עידן הפוסט קורונה בכדורגל: משאילים שחקנים וחותמים עם חברות הימורים

אובדן ההכנסות של קבוצות הכדורגל האירופאי בשנתיים האחרונות מסתכם בכ-7 מיליארד אירו • במבט אל השנים הבאות, ההפסדים מניעים שינויים בהתנהלות של המועדונים • מה אפשר ללמוד מתקופת הקורונה, מי יצא ממנה טוב יחסית, ועד כמה המשבר הזה עומד ללוות את הקבוצות?

קהל במשחק כדורגל במילאנו שומרים על ריחוק חברתי באוגוסט האחרון / צילום: Associated Press, Antonio Calanni
קהל במשחק כדורגל במילאנו שומרים על ריחוק חברתי באוגוסט האחרון / צילום: Associated Press, Antonio Calanni

השורה התחתונה בדוח הבנצ'מרקינג שמפרסמת אופ"א ברורה - אובדן ההכנסות של הקבוצות האירופאיות מאז פרצה הקורונה אל חיינו, עומד על המספר המבהיל של 7 מיליון אירו. מאחורי המספר הזה עומדות קבוצות שנקלעו לחובות גדולים ואף שורה של מועדונים שפשטו רגל או נמכרו. אבל ייתכן שהמספר הזה כבר החל להניע שינוי מסוים, מחוייב מציאות, בהתנהלות של הקבוצות - למשל, בשוק ההעברות שנהיה רזה משמעותית. אז מה אפשר ללמוד משנה וחצי של קורונה?

1. השכר בכדורגל הוא גורם סיכון מספר 1

הדוח מראה עד כמה שונה תעשיית הכדורגל מכל תעשייה אחרת בעולם. גם בתקופת הקורונה, כאשר ההכנסות צנחו והקבוצות נקטו בצמצומי שכר משמעותיים, עדיין מועדונים לא הצליחו להוריד את השכר ולהתאים אותו לרוח התקופה.

שיעור השכר מתוך סך ההכנסות בתעשיות שונות מראה מדוע הכדורגל נמצא בסיכון. למשל, בתעשיית מפעלי הסלולר גוזר השכר רק 10% מההכנסות, בתעשיית הנפט 8%, בתעשיית המזון המהיר 15%, כאשר התעשיות היקרות יותר מבחינת שכר הן בנקי ההשקעות עם 45% ותעשיית הבריאות עם 52%. ובכדורגל? ערב הקורונה עמד שיעור ההוצאות לשכר על 66% מתוך סך ההכנסות של המועדונים, אבל בשנת 2021, עמוק בתוך המגפה כאשר הקבוצות במצב כלכלי קשה, עמד שיעור השכר על 91%. שיעור זה מציג בעיקר את הכוח של השחקנים מול הקבוצות והחשש של קבוצות לאבד שחקנים.

2. מהדקים חגורות בתחום הרכש

המקום שבו הכדורגל האירופי הידק חגורות באופן מיידי היה בכל הקשור לרכישת שחקנים. לפי הדוח, בשוק ההעברות של קיץ 2021, כאשר הקבוצות תחת השפעת המשבר, הן צמצמו את ההוצאה שלהן על רכש בעשרות אחוזים בהשוואה לקיץ 2019 - הקיץ האחרון שלפני הקורונה. שיעור העסקאות בליגה האיטלקית עמד על 52% בלבד בהשוואה לעסקאות של קיץ 2019, בבונדסליגה הגרמנית 68%, ובספרד נכנסו לקיפאון מוחלט - שיעור העסקאות על רכש עמד על 27% בלבד לעומת הקיץ שלפני הקורונה.

המקום היחיד שחזר להתנהל כמעט כרגיל הוא הפרמיירליג האנגלית - משבר או לא, בקיץ האחרון שיעור העסקאות כבר עמד על 88% בהשוואה לקיץ שלפני הקורונה, מה שמשקף את העוצמה הפיננסית של הליגה האנגלית מול יתר היבשת.

במהלך התקופה חלה ירידה משמעותית ב"מגה עסקאות", ואין זכר בכלל לעסקאות של 100 מיליון אירו ומעלה. במהלך 2021 נרשמו 5 עסקאות בלבד של רכישת שחקנים ביותר מ-50 מיליון אירו, לעומת 14 עסקאות כאלו בשנת 2019. סך העסקאות בטווח של בין 20-50 מיליון אירו עמד על 32, לעומת 59 עסקאות כאלו בשנת 2019.

 
  

3. אין כסף לקנות? עוברים להשאלת שחקנים 

איך בכל זאת מילאו הקבוצות את השורות? במקום לרכוש שחקנים עברו להשאלה. היתרונות והחסרונות ברורים - לא צריך לשלם כסף עבור השחקן אלא רק לשאת בשכר שלו. מצד שני, השחקן חוזר בתום תקופת ההשאלה למועדון הבית שלו.

