משרד הבריאות הודיע היום על החלטתו להחריג את ה-CBD , מולקולה המופקת מצמח הקנאביס ואינה מכילה חומרים משני תודעה, מפקודת הסמים המסוכנים. מוצר המופק מקנאביס שיכיל פחות מ-0.3% THC , החומר המשנה את התודעה, יוכל להימכר לציבור הרחב, גם למי שאין להם אישור קנאביס רפואי. עם זאת, בטווח הקרוב לא ניתן יהיה לשווק את ה-CBD כחלק ממשקאות, מזונות או קוסמטיקה, כפי שניתן בכמה מדינות בארה"ב וחלק ממדינות אירופה. משרד הבריאות יבחן את הבטיחות של המוצר, ויקים מערכי בקרה ופיקוח מתאימים. CBD אמנם אינו מוצר משנה תודעה, אך במינונים מסויימים יש לו ולחומרים אחרים בצמח הקנאביס השפעות בריאותיות, שיכולות להיות חיוביות אך יכולות גם להיות בעייתיות.
"קראנו את ההודעה, אבל לא הבנו מה בדיוק אמור לקרות", מודה גורם בשוק. "על פניו ממחר בבוקר אני יכול למכור את מוצרי ה-CBD , אבל איפה? בבתי מרקחת? בסופר? ומה מותר למכור? אני מבין מה אסור - CBD בתוך קוסמטיקה, מזון או משקאות. אבל מה לגבי טבליות? שמנים? תפרחות? והאם הפיקוח יהיה על ידי יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, או על ידי גוף אחר? והאם כל מוצר שמוגדר כ-THC נמוך בספר הירוק של יחידת הקנאביס הרפואי, יחשב כנטול THC גם לצורך ההחרגה, למרות שהספר מאפשר למכור תחת הקטגוריה הזו מוצרים עם יותר מ- 0.3% של THC?".
אותו גורם סיכם ואמר: "נראה שהפוליטיקאים מיהרו לקחת את הקרדיט, אבל לא סגרו את הדברים עד הסוף". גורם נוסף בשוק אמר כי משיחות לא פורמליות עם משרד הבריאות, הוא מעריך כי המכירה תהיה בבתי מרקחת מעבר לדלפק, הפיקוח לא יהיה על ידי יחידת הקנאביס הרפואי, ניתן יהיה למכור שמנים אך לא תפרחות, כי מאוד קשה לפקח עליהן, ותהיה מערכת בקרה נפרדת על רמות ה-THC, שאינה קשורה ל"ספר הירוק". אבל אלה הן רק הערכות, והכל עוד יכול להשתנות.
האם בינתיים החברות יכולות או לא יכולות למכור לציבור הרחב את מוצרי ה-CBD הקיימים?
שירי עדן, מומחית להשקעות בקנאביס. מנכ"לית חברת "נישות - אסטרטגיה ומחקר כלכלי לנישות עסקיות" ומייסדת ומנכ"ל מגזין Cannabis Capital, אמרה לגלובס כי למיטב הבנתה את ההודעה שפרסם משרד הבריאות, כעת תתכנס ועדה נוספת כדי להוציא הודעה מסודרת המבהירה את הפרטים הללו. "אני רואה שהם רוצים להתקדם. הועדה הנוכחית סיימה את עבודתה מהר, ולכן אני מעריכה כי נקבל תשובות להכל בעוד כמה שבועות". אז האם בינתיים החברות יכולות או לא יכולות למכור לציבור הרחב את מוצרי ה-CBD הקיימים? כנראה שהן יגלו כשינסו לעשות את זה.
הועדה בראשות פרופ' שוקי שמן, הוקמה בדצמבר האחרון. אחד המספרים הברורים הוא כאמור רמות ה-THC - 0.3%. "היה ויכוח בין פקידות משרד הבריאות שרצתה 0, לעומת אנשי המקצוע שרצו 0.2%, אבל שר הבריאות הכריע - 0.3%", אומר גורם המצוי בנושא. הודעת משרד הבריאות מאשרת זאת. בהודעה נמסר עוד כי: "ניתן משקל רב ותעדוף לסוגיית הבטיחות של CBD במוצרי מזון ותמרוקים, וההשלכה על בריאות הציבור, על פני המשמעות הכלכלית של כל החלטה. תמרוקים ומזון הם מוצרים שאין לייחס להם סגולות מרפא. ככאלה, יש לוודא את בטיחותם בלבד עבור הציבור הרחב. משעה שמדובר במוצרי צריכה בעלי נגישות גבוהה לציבור, קיים קושי לקבוע מגבלות כלשהן מבחינת כמות, משך הצריכה, גיל ואופן השימוש כפי שמתקיים עבור תכשירים רפואיים. לאור זאת, לדעת הוועדה, יש לוודא באופן מחמיר כי בטיחות החומרים אינה מוטלת בספק". עוד נאמר כי יש לתקצב מחקר לגבי בטיחות השימוש ב-CBD בדרגות ניקיון שונות.
בינתיים, מניות הקנאביס בת"א מטפסות
מניות חברות הקנאביס בבורסה בתל אביב רשמו היום עליות. קנאשור עלתה 6%, אינטרקיור עלתה 5.46%, קנביט עלתה 3.7%, יוניבו עלתה 2.8%, טוגדר עלתה 2.7%. חלק מן החברות הללו כבר משווקות מוצרים שנחשבים עתירי CBD, ובשוק מדגישים בעיקר את מוצרי ה-CBD של אינטרקיור, שהיא יכולה לייבא דרך הקשר שלה עם אחת ממובילות התחום בעולם, Charlotte’s Web, והיא גם בעלת יכולת לייצר מוצרים כאלה בעצמה תחת חברת קנדוק. אינטרקיור צפויה לרכוש את חברת בטר, שגם לה מוצר CBD מצליח בשוק.
