מטא (META) | ניתוח

האיום של מטא לכיבוי השאלטר על אירופה: אמיתי או הפגנת שרירים?

אחרי שבוטל הסכם העברת המידע בין ארה"ב לאירופה ב-2020, הרגולטורים עדיין מנהלים מו"מ שתוצאותיו ישפיעו על אלפי חברות הפועלות בתחום העברת מידע בין מדינות • מטא דיווחה בדוח הכספי כי לא תוכל להמשיך לספק את שירותיה לאורך זמן ללא הסדר קבע ראוי

פייסבוק מאיימת על האיחוד האירופי בהפסקת פעילות בשטחו / צילום: Shutterstock
פייסבוק מאיימת על האיחוד האירופי בהפסקת פעילות בשטחו / צילום: Shutterstock

אימת הדוחות הכספיים והשלכותיהם לא מונעים ממטא, החברה שאתם מכירים כפייסבוק, להתנהג כרגיל ואף להמשיך להפעיל לחץ בחזיתות השונות. בדוח השנתי שלה, מטא פרסמה כי אם לא תוכל להסתמך על הסכמים שנחתמו בעבר ואפשרו לה להעביר מידע מהאיחוד האירופי לארה"ב - היא לא תוכל להציע שירותים משמעותיים באירופה, כולל פייסבוק ואינסטגרם. זו הדרך של מטא להפעיל מכבש לחצים על המשא ומתן שמתנהל בין ארה"ב לאיחוד האירופי. זאת, כדי להגיע להסדר יעיל עבור עצמה - אין הסדר? אין פייסבוק ואינסטגרם בכל אירופה.

בין הרגולטורים בתחומי הגנת הפרטיות והמידע באיחוד האירופי ובארה"ב מתנהל משא ומתן לגבי הסכם העברת מידע דיגיטלי בין המדינות. תוצאות המשא ומתן צפויות להשפיע על אלפי חברות העוסקות בתחום המידע. עד 2020, בין אירופה לבין ארה"ב, היה הסדר Privacy shield, לפיו החברות יכלו להעביר מידע ל"דאטה סנטרים" מחוץ למדינות החברות באיחוד. באותה שנה, בית הדין האירופי לצדק ביטל את ההסכם בטענה כי ארה"ב לא עומדת בחוקי הרגולציה של הגנת הפרטיות המחמירים של האיחוד, בין היתר, בשל העובדה כי לסוכנויות הביון של ארה"ב יש גישה למידע זה.

מאותה נקודה שהופסק ההסדר, חברות רבות, בניהן מטא, נאלצו למצוא פתרונות אחרים להעברת המידע. במצב בו המדינה אינה עומדת בתנאים, כמו שארה"ב מצאה את עצמה ב-2020, נכנסו לשימוש סעיפי חוזה סטנדרטיים (Standard Contractual Clauses) של האיחוד האירופי. מדובר בסידור אירעי המאפשר העברת מידע באופן שוטף בין המדינות ומבטיח על שמירת זכויות הגנת הפרטיות. עם זאת, מדובר בהסדר המשית עלויות גבוהות על החברות, שכן הדרך הזו מכילה מחויבויות כבדות למנגנוני אבטחה והגנה שונים. לפיכך ישנה עדיפות להסדר קבוע שיחסוך את כאב הראש.

אבל המו"מ שמתנהל כעת בין הרגולטורים עדיין מתגלגל ולא מצליחים להגיע להסכם. עו"ד רועי סננס, שותף מנהל בפירמת דן חי ושות' מסביר כי "אם יקבע על ידי האיחוד האירופי כי ההסדרים החוזיים הנהוגים אינם מספקים, ולא ימצא מנגנון חלופי אחר, העברות מידע מאירופה לארה"ב לא יאושרו. ההחלטה של חברות חוץ אירופאיות, אם לפעול באיחוד האירופי בסופו של יום תהא כלכלית, אולם, היא לא בהכרח נמצאת בידיהם. כוחות פוליטיים ושיקולי סחר רחבים יותר יכריעו".

לטענת עו"ד סננס יש ממש בטענות של האירופאים. יש כאלו שרואים בכל המערכה הזו שרירים של מטא כלפי האיחוד, וגם הפוך - ולדבריו, זה מעט שטוח. "אמירה שמדובר בשרירים של אירופאיים תהיה צינית כלפי האירופאים, ואמירה שמדובר בשרירים של פייסבוק תדמה נוסחה כלכלית לפיה לפייסבוק לא באמת משתלם, על כל המשתמע מכך, לספק שירותים באירופה", הוא טוען.

