מאז נכנס אביגדור ליברמן לתפקידו כשר האוצר הוא נתפס כמי ש"סימן" את החרדים. זה התחיל עם החלטתו להפסיק את סבסוד מעונות היום לילדי אברכים, אך נמשך עם שורה של יוזמות, תוכניות וגם הצהרות. בתחילת החודש, בשיא המחאה על יוקר המחיה, הוא הסביר, בהצהרה שקוממה עליו רבים, כי העובדה שבציבור החרדי יש יותר מ-50% שלא משתתפים בכוח העבודה "זו אחת הסיבות המרכזיות ליוקר המחיה".
לא נבחן כאן את ההתבטאות הזאת, שנראה ששייכת בעיקר לתחום הרטוריקה הפוליטית, אבל כן מעניין לבחון את התגובות שהיא עוררה. אלה החזירו כעת למוקד השיח סוגיות כמו רמת התעסוקה בקרב הציבור החרדי והערבי, שיעור לומדי התורה מקרב החרדים, ורמת העוני המאפיינת את החברה הזאת. בשורות הבאות נעשה סדר בנתונים.
החרדיות בצמרת ה-OECD. והחרדים?
האם יש בעיה עם שיעור התעסוקה בקרב החברה החרדית? מומחים רבים מצביעים על הסוגיה הזאת כאחת הבעיות הגדולות של הכלכלה והחברה הישראלית בעשורים הבאים. ח"כ משה ארבל מש"ס רואה את הדברים אחרת. "למעלה מ-70% מהנשים החרדיות יוצאות לעבוד, והנתון הזה הוא הגבוה ביותר בכלל הנשים במדינות ה-OECD", הוא אמר בראיון בגל"צ, ואז הוסיף: "יציאת גברים לעבודה גם היא בתהליך מואץ ומתקדם".
ראשית, המשפט הראשון של ארבל הוא מדויק. זו לא הפעם הראשונה שהוא מספק את הנתון הזה, ובעבר הראינו כבר ששיעור תעסוקת הנשים החרדיות עמד על כ-76.5% ב-2019, ולפי "שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה" ל-2021, ב-2020 שיעור התעסוקה הזה הגיע ל-78%. אמנם הנתונים האלו נמוכים יותר משל נשים יהודיות שאינן חרדיות, אבל הם כן גבוהים יותר מהנתון הכולל של כמעט כל אחת ממדינות ה-OECD, לפחות אם מתעלמים מעניין היקפי המשרה. כן חשוב לציין בהקשר הזה כי ישנו שיעור גבוה יחסית של נשים חרדיות שאינן עובדות במשרה מלאה, ועדיין אין ספק שארבל צודק לגבי העובדה שנתון התעסוקה בקרב החרדיות הוא גבוה.
אבל מה לגבי הגברים? האם אכן ניתן להצביע שם על תהליך "מואץ ומתקדם"? כאן התשובה היא שלילית. אמנם בין 2009 ל-2015 נרשמה עלייה בשיעור הגברים החרדים שעובדים - מ-40% ל-52% - אבל מאז נראה שהמגמה נעצרה כמעט לחלוטין. ב-2020 אחרי ירידה קטנה מ-2019, שיעורי התעסוקה עדיין עמדו על כ-52%. בשנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב כי "המצב בחמש השנים החולפות הוא דריכה במקום בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים". למעשה, בעקבות הקורונה, נכון לספטמבר 2021 הנתון הזה כיום הוא אפילו נמוך בעבר, ולפי בן פרג'ון, חוקר במכון, שיעור התעסוקה שלהם עמד כעת על 48.7% - נתון שמהווה התאוששות לאחר ירידה דרמטית יותר בתחילת המגפה.
ח"כ ארבל מסר לנו בתגובה כי "היעדרה של תוכנית חומש לתעסוקה למגזר החרדי למרות סיומה של התוכנית הקודמת וקידומה של תוכנית דומה למגזר הערבי מעידה כאלף עדים על היעדר כנות בכוונת הממשלה לקידום הנושא…. האחריות מחייבת טיפול בראייה מקיפה של הנושא ויפה שעה אחת קודם".
אבל רגע, מה עם הערבים? את השאלה הזאת לא אנחנו שאלנו אלא המגיש ינון מגל, שבמהלך ראיון ב-103FM, הטיח בשר עודד פורר את הטענה שההתמקדות רק בחרדים היא "אנטישמית". גם כאן נשים את הרטוריקה בצד ונתמקד בנתונים שפורר סיפק לו בתגובה. "גברים ערבים עובדים בסביבות ה-78%, לעומת גברים חרדים שנמצאים בסביבות ה-48%", הסביר לו השר את הדגש על החרדים.
האם הוא צודק? לגבי הגברים החרדים אנחנו כבר יודעים שכן. לגבי הגברים הערבים מתברר שקצת פחות. פרג'ון מציין כי בספטמבר 2021 עמד שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים על 67.5%. יכול להיות שפורר התכוון לנתונים ערב הקורונה, אך גם אז לא היה מדובר על 78% אלא על 75.2%. כך או כך, פורר עשה לעצמו חיים קלים כשהשווה את הגברים החרדים לגברים הערבים. אצל הנשים הערביות שיעור התעסוקה הוא נמוך מאוד, ולפי פרג'ון הוא עומד כעת על 42%.