חברת קנביט תיקון עולם מחזיקה גם היא מספר מוצרי קנאביס בולטים, ביניהם זן אבידקל, שנחשב לאחד הזנים המוכרים והמוערכים בתחום הזנים עתירי ה-CBD. "עכשיו כל אדם יוכל לקנות שמן אבידקל", אומר היום בשמחה מנכ"ל החברה אבינועם ספיר.
זה לא יעשה קניבליזציה של המוצרים הרפואיים שלכם?
"כנראה שהמינונים לא יהיו אותו הדבר. המוצר הרפואי שמיועד לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם, יכיל כנראה ריכוז גבוה יותר של CBD, ואילו המוצר למבוגרים שימכר באופן חופשי, למשל לטיפול בכאב, חרדה וכדומה, יכול להכיל ריכוז נמוך יותר". כך תוודא החברה גם כי ריכוז ה-THC לא יעבור את המותר.
חלק מן הגורמים בשוק מאוכזבים מכל שמשרד הבריאות עלול להתעכב גם כשנתיים עד אישור שימוש ב-CBD באופן חופשי לחלוטין. "בשביל מה צריך יותר משלושה חודשים לבחון את ההשלכות הבטיחותיות, אחרי שכל העולם עשה את זה", אומר אחד הגורמים. לעומת זאת ספיר דווקא מרוצה. "זו בשורה. כן, זה לא מושלם, אבל זו בשורה".
עדן מסבירה כי השוק העולמי ל-CBD מגלגל כ-4 מיליארד דולר, כ-13% משוק הקנאביס כולו. אם היחסים בישראל יהיו דומים, השוק יגלגל כאן 100 מיליון שקל. השוק בארץ ובעולם צומח ולא בכל מקום מתחלק באופן זהה, אבל אלה ככל הנראה סדרי הגודל. ייצוא של CBD מישראל כבר מותר בעיקרון, לכל מדינה על פי החוקים שלה, אבל קשה לקבל את רישיונות השיווק המקומיים בכל מדינה.
"ממש לא קשה לייצר CBD"
בעוד בשוק מדגישים את הייחוד בזנים כמו אלה של אינטרקיור וקנביט, ד"ר דדי סגל, מנכ"ל חברת פנאקסיה העוסקת בעיבוד של קנאביס, אומר כי: "ממש לא קשה לייצר CBD. אפשר לייצר אותו באופן סינטטי, וגם כאשר ממצים אותו מן הצמח, אנחנו מדברים על צמח המפ, שגדל בחוץ. גידול זול ולא מורכב". פנאקסיה, הוא אומר, לא ממוקדת בשוק הזה, ובוודאי לא בישראל, אלא במוצרי ערך מוסף לשוק הבינלאומי.
עדן מסבירה כי ל-CBD צפויה להיות גנריקה, שמיוצרת בקלות כמו שמתאר סגל, וגם מוצרים מיוחדים, ממותגים, חלקם עם הוכחת יעילות מחקרית, שאותם קשה יותר לייצר. "המוצרים נבדלים בחומרים הנוספים הנלווים ל-CBD, כמו רמות ה-CBM והטרפנים", היא מסבירה.
חברת קנאבוטק, למשל, תחל לשווק בישראל כמו שהיא משווקת בבריטניה, מוצרים מבוססי CBD, שיותאמו למטופל באמצעות אפליקציה שפיתחה החברה. קו המוצרים הקוסמטיים של החברה לא יוכל בשלב הראשון להימכר בישראל, אך היא תוכל למכור מוצרים בבליעה, למחלות עור אך גם להתוויות כמו דיכאון וכאבי שרירים.
עדן: "היתרון של ה-CBD הוא שאין לו סטיגמה. אני לא מאמינה שתהיה קניבליזציה של השוק הרפואי, כי הוא שוק של THC גבוה". היא מציינת שכבר היום יש מסחר ער ב-CBD בישראל. "זה לא חוקי, אבל גם אין אכיפה".
נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב Deloitte ישראל, אמר כי: "יש כאן צעד משמעותי וחשוב, אשר חיכו לו שנים. כעת חשוב לבסס את ההחלטה בשורת צעדים אופרטיביים נוספים הכוללים: מתן רישיונות לפיתוח ולייצור מהיר, הכשרות מתאימות של עובדים וקידום פעילות אקטיבית לייצוא מישראל. כל אלו הכרחיים על מנת לבסס את יתרונה של ישראל במחקר ופיתוח וכיצרנית מובילה.
"יש חשיבות מכרעת באופן ובמהירות שיאפשרו לחברות התעשייה היצרניות, בעולמות הקוסמטיקה והמזון וכן בתעשיות אחרות, לפתח ולייצר מוצרים במפעלים שלהם. במידה ויעשו צעדים אופרטיביים יעילים ומהירים, ההשפעה על הכלכלה הישראלית במונחים של תעסוקה, גביית מיסים ותל"ג תהיה דרמטית. בדו"ח של Deloitte עבור התאחדות התעשיינים ראינו כי ההכנסות הנוספות הצפויות הן כ-450 מיליון דולר (עד שנת 2028) ותוספת של 10,000 מקומות עבודה בתעשיית הקוסמטיקה, מזון משקאות ותוספי תזונה. התוספת לתל"ג לנפש צפויה לגדול ב- 44 דולר בממוצע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
