ועדת מררי גילתה טפח בפרשת ההאזנות, אך כיסתה טפחיים

ועדת הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי פיזרה חלקית את מסך הערפל סביב פרשת שימוש המשטרה ברוגלות ובפרט ברוגלה תוצרת NSO.

לפי דוח ועדת הבדיקה, שמורכבת ממומחי סייבר מהשב"כ והמוסד, לא נמצא כי המשטרה השתמשה בפגסוס נגד שורת האנשים שהוזכרו בתחקיר "כלכליסט" מוקדם יותר החודש.

אף שהדוח לא מציין אותם בשמם, בדוח כן צוין כי המשטרה פרצה באמצעות צו שיפוטי לטלפון הנייד של עד המדינה שלמה פילבר, וכן ניסתה לפרוץ על-פי צו שיפוטי לטלפון הנייד של הנאשמת בפרשת 4000 איריס אלוביץ, ללא הצלחה. עוד צוין כי ניתן צו שיפוטי לחדירה לטלפון של גורם נוסף שאוזכר בכתבה, אך הצו לא מומש, והטלפון לא נפרץ.

הדוח מגלה טפח אך מכסה טפחיים. אין בדוח כל אזכור לשאיבת הנתונים מן הטלפון הנייד של פילבר, פעולה שלא הייתה כלולה בצו השיפוטי.

התעלמות מתמיהה

ההתעלמות של הדוח מתמיהה לאור העובדה שהפרקליטות, בתגובה שהעבירה לבית המשפט המחוזי בתיק האלפים, כבר הודתה בחריגה מן הצו בעניינו של פילבר.

הדוח לא מציין את שפורסם על-ידי אביעד גליקמן בערוץ 13 ועל-ידי כותב שורות אלה בגלובס כי החריגה לא הייתה נקודתית בעניינו של פילבר אלא כשל רוחבי, בו המשטרה שאבה נתונים אחורה כאשר קיבלה היתר להאזין לוואטסאפים ולמיילים שנשלחים בזמן אמת.

ערפל נוסף נוגע לכך שבעבר הקרוב פורסם כי אכן נמצא שהמשטרה השתמשה ברוגלה גם נגד ראשי ערים מסוימים שנחשדו בפלילים והוזכרו ב"כלכליסט", אולם מידע זה לא הובא בדוח. לכאורה, מן הדוח עולה כי לא בוצעה הדבקה ברוגלה נגד הגורמים הללו.

עוד צוין בדוח כי קיימת רוגלה נוספת שנמצאת בשימוש משטרת ישראל. מהותה של רוגלה זו אינו ידוע.

דוח הבדיקה לא מתייחס לשאלות המשפטיות הכרוכות בשימוש ברוגלה, כגון האם חוק האזנת סתר מאפשר בכלל להדביק טלפונים ברוגלה; האם שאיבת נתונים אחורה היא פעולה לא חוקית אם השאיבה לא משמשת בפועל את הגוף החוקר; מה הקריטריונים להשתמש בכלי עוצמתי זה; וכן שאלות נוספות.

ועדת מררי למעשה צמצמה את עצמה לבדיקת שאלה מאוד קונקרטית - האם בוצעה הדבקה בפגסוס או ברוגלה אחרת נגד המעורבים השונים שהוזכרו ב"כלכליסט", והאם הדבר נעשה ללא צו שיפוטי.

הדוח  לא מתייחס לשאלות משמעותיות

הנימוק לצמצום הדוח הוא שמדובר בדוח ביניים שמטרתו לבדוק את הטענה החמורה ביותר שהועלתה, לפיה המשטרה הדביקה בפגסוס שורת בכירים ללא צו שיפוטי וללא חשד, כחלק ממסע דיג חסר מעצורים. אם הוועדה הייתה מוצאת אישוש לטענה חמורה זו, אזי המשך הבדיקה היה מועבר לטיפול ועדת חקירה ממלכתית. לאור שלילת הטענה, נראה כי הוועדה תבדוק בעצמה בחודשים הבאים שאלות רחבות ומקיפות שלא הוזכרו בדוח הביניים.

עם זאת, יש לציין כי הדוח כאמור לא מתייחס לשאלות רבות ומשמעותיות, גם בנוגע לשאלות שהתשובה בעניינן כבר ידועה למערכת אכיפת החוק, כגון החריגה בעניינו של פילבר.

בראיון לתוכנית "קלמן-ליברמן" ברשת ב', השר לביטחון הפנים עמר בר-לב טען כי מסקנת הבדיקה מעלה כי החריגה היחידה שנמצאה היא בעניינו של פילבר.

לדברי בר-לב, "בבדיקות עד כה לא נמצאה חריגה, למעט לגבי פילבר - המשטרה קיבלה אישור להשתמש ביכולת מסוימת, והתוכנה כל-כך מתוחכמת, שהיא העבירה גם אינפורמציה לגביה לא היה אישור. יש סיכוי נמוך שיימצאו עוד חריגות".

על-פי המידע שמצוי בידי גלובס, נראה כי טעות בידיו של כבוד השר. החריגה איננה נקודתית דווקא אצל פילבר אלא רוחבית.

לא זאת בלבד, אלא שהנושא כבר ברור וידוע גם במשטרה וגם בפרקליטות, שכבר דנו בהשלכות החריגה.

לעמדת הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל, החריגה מותרת על-פי חוק, כיוון שלא נעשה שימוש בפועל על-ידי הרשות החוקרת בתוכן השאוב. יש לציין כי לעמדת ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, חיים ויסמונסקי, שאיבת "הנתונים העודפים" מהווה הפרה של הצו, והוא לא מסכים לכאורה עם העמדה המשפטית של המשטרה.

תם ולא נשלם.