רק 18% לומדים תורה?
גם ח"כ אוריאל בוסו התקומם על המהלכים שמקדם ליברמן בנוגע לחברה החרדית. "18% מתוך הציבור החרדי בסך הכל יושב ללמוד בתורה", הוא הסביר בראיון ברדיו ירושלים, בניסיון להראות שאין כאן בעיה אמיתית מבחינת כלכלת המדינה. המספר הזה אולי לא רחוק מהאמת, אבל מטעה. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2021 היו רשומים כ-146 אלף תלמידי ישיבות ואברכי כוללים. מתוך כלל אוכלוסיית החרדים בישראל, כ-1.22 מיליון, אכן מדובר באחוז קטן יחסית - רק כ-12%. אפילו פחות ממה שטען בוסו. אלא שהנתון הרלוונטי בעניין הוא כמובן שיעור לומדי התורה מתוך האוכלוסייה שבגיל העבודה, מבלי להכליל בחישוב ילדים ונערים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה עשו חישוב שבדק כמה מהחרדים בגילאים שבין 25 ל-64 לומדים ולא עובדים והנתון שהתקבל הוא 47%. כלומר, כמעט מחצית מהגברים החרדים. מה שמתכתב כמובן עם הנתון שהזכרנו בסעיף הקודם שלפיו רק כמחצית מהגברים החרדים נוטלים חלק במעגל העבודה.
החרדים עניים? הם לא מרגישים ככה
בראיון לרדיו קול ברמה, שגם הוא נערך על רקע דבריו של ליברמן, חזר ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד על נתון מדאיג: "שיעור העוני בציבור החרדי הוא פי שניים מבציבור הכללי". האם זה נכון? אם נשווה את החרדים רק ליהודים לא-חרדים נגלה שהפערים אפילו גדולים יותר מאלה שציין בליאק.
לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2021, 35% מהמשפחות החרדיות בארץ מוגדרות כעניות, כלומר מכניסות פחות מ-2,811 שקלים לנפש בחודש. המספר הזה היה קופץ ל-61% ללא "תשלומי העברה", אותן קצבאות, מענקים והנחות הניתנות לאזרחים שונים בישראל לפי קריטריונים קבועים. לעומת זאת, רק 15% מהמשפחות היהודיות האחרות מוגדרות עניות לפי "הכנסה נטו" (אחרי מענקים וקצבאות) ו-35% הן עניות לפני "תשלומי ההעברה". אם משווים את נתון העוני בקרב הציבור החרדי - 35% כאמור - לנתון המקביל בכלל הציבור, שעומד על 20.4%, הרי שמדובר בפי אחד וחצי.
אבל זאת רק ההשוואה לפי משפחות. מה קורה כשבודקים עוני לנפש? היות שמשפחה חרדית כוללת הרבה יותר נפשות, גם המספרים קופצים. דו"ח של בנק ישראל, המתבסס על נתוני הלמ"ס, מצא שכשבוחנים תחולת עוני לנפש, מגלים שרוב החרדים, 52% מהנפשות, מוגדרים כעניים. אצל היהודים הלא חרדים מדובר רק ב-9% מהנפשות. בנתון הזה החרדים עוקפים אפילו את האוכלוסייה הערבית - שבה שיעור המשפחות העניות הוא הגבוה ביותר בחברה הישראלית - שם "רק" 47% מהנפשות מוגדרות כעניות.
ובכל זאת, יש עוד פרט מעניין שכדאי להזכיר בהקשר הזה. יש הרבה דרכים להגדיר עוני, וכמובן שכולן אינן נטולות בעיות. דוחות העוני השנתיים בודקים גם נתון שנקרא "עוני סובייקטיבי". כלומר, כמה ויתורים עשה אדם על צריכה, שירותים וטיפולים רפואיים, ארוחות חמות וכו'. באופן מסורתי, רק אחוז קטן מקרב החרדים, כ-10%, משיב כי הוא חש עני. כאן הפער מול החילונים, ש-7% מהם חשים כך, כמעט נמחק. ההסברים לתופעה המרתקת הזאת קשורים כמובן לאופי הייחודי של הקהילה החרדית. זה כולל כידוע מבנה משפחתי המאפשר תמיכה וגידול ילדים על ידי אחיהם, מערכת נרחבת של תמיכה כספית בדמות תרומות וגמ"חים, וכוח קנייה משמעותי וצרכנים ממושמעים שמתרגמים לרשתות מזון זולות וייעודיות. וגם: בחירה מרצון באורח חיים מצומצם, והעדפת למידה על פני עבודה.
לקריאה נוספת:
- "שנתון החברה החרדית 2021" של המכון הישראלי לדמוקרטיה
- בדיקת המשרוקית: יותר מ-70% מהנשים החרדיות יוצאות לעבוד? בדקנו את ח"כ ארבל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