כאמור מטא מאיימת להוריד את השאלטר על פייסבוק ואינסטגרם אם לא תוכל להסתמך על ההסכמים שיוגדרו ובכך תפגע היכולת שלה להעביר את הנתונים לארה"ב. מטעם מטא נמסר בתגובה כי "אין לנו שום רצון ושום תכנון להפסיק את הפעילות שלנו באירופה, אבל המציאות היא שמטא, כמו עסקים, ארגונים ושירותים רבים נוספים, נשענת על העברות מידע ונתונים מהאיחוד האירופי וארצות הברית כדי להפעיל את השירותים הגלובליים שלה. כמו חברות אחרות, צייתנו לחוקים האירופאיים - נצמדנו לסעיפי חוזה סטנדרטיים ונקטנו באמצעי הגנה על נתונים במטרה להמשיך לתפעל את השירותים שלנו ברחבי העולם".

לא תהיה הורדת שאלטר פתאומית, אלא תהליך

עו"ד אושרית אביב, יועצת רגולציה לחברות טכנולוגיה שמתגוררת בברלין, למעשה עובדת עם חברות על ציות לרגולציה, איך המוצר או הפעילות של החברה עומדים ברגולציה של השוק. אביב מסבירה שהאיום של מטא לא משפיע על האירופאיים. "באיחוד האירופי ובבריטניה יש היסטוריה עצבנית ביחס לצוקרברג - היו שקראו לו קרימינל. פייסבוק אז התחייבה שהיא לא תמזג את הדאטה בין השירותים כחלק מרכישת אינסטגרם וזה היה התנאי העיקרי באיחוד האירופי כדי לאשר את המיזוג. מאז, שוחררה מדיניות פרטיות חדשה על ידי פייסבוק ואמרו שמשנים את זה. בריטניה בינתיים קראה לו לחקירה והוא לא הגיע".

אביב מוסיפה עוד כי "העמדה של האיחוד האירופי הוא לא איום סרק, גם אם זה לא משהו קונקרטי שיקרה עכשיו. אני לא חושבת שפייסבוק ואינסטגרם באירופה יעלמו בבת אחת. מה שכן, יהיה תהליך שיוביל להגבלת כוחה. לדוגמה - יאכפו חוקים ופרשנויות של חוקים, או החלטות בית משפט שאוסרות התנהגויות מסוימות".

לדברי אביב, המחדלים של פייסבוק, קיימבריג' אנליטיקה והדלפת המסמכים הפנימיים שלה על ידי פרנסיס האוגן, עובדת פייסבוק לשעבר, הובילו לחוסר אמון גדול בפייסבוק באיחוד. "יש מספר הצעות חוק באירופה שכל המהות שלהן נועדה לעצור את ההתנהלות כמו של פייסבוק וגוגל. אפשר לראות כבר הצעות חוק ותמיכה של האיחוד בחברות שנותנות פתרונות דאטה נגד ההשתלטות של פייסבוק". לטענת אביב, באיחוד האירופי מקשיחים עמדות במטרה לטפל בסיפור יותר גדול. "הרעיון הוא למצוא עברה שגם קל לאכוף אותה וגם שהסבירות שכל גורם דיגיטלי יפר אותה גבוהה - אני חושבת שזה תירוץ של האיחוד, להפיל אותם על דבר קטן יותר, כשהם לא יודעים איך להתמודד עם מפלצת", היא חותמת.

פרשת NSO מערערת את מעמדה של ישראל מול האיחוד האירופי

עו"ד סננס מצביע על כך שגם ישראל מגבילה את היכולת להעביר מידע החוצה, וראוי שהמחוקק יבחן מחדש את הנושא. זאת, במיוחד לאור העובדה כי הדיון הקודם התקיים לפני שנים רבות. עם זאת, סננס מוסיף כי הפרשות האחרונות שפורסמו בתקשורת, כמו NSO, מציבות את ישראל במצב בעייתי. "ראוי להזכיר לאור הפרשיות האחרונות כי ישראל מקבלת מידע מאירופה בקלות יחסית, על סמך החלטה אירופית מ-2011 אשר נמצאת בשלבי בחינה מחדש. לאור הפרקטיקות שזכו לגילוי בתקשורת, גם מעמדנו מתערער. נושא זה מעמיד בסכנה גם את היכולת של החברות לאסוף ולעבד כאן מידע על אירופאים, באופן בו בעתיד הלא רחוק גם חברות ישראליות הפועלות באיחוד האירופי עשויות יהיו להיתקל בקשיים", הוא חתם.

צרו איתנו קשר *5988