האם בתקופות בהן ש"ס הייתה בממשלה מעולם לא הועלו מסים?

 ניתן לקחת חלק כמעט בכל הממשלות ועדיין להתנגד להעלאות מסים? מתברר שלא • המשרוקית של גלובס

מיכאל מלכיאלי, ש''ס שבע תשע, 103FM, 2.2.22 / צילום: לשכת עורכי דין
מיכאל מלכיאלי, ש''ס שבע תשע, 103FM, 2.2.22 / צילום: לשכת עורכי דין

הסרטון שפרסמה בשבוע שעבר ש"ס, בו נראים אמא וילד בסופרמרקט שמתקשים לקנות מצרכים בשל מהלכי הממשלה הנוכחית, עורר לא מעט הדים. כשח"כ מיכאל מלכיאלי הגיע להתראיין בנושא ברדיו 103FM הוא נשאל האם גם לש"ס אין אשמה מסוימת במצבו של אותו ילד מהסרטון. "מה זה אנחנו אשמים?", תהה מלכיאלי בתגובה. "בהיסטוריה, מעולם ש"ס לא הייתה בממשלה שהעלתה מסים... זה נתונים, אי אפשר להתווכח עם זה". החלטנו לנסות בכל זאת.

מאז הקמתה של תנועת ש"ס בשנות ה-80 ועד לכינונה של הממשלה הנוכחית, היו רק שלוש ממשלות שבהן ש"ס לא השתתפה: הממשלה ה-25 (1995-1996); הממשלה ה-30 (2003-2006) והממשלה ה-33 (2013-2015). האם אלה הממשלות היחידות בכמעט 40 שנה שהעלו מסים? התשובה היא כמובן שלילית.

בדקנו למשל את נושא המע"מ - מס רגרסיבי מובהק שפוגע יותר בשכבות החלשות מכיוון שהוא מוטל באופן שווה על כולם. ניתן לספור שש העלאות במע"מ שנכנסו לתוקף כשש"ס הייתה בקואליציה: ב-1985 (מ-15% ל-17%; לאחר ארבעה חודשים המע"מ חזר ל-15%); 1990 (מ-15% ל-16%); 1991 (מ-16% ל-18%); 2002 (מ-17% ל-18%;); 2009 (מ-15.5% ל-16.5%); ו-2012 (מ-16% ל-17%). אמנם היו גם הורדות מע"מ כשש"ס הייתה בממשלה והעלאות כשש"ס לא הייתה בה, אבל קשה להצביע על קשר בין הימצאותה של ש"ס בממשלה לבין שינויים בגובה המע"מ.

פנינו לח"כ מלכיאלי כדי לנסות להבין איך ניתן להצדיק את הטענה שהשמיע והוא השיב לנו כי "ש"ס לא הייתה חברה בממשלה שהעלתה מסים בצורה כל כך אכזרית או אגרסיבית", וכן כי "במשך שנותיה בקואליציה ש"ס בלמה העלאות מסים מתוכננות".

באופן טבעי אין לנו יכולת לשפוט אילו העלאות מסים היו אכזריות יותר ואילו פחות, אבל כן נתקלנו בדוגמה מעניינת מ-2002. הזכרנו קודם שלוש ממשלות שבהן ש"ס לא הייתה חברה, אבל באותה שנה, למשך שבועיים, ש"ס לא נטלה חלק בממשלתו של אריאל שרון. שריה פוטרו על ידו לאחר שהצביעו בכנסת נגד ההצעה לקצץ בתקציב המדינה. ומה קרה אחרי שבועיים? בש"ס הגיעו להבנות עם שר האוצר דאז, סילבן שלום, והצביעו בעד התוכנית שכללה קיצוצים נרחבים. למשל: העלאת דמי הביטוח הלאומי לעצמאים ומעסיקים, העלאת תעריפי המים, קיצוץ בקצבאות הילדים, קיצוץ זמני בקצבאות ביטוח לאומי ועוד.

האופוזיציה באותם ימים מתחה ביקורת חריפה על ה"גזירות", וראש האופוזיציה, יוסי שריד, אף הפנה את הביקורת ישירות כלפי ש"ס, כשהעיר בלגלוג "מי יכול להצביע בעד (תוכנית הקיצוצים)?... ש"ס בוודאי תצביע נגד, כי היא המפלגה שמייצגת את החלשים". בסופו של דבר, כל חברי ש"ס תמכו במהלך, למעט דוד טל שנעדר מהמליאה.

