כשאין מאגר מקיף או כלים אחידים לניתוח מידע, לא פלא שהנתונים לא אמינים

נכון להיום, כל גוף ממשלתי רשאי לנצל את הנתונים שברשותו ולנתחם באופן שהוא רואה לנכון, בכדי להשיג את המידע שנחוץ לו – הדבר יוצר פערים ומידע הלוקה בחסר

סטטיסטיקה. נכון להיום, כל גוף רשאי לנצל את הנתונים שברשותו ולנתחם באופן שהוא רואה לנכון, / צילום: Shutterstock, Dina Morozova
סטטיסטיקה. נכון להיום, כל גוף רשאי לנצל את הנתונים שברשותו ולנתחם באופן שהוא רואה לנכון, / צילום: Shutterstock, Dina Morozova

אחת לחמש שנים, מדינות רבות בעולם, כמו בישראל, מציינות את יום הסטטיסטיקה העולמי. ביום זה מודגשת חשיבותה של הסטטיסטיקה הרשמית, המספקת מידע אמין ועדכני במגוון רחב של תחומים, המשמש כלי הכרחי עבור מקבלי ההחלטות. שכן, החלטות המבוססות על מידע לא אמין או לא עדכני, לא בהכרח ישיגו את המטרות שלשמן הן התקבלו.

כיצד אם כן עלינו לפעול, כאשר המערכת האמונה על אספקת הנתונים הסטטיסטיים כושלת ומספקת מידע מוטעה ולא אמין? האם זוהי גזירת גורל שנובעת ממגבלות המערכת, שעל נבחרי הציבור והרשויות השונות לקחת בחשבון בבואם לקבל החלטות שמשפיעות על ציבור רחב? האם בכל זאת ניתן לספק מידע אמין ועדכני גם בתקופות משבר, שבהן זורמים למערכת נתונים מעוותים שלכאורה אינם מייצגים את תמונת המצב האמיתית?

מידע מוגבל

לאחרונה, נוכחנו לגלות, גם בסדרת כתבות בנושא בגלובס, שהזעזועים שחווה המשק הישראלי בשנתיים האחרונות כתוצאה ממשבר הקורונה, הגבילו במובן מסוים את היכולת של הלמ״ס, הביטוח הלאומי ושאר גופים, לייצר מידע עדכני ומהימן, שבין היתר משמש כבסיס להחלטות שנוגעות לכיס של כולנו. בעיות שונות החלו לצוף עוד בשלב איסוף הנתונים הסטטיסטים (ירידה בשיעור המשיבים על הסקרים של הלמ״ס, חוסר סינרגיה בין גופים שונים, נתונים חלקיים עקב עלויות איסוף גבוהות) וממשיך לשלב ניתוח הנתונים והסקת המסקנות (הקושי לבסס מסקנות על פי ניתוח נתונים חלקיים, שימוש במספר שיטות מדידה שונות וכו').

יחד עם זאת, נראה שבעידן הטכנולוגי של ימינו, ניתן להתגבר על מרבית מהקשיים שצצו בשנתיים האחרונות, ולשפר את היכולת של המערכת לספק מידע איכותי ואמין ככל שניתן גם בתקופות שבהם מתרחשים שינויים קיצוניים במשק. לשם כך, על הממשלה לפעול בשני מישורים: יצירת מאגר נתונים רחב, עדכני ונגיש לכלל הגופים, וקביעת כללים אחידים ברורים לניתוח הנתונים השונים, כפי שנהוג במערכת החשבונאית, שיאפשר השוואת נתונים לאורך זמן.

בסיס נתונים אחיד

נכון להיום, כל גוף רשאי לנצל את הנתונים שברשותו ולנתחם באופן שהוא רואה לנכון, בכדי להשיג את המידע שנחוץ לו. לדוגמה, חישוב השכר הממוצע במשק לשנת 2018 חושב הן ע״י הלמ״ס והן ע״י המוסד לביטוח לאומי, כאשר כל אחד מתבסס על הנתונים המצויים ברשותו. אין פלא שהשכר הממוצע שפרסם כל גוף היה שונה, ויצר קושי בהשוואתם לנתונים משנים קודמות. ניתוח הנתונים הוא שלב קריטי בהשגת מידע אמין ונדרש לכך ידע רב בשיטות המדידה השונות ובהתאמתם לנתונים הקיימים. בשל כך, מן הראוי להסמיך גוף מקצועי, שיהיה אמון על ניסוח כללים שיספקו אחידות מתודולוגית בכל הנוגע לניתוח הנתונים, ושימוש מושכל ונכון יותר בכלל הנתונים הקיימים במערכת, אלו שנאספים באופן תדיר ע״י הרשויות השונות כגון רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי, והנתונים המשלימים שמתקבלים מהסקרים התקופתיים שמבצעת הלמ״ס.

כמו כן, ראוי לרכז את כלל הנתונים המצויים בידי הגופים השונים, למסד נתונים משותף שיאפשר לכל גוף גישה נוחה יותר לכל הנתונים הנחוצים לניתוח. כך שגם בתקופות שבהם קיים קושי מסוים באיסוף חלק מהנתונים, הן בשל חוסר נכונות הציבור לענות על סקרים והן בשל עלויות איסוף גבוהות, יהיה ניתן לעשות שימוש במשתני עזר אחרים שמצויים במאגר, ולייצר תמונת מצב מדויקת יותר. השילוב בין שיתוף נתונים ואחידות מתודולוגית יקל על המערכת בייצור מידע אחיד, עדכני ובר השוואה למידע שהתקבל בתקופות קודמות, ויאפשר לה להציג את תמונת המצב ברורה, מדויקת ואמינה יותר.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה בבית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב