בינה מלאכותית תנבא מי החיה הבאה שתעביר לנו קורונה

חוקרים בארה"ב פיתחו מערכת של בינה מלאכותית שנועדה לנחש מי החיה הבאה ממנה יכול לקפוץ אלינו וירוס קורונה קטלני. המיזם סימן בעיקר עטלפים בתור המועמדים הבאים למגפה • החוקרים מדגישים שהבעיה היא בני האדם, שפוגעים בשמורות שבהן העטלפים מתגוררים וכך באים איתם במגע, או דוחקים אותם לחפש חיים חדשים בסביבות מגורים אורבניות יותר

וירוסי קורונה מכל מיני סוגים מתרבים בהצלחה בעטלפים כבר שנים רבות / צילום: Shutterstock, Nuwat Phansuwan
וירוסי קורונה מכל מיני סוגים מתרבים בהצלחה בעטלפים כבר שנים רבות / צילום: Shutterstock, Nuwat Phansuwan

אפשר לראות בזה מעין תוכנית ריאליטי. "העטלף הנכון 2025". קבוצה של חוקרים מהאוניברסיטאות אוקלהומה וג'ורג'טאון בארה"ב פיתחה מערכת של בינה מלאכותית שנועדה לנחש מי החיה הבאה ממנה יכול לקפוץ אלינו וירוס קורונה קטלני. המיזם שנקרא VERENA (Viral Emergence Research Consortium) סימן בעיקר עטלפים בתור המועמדים הבאים למגפה. אבל איזה עטלף?

וירוסי קורונה מכל מיני סוגים מתרבים בהצלחה בעטלפים כבר שנים רבות, כולל קורונות מסוג בטא, בסוג הדומה ביותר לאלה שנמצאים בבני אדם. למעשה, אותה מעבדת מחקר בווהאן אשר הואשמה מאוחר יותר כי אולי ממנה זלג הווירוס (אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות), התעסקה בנושא בדיוק במטרה לנבא איך וירוסים של עטלפים באזור ווהאן עלולים להפוך למדבקים יותר עבור בני האדם. האם זה קרה בסופו של דבר לוירוס במעבדה, בטעות או עם קצת עזרה, אנחנו לא באמת יודעים. אבל ברור הוא שמלכתחילה המעבדה הזו ניסתה לחקות את מה שעלול לקרות באופן טבעי בטבע.

המיזם החדש מנסה לעשות את אותו תהליך באופן וירטואלי, כלומר ללא סכנה להתפרצות של וירוס אמיתי. החוקרים שילבו את כל מה שהם יודעים לגבי האקולוגיה של עטלפים והגנטיקה של הווירוסים, ואז הפעילו לחץ אבולוציוני וירטואלי על מודלי העטלף שלהם. "כך אנחנו יודעים איזה עטלף הכי כדאי לחקור, ולהבין באילו נסיבות הווירוסים של העטלפים הללו עלולים להפוך להיות מדבקים לבני אדם".

כמה משתנים משפיעים על כך: מחלה מפושטת בעטלף, בוירוס דומה לכזה שיכול להדביק בני אדם, בעטלפים שיש סיכוי למגע שלהם עם בני אדם. החוקרים מדגישים שהבעיה כאן היא לא שהעטלפים יגיעו לחפש אותנו אלא להיפך. אנחנו אלה שפוגעים בשמורות שבהן הם מתגוררים, וכך באים איתם במגע, או דוחקים אותם לחפש חיים חדשים בסביבות מגורים אורבניות יותר. "לכן שימור אתרי המגורים של העטלפים היום הוא חלק מהותי מבריאות הציבור", אומרים החוקרים.

המודלים הממוחשבים יכוונו את החוקרים לאוכלוסיות עטלפים שמהווים את הסיכון הגבוה במיוחד, ואז הם יצאו, במיגון מלא כמובן, כדי לדגום את הווירוסים הקיימים בעטלפים הללו. את המידע מן השטח הם יזינו שוב לתוך המודלים, וחוזר חלילה. אי אפשר לדגום את כל העטלפים בטבע, בטח לא בתקופה שבה התנועה מוגבלת על ידי המגפה, ולכן הניבוי הוא כל כך חשוב.

בינתיים אותרו כ-400 סוגים של עטלפים, באזורים נרחבים: דרום מזרח אסיה, אפריקה הדרומית וגם ביבשות אמריקה.

המאמר פורסם בכתב העת The Lancet Microbe