בשורה התחתונה: דבריו של מלכיאלי לא נכונים. המע"מ עלה שש פעמים בזמן כהונת ממשלות שש"ס הייתה חברה בהן. בנוסף, בממשלת שרון הראשונה, למרות שהתנגדה בתחילה, ש"ס הצביעה לבסוף בעד התוכנית הכלכליתשל 2002 שכללה קיצוצים נרחבים.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מיכאל מלכיאלי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: שבע תשע, 103FM
תאריך: 2.2.2022
ציטוט: "מעולם ש"ס לא הייתה בממשלה שהעלתה מיסים"
ציון: לא נכון

ח"כ מיכאלי מלכיאלי (ש"ס) התראיין לתכנית "שבע תשע" ונשאל על הסרטון החדש של מפלגתו, בו נראים אמא וילד חרדים שמתקשים לקנות בסופרמרקט. הסרטון זכה ללא מעט ביקורת, ומלכיאלי השיב לה: "הבעיה האמיתית זה שיש ילד שלא מצליח להביא גבינה למכולת ולשלם לו - ". בשלב זה המראיין גולן יוכפז קטע אותו ואמר: "יכול להיות, יכול להיות שאין לילד הזה גבינה ואמא שלו לא יכולה לקנות לו אוכל בגללכם, בהרבה מאוד מובנים. כי אריה דרעי, כי אריה דרעי, שהיה ערב לחילופי השלטון בין גנץ לנתניהו, לא עמד בהבטחה שלו. כי אתם החרדים לא מוכנים לקחת חלק בדיוני ועדות הכנסת, ואתם לא מוכנים לשבת עם בנט - וזאת התשובה: ממשלת השמד הזאת". על כך מלכיאלי ענה: "תן לי זמן, אז תבין למה אתה לא צודק, פרה-פרה. קודם כל, מה זה אנחנו אשמים? בהיסטוריה, מעולם ש"ס לא הייתה בממשלה שהעלתה מסים. מעולם ש"ס לא הייתה בממשלה שלא עזרה לפריפריה. זה נתונים, אי אפשר להתווכח עם זה".

מפלגת ש"ס נבחרה לראשונה בבחירות לכנסת ה-11 (1984). באותה כנסת הוקמה הממשלה ה-21. לפי פירוט חברות הקואליציה באתר הכנסת, מאז כניסתה לכנסת היו רק שלוש ממשלות בהן ש"ס לא הייתה חברה: הממשלה ה-25 (1995-1996); הממשלה ה-30 (2003-2006) והממשלה ה-33 (2013-2015). בנוסף, הם פרשו מהממשלה ה-24 בספטמבר 1993, מהממשלה ה-28 ביולי 2000 והממשלה ה-29 במאי 2002 כדי לחזור אחרי שבועיים.

לפי אתר רשות המסים, המע"מ נכנס למערכת המסים הישראלית ב-1 ביולי 1976. האתר מציג גם היסטוריה של העלאת והורדת המס. ניתן לספור שש העלאות במע"מ שנכנסו לתוקף כשש"ס הייתה בקואליציה: ב-1985 (מ-15% ל-17%; יש לציין שארבעה חודשים לאחר מכן המע"מ חזר ל-15%); 1990 (מ-15% ל-16%); 1991 (מ-16% ל-18%); 2002 (מ-17% ל-18%; העלייה נכנסה לתוקף כשבועיים לאחר שש"ס חזרה לממשלה); 2009 (מ-15.5% ל-16.5%); ו-2012 (מ-16% ל-17%). נוסף על כך, בממשלה בה נתניהו כיהן כשר האוצר, הממשלה ה-30, שמלכיאלי התגאה שש"ס לא הייתה חלק ממנה, המע"מ ירד פעמיים: ב-2004 (מ-18% ל-17%) וב-2005 (ל-16.5%). אמנם היו ירידות במע"מ כשש"ס הייתה בממשלה ועליות כשש"ס לא הייתה בה, אבל הדבר מראה שקשה להצביע על קשר בין הימצאה של ש"ס בממשלה לבין שינויים בגובה המע"מ. מאחר שבניגוד למס הכנסה, מע"מ הוא מס שטוח, שמוטל בשיעור אחיד על עסקאות ומוצרים (למעט כמה יוצאי דופן), פירוש הדבר הוא שהוא מורגש יותר דווקא בשכבות החלשות, עליהן מלכיאלי דיבר.

פנינו למלכיאלי כדי שיבהיר על מה הוא התבסס בדבריו ושירחיב לגבי כוונתו. מלכיאלי השיב: "מה שחזרתי לא מעט פעמים בהמון ראיונות בשבוע האחרון, 'ש"ס לא הייתה חברה בממשלה שהעלתה מיסים בצורה כ"כ אכזרית/אגרסיבית'. וזה מדויק: ש"ס במשך שנותיה שהייתה בקואליציה בלמה העלאות מיסים מתוכננות, ואכן לא היו בצורה כ"כ אכזרית כמו הממשלה הזאת".