בסך כל הושאלו 4,463 שחקנים בליגות הבכירות באירופה בעונת 2020/21. אצל חלק מהליגות השאלה הייתה פתרון מצוין לחסוך בשכר - מועדון כדורגל ממוצע באיטליה השאיל במהלך העונה 29 שחקנים (!). בקרואטיה שיעור ההשאלות עמד על 16.5 שחקנים למועדון, וגם ישראל מככבת בצמרת הרשימה עם 9.9 השאלות של שחקנים לקבוצה.

אטלנטה האיטלקית השאילה במהלך העונה 60 שחקנים (יותר מכל מועדון באירופה), וגם ישראל עם נציגה בצמרת - מכבי חיפה מדורגת במקום ה-14 באירופה עם 29 שחקנים שהושאלו למועדונים אחרים.

בחמש הליגות הבכירות (איטליה, אנגליה, ספרד, גרמניה, צרפת) 51% מהשחקנים שהגיעו היו בהשאלה או בהעברה חופשית - כלומר, למעלה ממחצית מהשחקנים לא נרכשו בכסף.

4. תעשיית ההימורים מנצלת הזדמנות 

החיפוש של מועדוני הכדורגל אחרי מקורות הכנסה בכל מחיר הוליד גם הזדמנויות מצד גופים חיצוניים. מי שניצל את המצב היטב הן חברות ההימורים שהפכו למגזר המשמעותי ביותר בשוק החסויות של הקבוצות. זאת, למרות שבחלק מהליגות הוחמרו הרגולציות על פרסום של חברות הימורים על חולצות השחקנים.

הדוח מראה כי למרות שכמות הליגות שאוסרות על פרסום של חברות הימורים עלה בתקופת הקורונה ל-18, לעומת 14 מדינות כאלו בשנת 2018, כמות הקבוצות שהספונסר הראשי שלהן היא חברת הימורים עלה מ-78 ל-117.

בשש ליגות באירופה (בולגריה, הונגריה, יוון, אוקראינה, פורטוגל וקפריסין) יותר ממחצית מהקבוצות בליגה מקבלות חסות ראשית על ידי חברת הימורים. התופעה הזאת מראה את המאבק בין הרגולציה לבין הקבוצות - דווקא בשעה שקבוצות צריכות כסף הן נתקלות בממשלות שחוששות שהציבור בייאוש כלכלי יפנה להימורים, וסוגרות אפשרויות לחשיפה לחברות אלו.

 
5. מועדונים רווחיים בקורונה? כמעט ואין כאלו 

בשנים הקרובות חלק גדול מהקבוצות יהיו עסוקות בעיקר בהישרדות וטיפול בחובות. הדוח של אופ"א מראה כי הקבוצות שכבר הגישו את המאזנים לשנת 2021 רשמו הפסדים של 3.1 מיליארד אירו, בהשוואה להפסד של 144 מיליון אירו בלבד בשנת 2019.

בעוד שבשנה האחרונה שלפני הקורונה 58% מהמועדונים היו רווחיים, ב-2021 שיעור המועדונים הרווחיים צנח לרבע בלבד. מי שספגו את הנזק הכבד ביותר וייאלצו להתמודד עם ההשלכות בשנים הבאות הן קבוצות הליגה הספרדית שרשמו הפסד גולמי ממוצע של 32%, באיטליה 47% ובצרפת 65%.

ואצלנו בליגת העל הישראלית? שיעור ההפסד הגולמי עומד ב-2021 על 25% (בדומה לשיעור הממוצע באירופה), אבל הוא משקף רק נתונים מ-4 קבוצות שנכללות בדוח של אופ"א. לפי הדוח הפסידו קבוצות ליגת העל בישראל 47 מיליון אירו בשנים 2020 ו-2021. בפועל הסכום גבוה יותר לאור העובדה שהוא לא כולל את כל הדיווחים של הקבוצות לשנת 2021.

6. קבוצות עוברות ידיים בקצב

הקורונה האיצה בעלי הון להיפטר ממועדוני כדורגל. אין מה לעשות, כדורגל עדיין נחשב למותרות והפסדים בעסקים מובילים לנטישת נכסים "לא חיוניים" כמו כדורגל. בשנת 2021, 30 קבוצות מהליגות העליונות של אירופה החליפו ידיים, חמש יותר מאשר בשנה שלפני כן. ושוב, המצב באיטליה לא טוב: 3 מועדוני סרייה A עברו ידיים בשנת 2021 - יותר מכל ליגה אחרת באירופה.