ניצחון לדיירי רחוב יהודה בורלא 28 בת"א: ועדת הערר המחוזית אישרה בניית 32 מרפסות בבניין

הוועדה המקומית דחתה את הבקשה להקמת מרפסות פתוחות ("מרפסות שמש") בקומות 1–8 בבניין – אך ועדת הערר קבעה: "המרפסות המבוקשות אינן חורגות מקו הבניין מעבר לשני מטרים, ולפיכך ניתן להתירן" • מייצג הדיירים, עו"ד מורן גור: "החלטה שפותחת צוהר לאלפי בתי אב בישראל"

הבניין ברחוב יהודה בורלא 28 בתל אביב / צילום: רונית גולדנברג
הבניין ברחוב יהודה בורלא 28 בתל אביב / צילום: רונית גולדנברג

החלטה רוחבית שתשפיע על מראה רחוב דרך נמיר בתל אביב - ואולי על בניינים משותפים בכל רחבי הארץ? ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב קיבלה לאחרונה ערר מטעם דיירי בניין יהודה בורלא 28 בשכונת ל' בתל אביב, וקבעה חד-משמעית: בקשתם לבניית 32 מרפסות חדשות בקומות 1-8 בבניין תאושר, למרות החלטת הוועדה המקומית לדחות את הבקשה. "המרפסות המבוקשות תואמות את ההנחיות המרחביות", נכתב בהחלטת ועדת הערר, "ולפיכך אנו סבורים כי יש לאשר את הבקשה, בכפוף לתיקון נדרש ובכפוף למילוי דרישות מהנדס העיר".

דיירי הבניין הגישו את הערר לאחר שבקשתם נדחתה בוועדת המשנה של הוועדה המקומית תל אביב-יפו בינואר שעבר, שנימקה זאת בחמישה סעיפים שונים. בין היתר נכתב שם: "לא ניתן לאשר הבלטת מרפסות מעבר לקו הבניין הקדמי לכיוון רחוב בורלא עד 2.80 מטרים, לעומת שני מטרים בהתאם לתקנות החוק; לא ניתן לאשר סגירת מרפסות שקיימות ללא היתר מעבר לקו הבניין הקדמי ובצמוד אליהם לבנות מרפסות; הבקשה לא מתייחסת להקמת המרפסות בחזית לכיוון דרך נמיר, שנבנו ללא היתר, ולא ניתן לאשר שילוב של מרפסות סגורות ופתוחות מעבר לקו הבניין הקדמי; המרפסות בחזית קדמית לכיוון דרך נמיר מוצעות בשטח מעבר ל-12 מ"ר המותרים, בשטח כולל של כ-128 מ"ר מעבר לשטחים העיקרים המותרים, ומהווה סטייה ניכרת".

הדיירים הגישו ערר על ההחלטה לוועדה המחוזית, ויוצגו בהליך על-ידי עו"ד ונוטריון מורן גור, שותף מייסד במשרד עו"ד רייסמן גור דויטש ושות'. אגב, מעניין לגלות כי הערר הוגש באמצעות"ועד המרפסות", נציגות מטעם הדיירים שהתאגדה למטרת קידום הבקשה להיתר. 

עו''ד מורן גור / צילום: איליה מלינקוב
 עו''ד מורן גור / צילום: איליה מלינקוב

"טענת הוועדה המקומית אינה ברורה ואינה נכונה"

בדיון בוועדת הערר, בראשות היו"ר עו"ד הילה סירוטה-ליבנה, ציינה ועדת הערר כי "בהתאם להיתר שניתן בשנת 1973, הותרה הקמתן של 32 יחידות דיור בשטח של 100 מ"ר בתוספת (ההדגשה במקור) מרפסות פתוחות בתוך קווי הבניין המותרים, בשיעור של 30% מעבר לשטחים המותרים. המרפסות המבוקשות אושרו בתוך קווי הבניין המותרים.

"טענת הוועדה המקומית, לפיה קו הבניין במקרה דנן הוא 60 מטרים, וזאת בהתאם למדידה שנעשתה על גבי התשריט, אינה ברורה ואינה נכונה. הוועדה המקומית אינה מבהירה את מהות המדידה, ועל גבי איזה תשריט נעשתה המדידה. אנו סבורים כי קו הבניין במגרש נשוא הערר לכיוון רחוב דרך נמיר הוא 55.80 מטרים.

"לפיכך, המרפסות שהוקמו מכוח הנוהג הוקמו בתוך קו הבניין, והן אינן חורגות ממנו. נוכח האמור אין ממש בטענת הוועדה המקומית, לפיה קיימות מרפסות סגורות שאינן בהיתר, והן בולטות מעבר לקווי בניין. נוסף על כך, המרפסות המבוקשות במקרה דנן, מרפסות הגזוזטרה, אינן חורגות מקו הבניין מעבר לשני מטרים, ולפיכך ניתן להתירן".

בהחלטתה התייחסה הוועדה גם להיתר עבור כל חזית בבניין באופן נפרד, וציינה כי את המרפסות לכיוון דרך נמיר אפשר להתיר גם ללא צורך בהקלה, "בכפוף לתיקון המרפסות כך שרוחבן יצומצם ב-10 ס"מ". באשר למרפסות לכיוון רחוב בורלא - "המרפסות לכיוון זה מבוקשות בהקלה של שני מטרים מקו הבניין, ובשטח כפי שניתן להתיר על-פי תקנות התכנון והבנייה".

בהתאם לכל אלה קבעה וועדת הערר כי "אין ממש" בחמשת נימוקי דחיית הבקשה מצד הוועדה המקומית, והחליטה כי הערר מצד הדיירים מתקבל. ההחלטה התקבלה פה-אחד על-ידי כל חברי הוועדה.

עו"ד מורן גור, מייצג הדיירים, מסר עם פרסום ההחלטה: "מדובר בהחלטה תקדימית שלא נראתה כמוה, ובה ועדת הערר מתערבת ודוחה לחלוטין את גישת הוועדה המקומית. ישנן כאן השלכות רוחב על כל הבניינים באזור זה של שכונת ל' - כ-40 בניינים שיוכלו כעת לממש מרפסות בחזית לדרך נמיר, שכן עד היום לא אושרו מרפסות בגלל מגבלת קווי הבניין.

"יותר מזה: החלטה זו של ועדת הערר פותחת צוהר לאלפי בתי אב במדינת ישראל, שיוכלו כעת להתאגד ולהוסיף מרפסות שמש לביתם. בתקופה זו, יותר מתמיד, הצורך במרפסות שמש הוא חשוב והכרחי, וטוב עשתה ועדת הערר כאינסטנציה תכנונית עליונה, שביטלה את החלטת הוועדה המקומית".