רעידת אדמה היא רק עניין של זמן - כך תתכוננו לזה כלכלית

אין ספק שרעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן • לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית

40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock
40% מהדירות בישראל לא מבוטחות נגד רעידת אדמה. בית שקרס בארה''ב / צילום: Shutterstock

רעידות אדמה הן כבר לא תופעות זניחות במציאות הישראלית. רק לאחרונה שוב רעדה האדמה והציפה את החששות וההערכות כי התרחשות רעידת אדמה הרסנית היא רק שאלה של זמן. ועדיין, כמה שאיתותי האזהרה בוהקים, נראה כי הטיפול בנושא לא תופס את המקום הראוי בסדר העדיפויות הלאומי.

כך לדוגמה, בתחום הביטוח וביחס לנכס היקר ביותר של האדם, דירתו הפרטית. פוליסת הדירה התקנית כוללת את הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה כחלק מהכיסויים הבסיסיים, אלא אם המבוטח בחר לוותר על כיסוי זה. מנגד קיימת דעה מוטעית בציבור הישראלי, כי המדינה תעניק פיצוי כספי מלא עקב נזקי רעידת אדמה לבתי מגורים ולכן רבים מרוכשי הפוליסות בוחרים לוותר על הכיסוי כדי לחסוך בסכום הביטוח. דעה זו מוטעית מכיוון שהמדינה מודעת לחוסר יכולתה לשאת בנטל הכלכלי כתוצאה מקטסטרופה ביטוחית, שמקורה ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה. לא לחינם אף כללה המדינה את הכיסוי לרעידות האדמה בפוליסת הדירה ולמעשה מעודדת את העברת האחריות הכלכלית לחברות הביטוח הפרטיות, כך שהיא לא מחויבת לפצות את האזרחים בגין נזקים למבני מגורים.

חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי
 חיישן במערכת ההתרעה מפני רעידות אדמה / צילום: הלל לוצקי

מרגע שהבנו כי האחריות עוברת לחברות הביטוח וכפועל יוצא מכך לאחריות האזרחים ברכישת הכיסוי, נשאלת השאלה איפה המדינה? כיצד היא יכולה לחזק את הביטחון הכלכלי של אזרחיה כנגד נזקים כבדים, חלילה בעת אירוע טבע משמעותי בהיקפו?

במקביל לשדרוג התשתיות וחיזוק מבנים ישנים, הרי נדרש כוח משימה לאומי הכולל גם את האקטוארים, שכחלק מתפקידם אמונים על חישוב מרכיבי הסיכון בפוליסות הביטוח. חישובים אלה נסמכים על מודלים וניתוחים של הסתברות הסיכון הביטוחי גם בשל רעידות אדמה.

לכלים האקטוארים יש את היכולות לשקלל, בין היתר, את האזורים לפי סוג הקרקע, צפיפות מגורים וגיל בניין, בנוסף למידע צופה פני עתיד להסתברות רעידות האדמה, לרבות העוצמה שלהן. כך למשל, סיכון הביטוח עלה בישראל לאורך השנים באזורים המועדים לאירוע הטבע ברחבי הארץ, על בסיס השוואות וניסיון נצבר בעולם ביחס למאפיינים גיאוגרפיים ואחרים.

במקביל, האקטוארים נערכים כל העת להשגת אופטימיזציה בחישובי ההון ו"כריות הביטחון" של חברות הביטוח, למילוי התחייבויותיהן כלפי המבוטחים במקרה של רעידת אדמה משמעותית.

מרגע שמפת סיכוני הביטוח תתגבש ברמה הלאומית, ניתן לעודד את האזרחים לרכוש את הכיסוי לרעידות אדמה באותם אזורים על ידי מתן הטבות מס, שיינתנו להם כהחזר כספי כנגד הרכישה. מנגנון המיסוי יפחית את שיקולי החיסכון "כאן ועכשיו" של הרוכשים, מתוך חשיבה ארוכת טווח אל מול תרחישי קיצון.

במידה והמדינה לא תבחר בתמריץ הכספי, קיים לרשותה כלי קל ומהיר יחסית ליישום וזאת דרך ביטול סייג יכולת המבוטח לוותר על כיסוי רעידות האדמה, כחלק מרכישת הפוליסה, במקביל לסבסוד העלויות כנגד ביטול הסייג על ידי המדינה. יש שיאמרו כי סבסוד המדינה הוא צעד מרחיק לכת, אולם שערו לעצמכם מה יקרה ברגע האמת, כאשר האדמה תרעד במלוא העוצמה, אל מול חשיפת בעלי הדירות לנזקים הכבדים.

הציבור השאנן: 40% מהדירות לא מבוטחות נגד רעידות אדמה

לא נוכל גם להתעלם מהיקפי הדירות המבוטחות בישראל, שנאמדים בשיעור של כ-60% בלבד. בחשבון פשוט, המשמעות היא אחת: 40% מהדירות בישראל עדיין לא מבוטחות ובמספרים המדובר בכ-1.5 מיליון דירות.

זאת ועוד: לדירות רבות שכן מבוטחות מפני רעידות אדמה ההגנה הביטוחית היא חלקית בלבד. המדובר בעיקר בדירות בבניינים משותפים, שבהם קיים סוג של מנגנון "ערבות הדדית" בין הדיירים למימון הקמתו מחדש של הבניין, באמצעות הכיסוי הביטוחי או בהיעדר כיסוי - באמצעות מקורות מימון פרטיים.

בנוסף, חברות הביטוח מפצות את המבוטחים במקרה של אסון לפי עלות הבנייה מחדש של הדירה ולא פי שווי השוק שלה. מכאן, סביר להניח כי באזורי ביקוש בארץ סכומי הביטוח הממוצעים נמוכים באופן ניכר משווי הדירות שם.

משמע: במקרה של אירוע אסון, שיצריך הקמה מחדש של מבנה משותף, המבוטח ראשית תלוי גם ביכולתם הכספית של הדיירים האחרים, שאין בידם ביטוח, ושנית הוא עדיין עלול להתקשות בבניית דירתו מחדש או ברכישת דירה חלופית, בשל הגנה ביטוחית חסרה.

גם לסוגיה זו קיים פתרון ביטוחי מתאים. הפתרון מגלם גובה פיצוי אשר נקבע על ידי המבוטח ונקרא 'סכום ביטוח נוסף בבית המשותף', רק ששוב, ייתכן כי האדישות או השאננות הציבורית גוברת על רכישת הגנה מלאה, ככל שהיא נדרשת.

בשורה התחתונה, לפי כל המומחים אין ספק שרעידת אדמה חזקה אכן תתרחש בישראל, וזו רק שאלה של זמן. לכן, זה הזמן של המדינה לבטח את עצמה באמצעות הפעלת תמריצי מיסוי או סבסוד כלכלי לרוכשים ביטוחי דירות, לטובת מוכנות אזרחית וקהילתית מיטבית, כדי למנוע מצב ממש לא דמיוני: רעידת אדמה כלכלית.

הכותב הוא אקטואר מוסמך F.IL.A.A, חבר הוועד המנהל באגודת האקטוארים בישראל והאקטואר הראשי של חברת הביטוח איילון