אין לנו אפשרות להעריך באופן מדויק אילו העלאות מסים היו דרקוניות יותר. עם זאת, בהקשר זה ראוי לבחון באופן ספציפי את המקרה של 2002: שרי ש"ס פוטרו מהממשלה במאי 2002 לאחר שחברי המפלגה הצביעו בכנסת נגד הצעה לקצץ בהוצאות המדינה, מה שהביא לנפילת ההצבעה בכנסת. כשבועיים לאחר מכן שרי ש"ס חזרו לממשלה תוך הבטחה להצביע עם הממשלה, תוך כדי שיו"ר ש"ס דאז אלי ישי שוחח עם שר האוצר דאז סילבן שלום כדי להגיע לפשרות על התקציב. הדבר מראה שבסופו של דבר, גם אם לש"ס הייתה התנגדות למדיניות כלכלית מצמצמת של הממשלה (ממשלת שרון הראשונה), הרי שבסופו של דבר היא הסכימה לקבל אותה, לפחות חלקית.

אחד הסעיפים באותה תוכנית כלכלית, שלפי דברי ההסבר שלה נועדה להתמודד עם המשבר הכלכלי של אותה תקופה, היה קיצוץ בקצבאות הילדים, וכמו כן מתן קצבאות נמוכות יותר למי שלא שירתו שירות צבאי או לאומי. סעיף זה נכנס כלשונו בהצעת החוק גם לנוסח הסופי, שעבר לבסוף. כך גם לגבי הארכת תקופת האכשרה לטובת זכאות לדמי אבטלה, העלאת דמי הביטוח הלאומי לעצמאים ומעסיקים, קיצוץ זמני בקצבאות ביטוח לאומי בגובה 4% (למעט קצבאות ילדים שקוצצו בנפרד, קצבאות נכות, קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים, גמלאות ניידות, גמלאות שארים וגמלאות לתלויים בנפגעי עבודה). כמו כן, הועבר קיצוץ זמני בהטבות המס ליישובים, אך הקיצוץ שעבר לבסוף היה משמעותית קטן יותר ממה שהוצע בהתחלה. מנגד, העלאת תעריפי המים הייתה מעט גדולה יותר ממה שתוכנן בתחילה. יצוין שמדובר ברשימה חלקית. לכל אלו ניתן להוסיף את עליית המע"מ בנקודת אחוז שהוזכרה קודם, שנכנסה לתוקף באמצע יוני והתווספה לנטל של המסים והקיצוצים.

ויצמן שירי (העבודה), יו"ר הוועדה המיוחדת שהוקמה כדי לבנות את התכנית הכלכלית, הציג את החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת והודה: "לא קל לפגוע בעיקר בשכבות החלשות. קשה מאוד. כשאתה נפגש עם אנשים אתה מצטמרר, אבל בו בזמן אתה גם מבין את האחריות שלקחת על עצמך, ובאותה מידה של אמפתיה שיש לך כלפי האנשים האלה, אתה מבין שהאלטרנטיבה היא הרבה הרבה יותר קשה". סילבן שלום אמר לאחר מכן: "התוכנית הזאת כואבת, שלא יהיה למישהו מאתנו ספק, ואין לנו כוונה להסתיר דבר בעניין". ראש האופוזיציה יוסי שריד אמר: "תוכנית שגם מגבירה אבטלה, גם גזענית במהותה וגם מקצצת באופן חריף ואכזרי ביותר במערכת החינוך, מי יכול להצביע בעדה? איך זה בכלל בא בחשבון? אבל ש"ס בוודאי תצביע נגד, כי ש"ס היא המפלגה שמייצגת את החלשים". בסופו של דבר, כל חברי ש"ס הצביעו בעד, למעט דוד טל שנעדר מהמליאה.

מעבר לכך, רצוי להזכיר שלפחות באופן רשמי חלק מהמסים שהממשלה הנוכחית משיתה - כמו אגרת הגודש (שתיכנס לתוקף רק ב-2025) ומס על כלים חד-פעמיים ושתייה ממותקת, שמלכיאלי אישר שמהווים חלק מהמכלול - לא נועדו להגדיל את הכנסות המדינה אלא לשנות התנהגות.

לסיכום, המע"מ עלה שש פעמים בזמן כהונתן של ממשלות שש"ס הייתה חברה בהן. בנוסף, ש"ס הייתה חברה בממשלת שרון הראשונה, שהביאה את התכנית הכלכלית של 2002, שכללה קיצוצים בתשלומים, הפחתה בהנחות מס והעלאת הביטוח הלאומי ותעריפי המים. ש"ס בתחילה הצביעה נגד התכנית, אך לאחר ששריה פוטרו היא הצביעה בעדה כדי להתקבל בחזרה לממשלה. לכן דבריו של מלכיאלי לא נכונים.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

צרו איתנו קשר *5988