לא רק לימוד ליב"ה: ללא שינוי מהותי ביחסה של המדינה לחינוך החרדי, כולנו נשלם מחיר כבד

ללא התבוננות רחבה על כלל החינוך החרדי לבני כל הגילאים, ופיתוח אלטרנטיבות מתאימות לכל הגילאים עם מגוון פתרונות ומסלולים, אין סיכוי לשינוי ולשיפור משמעותי במצב הקיים - ואת המחיר היקר תשלם הקהילה החרדית עצמה והחברה הישראלית כולה עוד שנים רבות

הפתרון ל''שילוב'' חרדים הוא רק קידום לימודי ליבה ברמה גבוהה / צילום: Shutterstock
הפתרון ל''שילוב'' חרדים הוא רק קידום לימודי ליבה ברמה גבוהה / צילום: Shutterstock

לאחרונה התפרסמה ידיעה על מגעים בין מנהלי מוסדות החינוך של חסידות בעלז למשרד החינוך, בנוגע לתקצוב מיוחד לתלמודי התורה של החסידות בתמורה ללימוד ומבחנים של הילדים במקצועות עברית, אנגלית ומתמטיקה. התגובות לידיעה והדיונים שהתעוררו בעקבותיה בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, חשפו לדעתי בלבול בין מושגים שונים וחוסר היכרות עם הסוגיה הרחבה של אתגרי החינוך החרדי בכלל וחינוך הבנים החרדים בפרט.

בשיח הציבורי בנוגע לחינוך החרדי - בקהילה החרדית ומחוצה לה - נראה שהסוגיה המרכזית היא קיומם או העדרם של לימודי אנגלית, מתמטיקה, עברית, מדעים וכיו"ב (המוכרים בשם לימודי ליב"ה) במערכת החינוך של הבנים החרדים, בשל השפעתם על השתלבות עתידית מוצלחת בעולם העבודה. עם הקמתם של מוסדות ממלכתיים-חרדים (ממ"חים) החל משנת 2013, רווחת גם הדעה שזהו הפתרון המרכזי לבעיה זו, היות ובמוסדות אלו מחויבים לתכנית לימודים עם כל המקצועות הללו בפיקוח מלא של משרד החינוך.

להבנתי, לימודי הליב"ה אינם הסוגיה היחידה ואולי אפילו לא המרכזית שאמורה להטריד אותנו במערכת החינוך החרדי בכלל, וחינוך הבנים החרדים בפרט. ישנן שלל בעיות שראוי לתת עליהם את הדעת, כגון הכשרת הצוות החינוכי, שיטות ההוראה (גם במקצועות הקודש, תהליכי הקבלה, תהליכי ההרחקה, מענים מקצועיים וטיפוליים לקשיים ולצרכים של התלמידים, אפליה, הסללה, היעדר תודעה אזרחית ועוד. המכנה המשותף לכולן, הוא חוסר ידע ומידע על הנעשה בחינוך החרדי והיעדר התבוננות כוללת על המצב הקיים ועל הכיוון שאליו רוצים ללכת, בקרב הגורמים האמונים על החינוך החרדי - בקהילה החרדית עצמה ובגורמים הרשמיים בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות.

הממ"חים הם בהחלט פתרון אפשרי לחלק מן הסוגיות, אבל חשוב לזכור שזהו פתרון חלקי בלבד. מספר התלמידים החרדים בממ"ח, אינו מגיע ל-10% מכלל התלמידים החרדים, והאפשרות להרחיב אותו למספרים גדולים באופן משמעותי מוטלת בספק גדול. כמו כן, הממ"ח נותן מענה רק עד סוף כיתה ח', אולם אם לא תיווצר אלטרנטיבה משמעותית למסלול החינוכי החרדי הקלאסי גם בשלב התיכון וגם בשלב העל-תיכוני, גם הבעיה של היעדר לימודי הליב"ה תישאר כמעט באותה חומרה.

המסלול החרדי הקלאסי של ילד חרדי, הוא תלמוד תורה (כיתות א'-ח'), ישיבה קטנה (כיתות ט'- י"א), ישיבה גדולה (י"ב-חתונה) וכולל אברכים (לאחר החתונה), כשהלימוד בישיבה ובכולל הוא של לימודי קודש בלבד. האלטרנטיבה למודל ישיבה קטנה היא ישיבה תיכונית חרדית (ט'-י"ב), אולם מדובר כיום במסלול אליטיסטי יקר ויוקרתי שאיננו אפשרי כמעט עבור רוב המשפחות החרדיות. לישיבה גדולה אין למעשה אלטרנטיבה לגיטימית מוכרת, מלבד מספר קטן מאוד של ישיבות הסדר חרדיות.

ללא התבוננות רחבה על כלל החינוך החרדי לבני כל הגילאים, עם מחקר מעמיק אודות המצב הקיים, ופיתוח אלטרנטיבות מתאימות לכל הגילאים עם מגוון פתרונות ומסלולים, אין להבנתי סיכוי לשינוי ולשיפור משמעותי במצב הקיים, ואת המחיר היקר תשלם הקהילה החרדית עצמה והחברה הישראלית כולה עוד שנים רבות.

הכותב הוא ראש בית המדרש "אנשי חיל" למנהיגות תורנית, ובעבר ראש הישיבה התיכונית חרדית "חכמי לב"

צרו איתנו קשר *5988