הפעם זה יקרה? ההצעה להגבלת שביתה בשירותים חיוניים חוזרת

במשרד רה"מ הוצע כי אם החוק להגבלת שביתה בשירותים חיוניים לא יקודם בכנסת, הוא ייכנס בחוק ההסדרים עם חוקים להגבלת כהונת ראשי ועדים וחוזים אישיים למורים

יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר
יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר

החוקים הראשונים בחוק ההסדרים הבא? בישיבה שהתקיימה ביום חמישי האחרון במשרד ראש הממשלה בהשתתפות המועצה הלאומית לכללה, אגף כלכלה ותשתיות, מנכ"ל המשרד יאיר פינס, ביקש סגן השר אביר קארה לקדם את הצעת החוק להגבלת השביתה בשירותים חיוניים. לגלובס נודע כי החוק שנחתם על ידי חברי ימינה עם השבעת הכנסת ה-24 (גם עמיחי שיקלי) צפוי להגיע בשבוע הבא לוועדת שרים לחקיקה על רקע השביתות בנמלים וניסיון השביתה האחרון של הסתדרות המורים. באותו דיון עלתה גם ההצעה כי גם אם החוק לא יקודם בכנסת, הוא ייכנס בדלת האחורית במסגרת חוק ההסדרים באוגוסט הקרוב יחד עם שני חוקים נוספים.

באותה ישיבה אסטרטגית, נדונו שני חוקים נוספים שנועדו להצר את כוחם של ועדי העובדים: האחד של ח"כ  משה יהודה (קינלי) טור פז (יש עתיד) להגבלת כהונה לראשי ועדי עובדים לשמונה שנים בלבד (טרם הונח על שולחן הכנסת) ואמור להיות מקודם יחד עם קארה. והשני גם כן של טור פז ליצירת מסלול העסקה חלופי למורים שיאפשר את העסקתם בחוזה אישי ולא דרך ההסכמים הקיבוציים, שפוגעים בתנאי העסקתם של מורים בתחילת דרכם. גם הם, כך נודע, עשויים להיות מקודמים במסגרת "עסקת חבילה" בחוק ההסדרים של תקציב 2023.

סגן השר אביר קארה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
 סגן השר אביר קארה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

בממשלה טוענים כי הקטליזטור לקידום החוקים הללו בימינה וביש עתיד הוא השביתות בנמלים והניסיון הכושל בשבוע שעבר בבתי הספר והגנים. באורח פלא החוק שקנה לו אחיזה בגלגוליו השונים במפלגות הימין שניסו לקדם אותו נתמך הפעם גם על ידי חברי יש עתיד. חבר ועדת שרים לחקיקה מטעם ימינה השר מתן כהנא חתום על החוק יחד עם השרה איילת שקד והראשון צפוי לדחוף יחד עם קארה את קידום החוק כבר בשבוע הבא בוועדת שרים. אם ייבלם על ידי חברי הוועדה משמאל, אומרים בימינה, הדרך הקלה יותר תהיה לקדם את החוקים הללו במסגרת חוק ההסדרים שלפי בכירים בקואליציה יגיע לשולחן הכנסת כבר בחודש אוגוסט הקרוב.

סמכות לכנסת לסיים או להשהות שביתה

במסגרת החוק שנועד להגביל שביתות בשירותים חיוניים הוגדרו מחדש העילות לסכסוכי עבודה ושביתות והגבולות לסכסוכי העבודה וכן נקבע כי מסגרת ההידברות שקובע החוק תוארך מ-15 ל-30 ימים לפני השביתה. עוד נכתב בין היתר כי לפני השבתה בשירותים חיוניים הצדדים יהיו חייבים לפנות למתווך ולנהל מו"מ, וכי שביתה בשירותים חיוניים תתאפשר רק כאשר רוב העובדים הצביעו בעד קיומה. כמו כן תינתן לכנסת סמכות להורות על סיום שביתה או השהייתה. "הצעת החוק לרפורמה ביחסי העבודה תחזיר את מערכת יחסי העבודה בישראל לאיזונים שהיא כל כך זקוקה להם", אמר קארה לגלובס וציין כי הגיש בקשה לקדם את החוק כבר ביום ראשון הקרוב: "החוק אוסר שביתות בשירותים חיוניים ויגביל את הכוח הבלתי סביר של ועדי העובדים וההסתדרות וימנע את את הסחטנות ממנה נההים מעט אנשים על חשבון כלל הציבור בישראל. ההצעה הזו עשוייה להזניק את ישראל ולחסוך מיליארדי שקלים כל שנה, בגדול הסוף לחגיגות של ההסתדרות".

חוק דומה קודם על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושרן השכל ב-2018. אז סוכם, כי החוק יקודם בתמורה לתמיכת הבית היהודי ברפורמה בחברת החשמל שהוביל השר לשעבר יובל שטייניץ. החוק נבלם אז על ידי שר החינוך לשעבר והיום יו"ר מפלגתו של קארה נפתלי בנט והוא כלל לא עלה לוועדת שרים בשל איום של ההסתדרות. הפעם קארה בטוח כי הדרך לחוק הזה סלולה בממשלה.

הצעות חוק שיגרמו כאב ראש לארגוני המורים

כאמור, לצד החוק הזה שני חוקים נוספים יגרמו לכאבי ראש להסתדרות המורים שעלתה לכותרות בשבוע שעבר לאחר שיזמה שביתה במערכת החינוך בתגובה למתווה ביטול הבידודים. הצעת החוק של ח"כ טור פז שכבר הונחה על שולחן הכנסת תאפשר למורים חדשים לבחור את מסלול ההעסקה - על ידי אופציה נוספת של חוזה גמיש למורים חדשים בה השכר ההתחלתי יהיה גבוה יותר עם חוזה לחמש שנים, שהמשכו יהיה בהתאם לרצון המורה והמעסיק. ההצעה נועדה להסיר את הכבלים מעל ידי המורים החדשים שנדרשים לעבוד בשכר נמוך בהתאם להסכמים הקיבוציים שמטיבים דווקא עם המורים הוותיקים.

לדברי טור פז, "מורים צעירים רבים עוזבים את המערכת בגלל השכר הנמוך. להמתין 20 שנה כדי להרוויח שכר מתגמל במערכת החינוך - זה לא מצב אידיאלי. הצעת החוק שאני מקדם באה לשנות את המצב - חוזה העסקה גמיש בשכר גבוה יותר, למעוניינים. הייתי מורה, אני יודע עד כמה מדובר בתמריץ נכון".

הצעת חוק נוספת שכאמור טרם הוגשה מבקשת לקצוב לראשי ארגוני המורים (ובכלל לראשי ועדי עובדים) עד שתי קדנציות או שמונה שנים, כפי שנהוג בשירות המדינה לבעלי תפקידים בכירים. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי יש צורך ב"רענון השורות. נציגות הקיימת לאורך זמן, מביאה את אותם הפתרונות, אינה מאפשרת רפורמות נחוצות ולא קשובה למצוקות העולות מהשטח".