האם אירופה תשרוד את החורף הזה אם רוסיה תשתמש ב"נשק הגז" שלה?

אין זה סוד שמדינות אירופה השונות יצרו לעצמן תלות אנרגטית עזה ברוסיה, המספקת להן את עיקר הגז הטבעי שאותו הן צורכות מ-1968 (אז נחתם הסכם בין ברית המועצות ואוסטריה בנוגע לאספקת גז טבעי). נכון להיום, רוסיה היא הספקית של כ-40% מהגז הטבעי המיובא על ידי אירופה (כמות הנמצאת במגמת ירידה מפרוץ משבר הקורונה), בעיקר באמצעות צינורות שנפרסו. חלק מהגז הרוסי נמכר לאירופאים בחוזים ארוכי-טווח, והחלק האחר נמכר במחירי ספוט.

מדינות אירופה השונות מנסות זה שנים לייצר לעצמן אלטרנטיבה לתלות שנוצרה, ואפילו עלה בעבר רעיון להעביר צינור מישראל, שיוביל גז לאירופה ויתחרה בספקית הסובייטית (פרויקט ה-EastMed).

ספקיות הגז הטבעי הגדולות אחרי רוסיה הן: נורבגיה, שממנה אירופה רוכשת כ-22% מהגז שלה; אלג'יריה, המספקת כ-18% מהגז האירופי; ואזרבייג'ן, שאחראית לכ-9% מהגז ליבשת. אירופה מייבאת כיום LNG (גז טבעי נוזלי) בעיקר מארה"ב, אך גם ממדינות כמו קטאר.

  

שורת אירועים שונים שהתרחשו ביבשת, בשילוב עם החורף הקר השנה, שהגביר את הצורך לחמם את בתי התושבים, גרמו למחירי החשמל, הנפט והגז הטבעי באירופה להאמיר. הגז הטבעי הוא מקור האנרגיה המוביל באירופה לחימום הבתים בחורף, עם נתח של כ-37%, בעוד שהנתחים של יתר האלטרנטיבות (נפט, פחם, חשמל, אנרגיית חום ועץ) נמוכים משמעותית.

יש לציין כי גם נתח גדול מהחשמל האירופי מיוצר באמצעות גז טבעי, ועל כן התלות בגז הטבעי לצורך חימום בתי האירופאים בחורף גבוהה מאוד.

על רקע משבר האנרגיה, עולות זה כמה חודשים קריאות להגברת אספקת הגז הרוסי לאירופה, ועלו האשמות כי הממשל הרוסי משתמש בגז כנשק פוליטי. בשיא משבר האנרגיה, כאשר הרזרבות האירופיות נמוכות ומחירי האנרגיה שוברים שיאים, עולה גם החשש העולמי מפני פלישה של רוסיה לאוקראינה, שתגרור עימה פגיעה גם באספקת הגז הטבעי מרוסיה למדינות אירופה, כתוצאה ממתחים פוליטיים.

החששות מקפיצים את מחירי הנפט

אומנם רבים מעריכים כי לא סביר שרוסיה תשבש את אספקת הגז לאירופה, אך הסיכון קיים וכבר משפיע על מחירי הנפט, שעלו אל מעבר ל-90 דולר לחבית. קצת פחות מרבע מאספקת הגז הרוסית לאירופה (כולל טורקיה), עוברת בצינורות שממוקמים גם באוקראינה. פגיעה כזו באספקת הגז לאירופה עשויה להיות הרסנית.

  

דן פריד, דיפלומט אמריקאי לשעבר, אמר כי "אני חושב שגם במקרה של תקיפה לא חמורה של רוסיה באוקראינה, הרוסים ינתקו את זרימת הגז הרוסי, שעובר דרך אוקראינה, אל גרמניה".

רוסיה תוכל, במקרה זה, להציע לספק את הגז החסר דרך צינור נורד-סטרים 2 (צינור שהקמתו הסתיימה בסוף 2021, המוביל גז רוסי ישירות לצפון גרמניה, ולחצים אמריקאיים מונעים את תחילת השימוש בו), אם גרמניה תאשר את ההזרמה, וכך לקדם את תחילת ההזרמה דרכו. ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר כי אם רוסיה תפלוש לאוקראינה, ארה"ב תדאג לכך שנורד סטרים 2 לא יהיה קיים עוד.

לפי מומחי אנרגיה, אם רוסיה אכן תפסיק את הזרמת הגז לאירופה דרך אוקראינה, הרזרבות המאוחסנות באירופה עשויות להספיק עד אפריל, לפני שיגיעו לרמות המינימום. אם החורף "יתקרר", רמות המינימום עשויות להגיע גם בסוף מרץ.

אם האיחוד האירופי יתנהג כגוף אחד, ולא יגיע למצב שבו כל מדינה פועלת עבור עצמה, תוכל אירופה ככל הנראה לשרוד הפרעה דרמטית באספקת הגז הרוסי, אך קיימת גם אפשרות שבה האיחוד לא יתנהג כגוש, וכל מדינה תפעל עבור עצמה. במצב כזה, יש מדינות אשר יסבלו יותר מאחרות.

