סער רוצה לשנות את כללי המשחק באינטרנט. ככה לא עושים את זה

הוועדה להתאמת המשפט לאתרי החדשנות והאצה הטכנולוגיה זימנה את נציגי גוגל ומטא, כדי שיפרטו איך הן מתמודדות עם תכנים פוגעניים ברשת • אך בין נציגי המדינה לא היו כמעט אנשי טכנולוגיה, ומהשאלות שנשאלו עולה כי רוב חברי הוועדה לא מכירים מספיק את הזירות • אם המטרה היא התאמת המשפט להתקדמות הטכנולוגית, הוועדה חייבת להתעורר ומהר

הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה במפגש הראשון שלה בנובמבר 2021 / צילום: אלעד זגמן ענבה, לע''מ
הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה במפגש הראשון שלה בנובמבר 2021 / צילום: אלעד זגמן ענבה, לע''מ

ענקיות הטכנולוגיה מצליחות לצבור כוח משמעותי בשוק בעיקר כי הן סומכות על שני דברים מרכזיים: הבורות של המחוקקים וחוסר ההיכרות של הרגולטורים עם העולם המתפתח. אפשר לראות את הסיפוק על פניהם של נציגי החברות כשהם מגיעים לשימועים פומביים בקונגרס, כשנשאלת שאלה על ידי סנאטור שלא מכיר את הזירה כמעט בכלל. גם פה בישראל זה כבר קרה לא פעם, למשל, כשח"כ לשעבר מיכל קוטלר וונש יזמה שימועים לענקיות הטכנולוגיה בהקשרי אנטישמיות ברשתות החברתיות כחלק מוועדת העלייה והקליטה, והשאלות שנשאלו שם נבעו בעיקר מחוסר היכרות עם התחום.

אתמול התכנסה הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה (ועדת דוידי), הוועדה שהקים שר המשפטים גדעון סער כדי להתאים את החקיקה ואת המשפט להתקדמות הטכנולוגית בישראל. הפעם החליטו בוועדה לזמן את החברות מטא (פייסבוק לשעבר) וגוגל כדי לשאול אותן איך הן מתמודדות עם תכנים פוגעניים ברשת. מטא שלחה את קייטלין סאליבן, דירקטורית בכירה למדיניות תוכן במטא העולמית (שהשתתפה דרך הזום), ואת גוגל ייצג דרק סלייטר, דירקטור בינלאומי למדיניות מידע.

אין ספק שכל חברי הוועדה, המנכ"לים השונים, נציגי רשויות התחרות והפרטיות, נציגי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה בקיאים בתחומם ואנשי מקצוע בכירים. אבל הם לא אנשי טכנולוגיה. ההתמצאות הטכנולוגית שלהם לא מספקת וזה הורגש בשאלות שנשאלו ובנקודות שהחליטו לשים עליהם דגש. עם זאת, בוועדה חברות גם ד"ר קירה רדינסקי וד"ר לירז מרגלית, שהיו אמורות לספק את הזווית הטכנולוגית. אממה? שתיהן נעדרו מהמפגש אמש, מה שהוביל למחסור בידע טכנולוגי ולדיונים כמעט לא רלוונטיים.

למשל, התשובות לרוב המוחלט של השאלות שנשאלו נמצאות בתנאי השימוש המפורטים של פייסבוק וגוגל. שאלה כמו "איך מתנהל תהליך הערעור בפייסבוק" היא שאלה שיש עליה תשובה מוכרת ובכל זאת נשאלה, כשבפועל היה צריך לשאול אם תהליך הערעור מספק את המידע הרלוונטי למשתמש.

לא מכירים את הפלטפורמות

הדיונים בעלי הרלונטיות המעטה מתרחשים לא רק כי למחוקקים אין היכרות טכנולוגית עמוקה שיורדת לפרטים הטכניים, היכרות שהיא לא תנאי מחייב כדי לשאול את השאלות הנכונות. אלא הם עשוים לקרות כי המחוקקים והרגולטורים משתמשים באופן חלקי בפייסבוק, באינטסגרם ביוטיוב או בטיקטוק. הם לא באמת קהל היעד של הפלטפורמות האלו - אלא הילדים שלהם. כשאין היכרות אמיתית עם הכלים והשירותים השונים, נוצר חוסר הבנה מסוכן שבעיקר מאפשר לענקיות הטכנולוגיה לנשום לרווחה - גם כי הפעם הן לא יצטרכו לענות על השאלות הקשות. 

לא פלא שחברות הטכנולוגיה אומרות בכל הזדמנות אפשרית שהן תומכות ברגולציה ממשלתית בנושאים שונים. "חברות פרטיות לא צריכות לעשות את זה לבד, לא צריכות להחליט איך צריך לפעול ומה ההתנהלות הנכונה. אנחנו בעד שממשלות יקדמו רגולציה ואיך צריך לאכוף את זה", אמרה אתמול קייטלין סאליבן ממטא בוועדה. ברור שזו העמדה שתבחר בה: אם הרגולטורים או המחוקקים בעצמם לא מבינים מהו האידיאל ואיך זה צריך להיראות, הרגולציה תראה בהתאם.

ועדת דוידי, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי, מבקשת להתמודד עם הכוח האדיר של ענקיות הטכנולוגיה ולנסות לפקח שניתן המענה הנדרש לעולם הטכנולוגי המתפתח. אבל כדי לעשות את זה, צריך להכיר: לקרוא את תנאי השימוש, ולא לקבל כברור מאליו את מה שהחברות אומרות בקלות. חברי הוועדה חייבים לעשות את שיעורי הבית שלהם כדי להבין איך בתשובה שנשמעת מפורטת במיוחד, אין בכלל שום תוכן. הגיע הזמן להתעורר ומהר, אחרת לא רק שנהיה בפיגור ביחס לעולם ולאופן ההתנהלות מול ענקיות הטכנולוגיה, גם החקיקה הישראלית לא תוכל להגן כראוי על אזרחי המדינה לא תתייחס בצורה מלאה לכל הבעיות הקיימות. 

צרו איתנו קשר *5988