריקאי ואת העתק הכרמל. האם נעשית היערכות מיוחדת באזורים אלה? מה היא כוללת? מתי היא אמורה להסתיים?
רגב: "למדנו את הדוח היטב וכתוצאה ממנו דברים נעשו. כך למשל בצפת ביקשנו לטפל כי היא בסיכון מוגבר ובנינו שם מחסן יותר גדול עם יותר ציוד למצב חירום. הקמנו בערים הללו יחידות סער - סיוע ראשוני - כדי שיידעו לתת סיוע מציל חיים בזמן חירום. בטבריה החלטנו להקים עוד שתי יחידות כאלה".

מהי עוצמת רעידות האדמה שראינו, ואיך ייראו החזקות באמת

הרעידות שהורגשו בשבוע שעבר בישראל היו בעוצמה נמוכה יחסית, האחת 3.5 בסולם ריכטר והשנייה בעוצמה 3.7. "בדרך כלל מתחילים להרגיש נזקים וסדקים מעל רעידה בעוצמה של 5", מסבירה פרופ' עינת אהרונוב, מומחית לפיסיקה ומודלים של תהליכים גיאולוגיים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "ככל שנתרחק ממוקד הרעש, הנזק יהיה קטן יותר, וככל שהמגניטודה (העוצמה) תהיה גבוהה יותר, הנזק יתפרס על מרחקים ארוכים יותר. צריך לזכור שהסקאלה היא לוגריתמית, כלומר רעידה בעוצמה 5 גורמת להרעדת קרקע בעוצמה גבוהה פי 10 מאשר רעידה במגניטודה 4.
"רעידה בדרגה 7 משמעותה כבר נזק במרחק של מאות קילומטרים. בישראל, סביר יותר שהרעידות הגדולות יהיו בעוצמה של 6 ומשהו. אנחנו גם יודעים איפה האזורים המועדים לפורענות: באזור הבקע הסורי אפריקאי. באזורים האלה, רעידה קשה תגרום לקריסה של בניינים שלא נבנו לכך. יום אחד תהיה פה רעידה ואנחנו צריכים להתייחס לזה כאילו זה ודאי. ולהתכונן לזה".

מה בעצם גורם לקריסת בניינים בעת רעידת אדמה?
פרופ' אהרונוב: "יש שני נזקים עיקריים לבניינים: האחד הוא הגלים עצמם, והשני הוא תהליך התנזלות. זהו תהליך שבו הקרקע - אם יש מים בתוכה - עלולה להפוך להיות כמו מרק. הרבה פעמים הנזק נובע מזה שהקרקע פשוט אינה נושאתאת הבניינים. כרגע, בניינים חדשים נבנים כנגד שתי האפשרויות האלה.

"מעבר לבניינים, רעידה יכולה לגרום לצנרת או לחוטי חשמל להיקרע. במקרה של צנרת גז או של חומרים מסוכנים אחרים עלולים להיגרם שריפה או פיצוץ".

אתגר התשתיות: גשרים יקרסו, צינורות ביוב יתפוצצו | שני אשכנזי

"הצנרת של אסדת הגז עוברת מעל אחד ההעתקים הפעילים ביותר לאורך חופי מדינת ישראל באזור דור. אם היית בוחרת את המקום הכי פחות בטוח לבנות את האסדה - מבחינה סיסמית זה היה המקום. אם היו בונים אסדה צפה, זה היה נראה אחרת", אומרת לגלובס פרופ' עינת אהרונוב מהאוניברסיטה העברית.

במדינת ישראל הצפופה ניצבות בסמיכות לריכוזי אוכלוסייה, תשתיות ומפעלי תעשייה רבים. רעידת אדמה חזקה, בקנה מידה המתרחש באזורנו במחזוריות של 70-100 שנה, יכולה להוביל לא רק לפגיעה בחיי אדם אלא גם לשיבוש משמעותי במרקם החיים, וכן לפגיעה בתשתיות המספקות שירותים קיומיים כמו גז למשק החשמל, דלק לתחבורה או אפילו מתקני ההתפלה המספקים מים לאזרחי ישראל כולה.

בשנת 2018 הזהיר מבקר המדינה: במקרה חירום שיוביל להשבתת מערך הגז הטבעי, צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים החיוניים לתשתיות המשק. רעידת אדמה אף עלולה לגרום לשריפות ולפיצוצים כתוצאה מפגיעה בצנרת הגפ"מ, ואילו פגיעה בצנרת הביוב, יכולה להוביל להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי התהום ולמקורות מים אחרים. גם רציף הדלקים בחיפה, עלול להיפגע בעת רעידת אדמה, וגשרים יבשתיים - עלולים לקרוס.

אזורים שבהם מרוכזות תעשיות העוסקות בחומרים מסוכנים, עלולים להיות פגיעים במיוחד. אילו מפעל העוסק בחומר מסוכן יפגע, הוא עלול לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה, ולהכניס לסחרור את המערכת - שתאלץ להתמודד עם מפגע משמעותי נוסף, כשתחת הריסות בתים עלולים להיות לכודים תושבים. המשרד להגנת הסביבה, הופקד על ביצוע סקר סיכונים מצרפי לסיכוני חומרים מסוכנים במפרץ חיפה. שלב א' של הסקר הסתיים, אך השלב השני, בו אמורה להיבדק יכולת העמידות של המפעלים באזור מפרץ חיפה באירועים דוגמת רעידות אדמה, לא הושלם גם יותר מ-4 שנים לאחר שאמור היה לצאת לפועל, ולא נמצא תקציב לבצעו.

המפעלים השונים, נדרשים לעמוד בהנחיות לחיזוק מתקנים מפני רעידות האדמה, במסגרת היתר הרעלים אותו מספק להם המשרד להגנת הסביבה. אך גם ארבע שנים לאחר שמבקר המדינה כתב כי הבקרה על עמידת המפעלים בהנחיות אלה נתונה בידי מספר קטן מאוד של עובדים, ועל כן אין ביכולתם לבצע בקרה יעילה בנושא זה, אומרים במשרד להגנת הסביבה כי עדיין קיימים פערים קריטיים בתחום כוח האדם כדי לבצע את המשימה שהטילה הממשלה ב-2010 על המשרדים, לטפל בהיערכות לרעידות אדמה בגזרתם. המשרד אמנם מקדם פרויקט להפחתת סיכון חיים לאוכלוסייה המתגוררת בסמוך למפעלים, אך כיום קיים במשרד תקן בודד בלבד המוקצה ליישום משימות לשיפור עמידות מפעלי חומרים מסוכנים לרעידות אדמה. פניות המשרד הרבות לבקשת תקציב נוסף לנושא, לא נענו. כתוצאה מכך, משך הזמן שיידרש להשלמת הליך שיפור עמידות מפעלי החומרים מסוכנים לרעידות אדמה בלתי סביר ועומד על מעל לעשרים שנה.

במשרד להגנת הסביבה מסכמים ואומרים: "בשל היעדר כוח אדם ותקציבים, מוכנות המפעלים במדינת ישראל לוקה בחסר ונדרשת הירתמות של כלל המשרדים לצמצום הפערים הקיימים".