החקלאית שהפכה דווקא בקורונה למדריכת טיולים

עד תחילת שנת 2020 הייתה טל סקר חקלאית. את המשק שלה היא פתחה בשנת 1994 בעין יהב, ולאורך השנים היא גידלה ירקות ופירות מגוונים, בהם פלפלים, מלונים, חצילים ועוד. למרות שבעשור האחרון ההכנסות מהמשק הלכו וירדו בהדרגה, היה קשה לה לוותר על המשק. ההבנה שאין ברירה ושצריך למצוא פרנסה אחרת הגיעה בעיתוי הכי פחות מתאים לכאורה: עם תחילת מגפת הקורונה בראשית שנת 2020. "לקח לנו זמן להשלים עם זה שצריך לעזוב את החקלאות. זה מפעל חיים. זו אהבה. זו לא רק עבודה. אבל בערבה החקלאות פחות רווחית בשנים האחרונות. יותר ויותר משקים נסגרים. חקלאים גדולים מצליחים לשרוד והקטנים סוגרים", היא מספרת.

מרגע שדלת החקלאות נסגרה, הבחירה של טל בפתיחת דלת של עסק חדש בתחום הטיולים במדבר - הייתה טבעית. "טיילתי מאז ומתמיד ואני מאוד אוהבת את זה. לפני הקורונה עשיתי קורס מורי דרך שהתחיל כתחביב, בשביל עצמי מתוך רצון להתפתחות אישית ובלי מחשבה לתעסוקה, אבל כשהבנתי שנגמר פרק החקלאות והבנתי שאין ברירה וצריך לסגור את המשק, כי זה מאוד רומנטי ונוסטלגי אבל צריך פרנסה, אז ראיתי שבמסגרת ההדרכות והטיולים אפשר למצוא את השילוב בין משהו שאני אוהבת לעשות וגם אפשר להרוויח ממנו. אני חיה ונושמת את המדבר משחר ילדותי אז זה טבעי עבורי".

כך היא פתחה את "טל במדבר", עסק לסנדאות וטיולים בערבה התיכונה. זה התחילה בזה שטל הסבה את הג'יפ המשפחתי לרכב מדברי, מיגנה והוסיפה אביזרי בטיחות וגגון שיהיה מקום לציוד, והוציאה טיולי ג'יפים והלך והתפתח לסנדאות, טיולים ואירועים נוספים. היום היא ואלעד בעלה מארגנים טיולי ג'יפים, סיורים חקלאיים, סיורי זריחה ושקיעה, מסעות נשים במדבר, סיפורים סביב מדורה, וכן מפיקים סדנאות גיבוש, קבלת החלטות ומנהיגות לעולם הארגוני לחברות ולאנשים פרטיים. "אני עושה גם ימי בר ובת מצווה ואירועים למשפחות שרוצות לציין אירוע מיוחד ולצאת ביחד למסע שבו השקט, העוצמה והמרחבים של המדבר מהווים מנוף בטיולים ובסדנאות, כאמצעי להגיע לתובנות תוך כדי הפעילות", היא אומרת. במסעות שלה לנים בשטח ומשלבים ארוחת פוייקה ופיתות על הסאז', והמון טבע ונוף פראי.

עם פתיחת העסק, טל, חקלאית בדם מזה 20 שנה, מצאה את עצמה מגלה דברים חדשים על מה זה להיות עצמאי בישראל. "נעזרתי ב'מעוף' וקיבלתי הדרכה למיתוג העסק וקורס גרפי ב'קנבה' להכנת מצגות, כדי לייצר לעצמי ברושורים ופרסומים למדיות השונות. פתחתי פייסבוק, כלי שלא היה לי, והבת שלי סייעה לי בפתיחת אינסטגרם, רק שאני עדיין לא ממש טובה בתחום, אבל משתפרת. זהו עולם אחר ושונה מעולם החקלאות, ואני לומדת אותו תוך כדי תנועה".

כיוון שהעסק נפתח במהלך הקורונה טל לא הייתה זכאית לסיוע מהמדינה, וגם הסגרים והבידודים לא עשו טוב לעסק, אבל לאט לאט העסק התחיל לנוע קדימה. "במהלך השנתיים האחרונות, מאז הקורונה ובמיוחד בסגרים, נפגעה כלל התיירות פנים וחוץ, אך בהמשך הרבה יותר ישראלים מטיילים הגיעו לערבה. עדיין, פרנסתנו מסדנאות נפגעה מאוד, כיוון שארגונים, המהווים לקוחות מרכזיים בעבודתנו, חוששים להוציא את העובדים למצב של התגודדות, למרות שבמדבר הכול פתוח והאוויר נקי ויש מרחב לכולם. במהלך הקורונה היו אמורות להגיע קבוצות רבות כמו למשל קבוצת נשים מאירופה, גם משפחה שאמורה הייתה לחגוג בר מצווה במדבר, אך ההזמנות בוטלו עקב גלי הקורונה".

הצלחת לבסס את העסק ולהתייצב כלכלית?
טל: "המחזורים בחקלאות עמדו על מעל מיליון שקלים לשנה. לצערי לא נשאר מהם הרבה בשורה התחתונה. בחקלאות צריך להניע את העונה עם המון צ'קים שנותנים מראש, עוד לפני שנשתל הצמח או צמח הירק או הפרי, כלומר במצב של אי וודאות. בעולם התיירות המחזורים הרבה יותר קטנים, אבל ההוצאות ביחס להכנסות הן לא גדולות. אני עדיין מתרגלת למחזורים אחרים מאלה שהתרגלתי אליהם בחקלאות, אבל בלי עומס האחריות של פועלים זרים, ספקים רבים וכדומה, אלא רק אני ובן זוגי ומה שאנחנו מצליחים לייצר בפעילות התיירותית".

מה התכנון והחזון , שאיפות לעתיד? "החזון שלי הוא להביא את החברות המובילות במשק לסדנאות אצלנו במדבר באמצע השבוע. בסופי שבוע הערבה מלאה במטיילים שנהנים להגיע ולהירגע בשקט ובעוצמת המידבר. באמצע השבוע הערבה יותר פנויה. הסדנאות שלנו מבוססות על שיתוף פעולה עם כלל נותני השירותים בערבה - לינה, אוכל, אטרקציות, בכלכלה שיתופית.
הכי כיף זה לפגוש לקוחות שגילו את התיירות בערבה ואת חבל הארץ הקסום הזה, שחוזרים ומגיעים פעם אחר פעם אלינו לערבה, ובכל פעם מגלים מקומות חדשים, ושולחים את החברים שלהם אלינו בעקבותיהם. הקהל שלנו מגוון וכולל משפחות, ילדים, זוגות, פנסיונרים מכל רחבי הארץ וזה בעיקר הדבר שמרגש אותי מאוד".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il