כל מדינה - והחלק הרוסי שלה

מה שקובע את הפגיעות של כל מדינה הוא החלק הרוסי בתמהיל האנרגיה שלה. פינלנד, לטביה, אסטוניה, בולגריה, סלובקיה, הונגריה, קרואטיה וצ'כיה מקבלות יותר מ-66% מהגז שלהן מרוסיה. מדינות נוספות שנסמכות על רוסיה בהיקף של מעל ל-40% מתצרוכת הגז שלהן הן אוסטריה, יוון, גרמניה, ליטא, פולין, הונגריה וסלובניה.

נקודה נוספת שיש לציין היא כי קיימת שונות בין מדינות אירופה מבחינת היקפי הגז שהן מאחסנות כרזרבות. מההיבט הזה, בריטניה, שאמנם מאחסנת רזרבות בהתאם להיקף המקסימלי שהיא מסוגלת לאחסן, נמצאת במקום האחרון מבחינת כמויות בהשוואה למדינות אירופה האחרות (מנגד, רוסיה מספקת רק כ-5% מהגז הבריטי ולכן התלות ברוסיה נמוכה).

יש לציין, כי המקרה הסביר פחות - הפסקת הזרמה מוחלטת לאירופה (של כל הצנרת ולא רק של זו שעוברת דרך אוקראינה)  - יביא למצב שבו אירופה תתקשה להתמודד, לדברי מומחים.

הדמיות שנעשו למשבר על ידי רשת מפעילי הצינורות של אירופה, ENTSOG, מראות שניתן לנהל עצירת הזרמת גז דרך אוקראינה בחורף, במשך חודשיים, רק אם ימשיך לזרום גז מנורבגיה, אם יגיע LNG ברמות המקסימליות לאירופה ואם נורד סטרים 1 ימשיך לפעול.

במקרה זה אוסטריה, צ'כיה, דנמרק, קרואטיה, פולין, רומניה, שבדיה ואיטליה עדיין יצטרכו לצמצם את צריכת הגז שלהן בכ-7%, ומתקני ה-LNG בבלגיה, צרפת, קרואטיה, איטליה, בריטניה והולנד יצטרכו להגביר יבוא למקסימום. יש לציין כי שום סימולציה לא חזתה הפסקת זרימה מרוסיה בכל הנתיבים.

מבחינת הגברת יבוא ממקורות אחרים, כדי לפצות על המחסור האפשרי, הולנד לא יכולה לשאוב עוד מהשדה בחרונינגן, בגלל סיכון לרעידות אדמה והתנגדות עזה של המקומיים; נורבגיה ואזרבייג'ן לא מסוגלות להגביר יצוא בטווח הקצר; אלג'ריה יכולה להגביר את היצוא לספרד, אך מחלוקת עם מרוקו לא מאפשרת לה להשתמש בצינור ה-GME, המוביל גז מצפון אפריקה לאירופה; וארה"ב, שכרגע מייצאת לאירופה כ-70% מיצוא ה-LNG שלה, אומנם התחייבה להגביר את אספקת ה-LNG לאירופה, אך גם היא מוגבלת בכמויות שתוכל לספק.

הגברה של יבוא LNG היא יקרה, והיא תועיל בעיקר למדינות מערב אירופה והמזרח התיכון, ואינה מועילה לאזורים ללא מוצא לים - כך שדווקא המדינות שהכי נסמכות על הגז הרוסי לא יוכלו ליהנות מ-LNG מיובא, במקרה של מחסור בגז מהרוסים.

האיחוד האירופי הכין תוכנית חירום

האיחוד האירופי הכין תוכנית חירום למקרה של בעיות באספקת הגז מרוסיה. לתוכנית יש שלוש רמות, לפי גובה המחסור, והרמה הגבוהה ביותר כוללת גם הפסקות חשמל. התוכנית שהוכנה מצביעה על התנהלות סולידרית, עד כה, בין מדינות האיחוד האירופי.

בשורה התחתונה, רוב מומחי העולם מעריכים כי רוסיה לא תפגע באספקת הגז לאירופה, המהווה נדבך משמעותי בהכנסותיה ומהווה מקור אנרגיה משמעותי המשמש לחימום בתי תושבי אירופה.

יציבות ההסכמים של רוסיה עם מדינות אירופה חשובה לה, והיא תשליך על עתיד ההסתמכות של המדינות על הגז הרוסי.

עם זאת, מדינות אירופה נערכות לכל תרחיש אפשרי, והעובדה שהסיכוי לתרחיש של בעיות באספקת הגז עלה, העלתה עוד יותר את מחירי האנרגיה הגבוהים ממילא, בשיאו של משבר אנרגיה ובליבו של חורף קר במיוחד - מה שיפגע עוד יותר בצמיחתן של מדינות אירופה ובהתאוששותן ממשבר הקורונה.

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה