ארגונים פונים לשיטות טיפול בנפגעי טראומה כדי להתמודד עם עובדים שחוקים

"אני מרגישה שיש לנו עובדים שבוודאות חווים סוג של טראומה, גם באופן אישי וגם באופן קולקטיבי סביב הנושא של הקורונה", אומרת לירון בר קובו, מנהלת פיתוח הון אנושי בסוכנות היהודית, המעסיקה 750 עובדים בארץ ועוד מאות עובדים בחו"ל. כדי להתמודד עם המצב, היא פנתה לעזרתו של ארגון נט"ל, שבימים כתיקונם מעניק תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טרור ומלחמה בישראל, ובאופן חלקי לעובדים בארגוני ביטחון ורווחה החשופים לאירועי טראומה באופן קבוע. מתברר שהסוכנות אינו הארגון היחיד שפנה לנט"ל לצורך חיזוק החוסן של עובדיו.

 הילה שבורון, מנהלת היחידה הקהילתית בנט''ל / צילום: קרן עוז

מה הקשר בין חשיפה לאירועי טרור ללחץ בעבודה? לדברי הילה שבורון, מנהלת היחידה הקהילתית בנט"ל, למצבי לחץ ודחק יש השלכות חברתיות ורגשיות והשפעה על הוויסות הרגשי. "כשמצבים כאלה נמשכים לאורך זמן, יש להם השפעה טראומטית כמו זו של אירוע טרור", היא אומרת. 

ואכן, לדברי בר קובו, הטריגר הראשוני לפנייה לנט"ל היה דווקא מבצע "שומר החומות", שבו העובדים נדרשו להגיע למרכזי הקליטה בדרום תחת אש ולהשאיר את המשפחה בבית. "זה היה מאוד מורכב וזה היה טריגר להסתכל על כל מה שקורה בארגון. החלטנו לטפל לא רק בעובדי הדרום אלא בכולם, וחיפשנו מישהו שייתן לנו מענה לנושא של חיזוק החוסן".

בעיריית תל אביב היו אלה הקושי והעומס שאיתו מתמודדים פקחי העירייה שהיו אחראים על האכיפה של עטיית מסכות והתקהלות בסגרים הראשונים, שדחפו אותה לחפש עזרה. ובביטוח לאומי היו אלה האזרחים הזועמים שהוצאו לחל"ת והטיחו בעובדים ביקורת קשה בכלי התקשורת.

לפי סקר שערך נט"ל ביולי 2021 בקרב 2,800 עובדי רווחה שעמדו בחזית המשבר, 33% ציינו שמצבם הבריאותי נפגע, 77% דיווחו על שינוי בעומס העבודה ו-22% דיווחו על סכנה לדיכאון מז'ורי. 62% הרגישו שחיקה בעבודה.

הקושי ניכר לא רק בקרב העובדים בחזית. לפי סקר שערכה חברת CofaceBDI בקרב 280 מנהלים בישראל באוקטובר 2020, רבע מהמנהלות ומהמנהלים דיווחו על מצוקה רגשית בעקבות הקורונה.

"מעסיקים אומרים שהעובדים גמורים"

לדברי שבורון, "אנחנו מקבלים הרבה פניות מארגונים. ממה שאנחנו שומעים ממעסיקים, הם מרגישים שהעובדים 'גמורים', שמאוד קשה להם להגיע למשרד, שהמשפחות מפורקות והמשאבים הרגשיים שלהם על אדים.

"בתוך כל הדבר הזה ארגונים ומנהלים מבינים שהם חייבים לעשות מעשה ולהטעין מחדש את כל המשאבים שהתרוקנו, להכניס אנשים למוד של חדוות יצירה ולהצית מחדש את התשוקה". כדי לעשות זאת, נט"ל מציע לארגונים להעביר את העובדים סדנאות חוסן. 

בפלטפורמת המלצות התוכן אאוטבריין, המעסיקה 450 עובדים בארץ ועוד 550 בעולם, החליטו להעביר את הסדנאות האלה לעובדי משאבי אנוש ולמנהלים. לדברי מזי רביד, סמנכ"ל משאבי אנוש, "היינו צריכים לנהל שיחות קשות עם עובדים, לחוות הרבה לחץ, חרדות מהמחלה ומהתמודדות עם הילדים בבית. מספר השיחות שהיינו צריכים לנהל עלו עשרות מונים ורצינו 'לטפל במטפל', שיהיו לנו כלים גם כדי לטפל וגם בשביל עצמנו. עשינו סדנה של שני מפגשים בזום לכל צוות משאבי האנוש ברחבי העולם.

"גם המנהלים בחברה היו חשופים לצד העבודה השוטפת של הניהול מרחוק לשיחות אישיות עם העובדים על המצוקות שלהם ורצינו לתת להם כלים להתמודד. עשינו סדנאות חוסן לכ-300 מנהלים בכל הדרגים עד מנכ"ל החברה, שסייעו להם להתמודד עם סטרס ולהיות חסינים למצב.

"בשלב מסוים הרגשנו שיש מצוקה גדולה במשרד האוסטרלי, ששם היו תקופות סגר ממושכות ורבים מהעובדים היו מרוחקים מהמשפחות שלהם. בחרנו בנט"ל, אף  שהעובדים שם לא ישראלים אבל הם מאוד התחברו לסגנון וקיבלתי פידבקים מצוינים".

אילו כלים קיבלת מהסדנאות?

"כל אחד לקח כלים שמדברים אליו. אני באופן אישי התחברתי למודל שמזהה מה המקומות או הסיטואציות שמטעינות אותך ומה אלה שמרוקנות אותך ומהן כדאי לך להתרחק".

לחזק את מה ששכחנו

גם בר קובו מתארת מצב משברי בארגון. "כבר בתחילת הקורונה הבנו שיש סיטואציה שהיא אחרת, מורכבת, שאנחנו צריכים לאסוף את העובדים ולתת להם מענה לאתגרים. הרבה מאוד אנשים יצאו מאיזון, שגרת החיים נפגמה, נכנסנו לתקופה של אי ודאות, חרדה ולחץ, ואחרי זמן מה הבנו שאנחנו נמצאים במצב של דחק ושחיקה וזה לא נגמר.

"המדריכים שלנו עבדו בעצימות גבוהה סביב השעון בקליטת עלייה, והשחיקה הלכה וגברה. בסדנאות האלה אנחנו מדברים על מה שחווינו, מעבדים את החוויות ומזהים את העוצמות שלנו. מה עזר לנו להתגבר, מה יש לנו בשק ואיך אנחנו לוקחים את זה להמשך העשייה שלנו. יש לנט"ל כל מיני כלים - מדברים שקשורים לתודעה ודמיון מודרך ועד הכנה להתמודדות עם מצבי חרדה.

"זה מאוד משפיע על ה-well being של העובדים והתגובות שאנחנו מקבלים מצוינות. זה כאילו אתה נותן לאנשים תזכורת לדברים שהרבה מהם חשים ויודעים אבל צריכים לעשות את הפסק זמן. כמו שמדי פעם עוברים על מעבר החציה עם צבע כדי שהוא לא ידהה, כך אתה מחזק דברים שאולי טושטשו, שאולי שכחנו אותם. זה רגע לעשות עצירה ולהזכיר לעצמנו דברים".

לצאת לטבע באמצע היום

לדברי שבורון, הסדנה נתפרת למידותיו של הארגון בהתאם לגודלו, לאתגרי העובדים ולתקציב. לעתים קרובות הסדנאות נעשות בטבע, הרחק מהמשרד. בכלל, שהבורון ממליצה לקחת פסק זמן באמצע יום העבודה. "יוצאים רגע החוצה להסתכל על השמים במשך 60 שניות. אני יוצאת החוצה ואומרת הנה אני בטבע, לא המשכתי את היום על אוטומט אלא הצלחתי לקחת לעצמי דקה. זו פעולה שמשנה את הנרטיב מלהיות קורבן של הנסיבות לאקטיביות מול המצב הזה".

לדברי שבורון, חוסן מורכב ממנהיגות, משמעות, מודעות, מוכנות, חיבור חברתי, גמישות ויצירתיות. "בונים חוסן על ידי התנסות חווייתית בזיהוי סממני לחץ, בתרגול כלים לוויסות רגשי. בעבודה עם מנהלים על הכנסת שגרות בונות חוסן".

ואיך עושים את זה?

"למשל להחליט שלא אוכלים ליד המחשב ארוחת צהריים וכל אחד מצלם ומעלה את הארוחה שלו לוואטסאפ. אתה כמנהל נותן דוגמה אישית ולא אוכל ליד המחשב. המלצה נוספת היא להכין פלייליסט לישיבות צוות, ששומעים בשתי הדקות הראשונות של הפגישה, ובכל פעם מישהו אחר בוחר שיר".

אילו עוד טכניקות מלמדים בסדנה?

"אנחנו מלמדים טכניקות של קרקוע, של נשימות ושל שמירה עצמית. כל עובד יכול לבחור את הטכניקה שהוא מתחבר אליה ולכתוב אותה על חלוק נחל או כפיס עץ שמונחים לו על שולחן העבודה כתזכורת במצבי לחץ".