מאיר שפיגלר סוגר חשבון עם אגף התקציבים ונערך לתפקיד החדש

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר עתיד לסיים את תפקידו בביטוח הלאומי בקרוב, ובימים אלה הוא עסוק בסיכום התקופה הסוערת במיוחד שעברה עליו ובהכנה למשרתו החדשה והחשובה במיוחד: פרויקטור קליטת העלייה מאוקראינה, רוסיה ומדינות חבר העמים. בלב הסערה המתמשכת בשנים האחרונות עמדו מחלוקות בלתי פוסקות עם אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, שאליהן התייחס לאחרונה במכתב "סיכום תקופה" ששיגר לשר הרווחה מאיר כהן. "בכל הזדמנות שנקרתה בדרכם הם נעזרו בחוק ההסדרים ועשו בכספי המבוטחים כבתוך שלהם", כתב שפיגלר.

בראיון פרישה לגלובס הוא לא מתנצל ולא מתבלבל כשהוא מסביר כי "אגף התקציבים מנותק מהמציאות" וש"לא כל החוכמה שם", אף שבקרוב הוא יידרש לעבוד מולם בעצימות גבוהה יותר בשל גל העלייה מאוקראינה ומרוסיה. מעבר לכך, הוא מדבר על השינויים שביצע בביטוח הלאומי, ומנבא שהיוזמה שניסה לקדם של שבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים תאומץ בישראל מוקדם מהצפוי.

"המאבק שלי עם אגף התקציבים התחיל ב־12 בספטמבר 2018", מספר שפיגלר. "באותו היום הייתה ישיבת ממשלה שדנה בנושא האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, ואז קיבלתי החלטה להפסיק להעביר את עודפי הגבייה למשרד האוצר מאלף סיבות. באוצר התייחסו לעודפי הגבייה של דמי הביטוח כמקור הכנסה לכיסוי הגרעון התקציבי של המדינה. הכספים הם של הציבור, זה לא מס, זה מעין פרמיה ביטוחית. אתה משלם, ובשעת הזכאות אתה צריך לקבל את מה שמגיע לך. מאז אין לי יום שאין לי עימותים עם אגף התקציבים. שאול מרידור בזמנו איים עלי בתביעה אישית. הוא אמר לי ‘אתה תהיה אחראי לגירעון בביטוח הלאומי’, גירעון שלא נגרם בתקופתי".

מדוע העימות עם אנשי אגף התקציבים הוא כל כך אישי?

"אני לא כועס. אני לא רואה עין בעין איתם את הדברים. ראיית העולם שלי שונה. אני לא מתרפס, לא מתקפל, ואני לא בא לרצות איש בשירות הציבורי. באתי לשרת את תושבי מדינת ישראל".

לרוב לא שומעים ממנכ"לים של גופים ציבוריים דברים קשים על אגף התקציבים.
"הייתי בלא מעט תפקידים בשירות המדינה ובדרך כלל לא מתעמתים עם אגף התקציבים, כי הכוח נמצא בידיים שלהם ואם אתה מתעמת איתם, יכול להיות שלא תצליח לקדם חלק מהדברים שתכננת, מכיוון שבסוף הם אלה שמאשרים את התקציבים של המשרדים. תקציב זה תוכנית עבודה, זה רפורמות, תפעול. ואם אתה חושש שמא יבולע לך אם תאמר להם ‘לא’, אז רוב האנשים כנראה יעדיפו להתנהל אחרת ולא לריב איתם. אני לא זוכר שכל הבינה והדעת נשפכו באגף התקציבים".

היכן הם טועים?
"במהות הם אנשים טובים, עם כישורים מקצועיים, אבל הם לא מכירים את החיים האמיתיים שעוברים התושבים ביום־יום, ולכן קשה להם לדעת מה קורה. הם מעבירים הרבה מאוד תוכניות על בסיס מודלים. אם לוקחים מבוך שהם בונים ועכבר ששמים לו את המוח של איינשטיין, הוא לא מוצא את הדרך החוצה. זה בלתי נתפס. אתה משרת ציבור. לא יכול להיות מצב שהציבור לא יודע מה הוא מקבל ומה הוא אמור לעשות. אם אני לא מבין מה אני אמור לתת לציבור, אז איך הציבור יידע? אין לכם מושג אילו מאבקים היו לי איתם שילכו לפשט דברים".

חלק גדול מהמאבקים הללו התנהלו סביב משבר הקורונה, בהם בין היתר
מאבק שניהל שפיגלר לפשט את תנאי מענק הסתגלות לעובדים בני יותר מ־67 שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), או שפוטרו בעקבות המשבר. "איזה צעקות היו לגבי מענק ההסתגלות לגילאי 67 פלוס. היינו עד אחת בלילה וצעקנו עד השמיים כי הם התחילו להכניס אלף ואחת התניות וסיבוכים. זה נגמר בזה שאנחנו בוחנים רק פנסיה לצרכי המענק, וזה יצא מיד - ואנשים הבינו מה הם מקבלים", אומר שפיגלר.

תקופת הקורונה שפיגלר היה עמוס, כאשר המוסד בראשו נדרש לתת מענה מיטבי בזמן חירום. "הפעילות של הביטוח הלאומי בתקופת הקורונה הצילה מאות אלפי משפחות שהיו על סף התרסקות. זו לא קלישאה. זו האמת לאמיתה", הוא אומר. ההצלה הזאת התבססה, למשל, על מודל החל"ת שבמסגרתו שולמו דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שנשלחו לחל"ת, ללא הגבלת זמן. "כשהמשבר פרץ, מיד קיבלתי החלטה לתת חל"ת מהיום הראשון של סגירת מקום העבודה. זה מה שהיה, וטוב שזה היה. אחר כך כולם אימצו את זה כאילו זה היה שלהם ותמכו במודל החל"ת. אני לא שאלתי איש".

"לא חייבים למלצר עבור 20 שקל לשעה"

גם בעניין החל"ת התגלעו מחלוקות עם אגף התקציבים. "היינו החלוצים, ממש בתחילת המשבר, שהתחננו לאגף התקציבים להחיל מיד חל"ת גמיש, ולא את המודל הגורף. אני אמרתי להם ‘תנו לאנשים לעבוד בחלקיות משרה, מה קרה? זה משבר'. אמרתי לאגף התקציבים שייתנו לאנשים לעבוד בסופי שבוע בבתי מלון למשל, וככה יישמר כוח האדם. הם לא הסכימו. ליברמן מחיל את זה בפועל מאז יוני 2021, עם הסיפור של מענק החזרה לעבודה, אבל כשאנחנו אמרנו את זה בתחילת הדרך האוזניים היו ערלות. לא יכול להיות שנעודד אנשים לא לחזור לעבודה. אין ספק שמה שליברמן עשה היה נכון. התקופה הממושכת של התשלומים באבחה אחת לא הייתה נכונה".

יותר משנתיים לאחר קבלת ההחלטות, וכמעט שנה מאז סוף מודל החל"ת - כיצד הוא השפיע על המשק?
"שוק העבודה השתנה מקצה לקצה. אנשים היו במסגרת שונה לחלוטין ממה שהם הורגלו לה. הם התחילו לראות שיש אפשרות לממש את עצמך בצורה עצמאית, ואתה לא חייב ללכת למקום עבודה אלא לעבוד מהבית, ועם כל הכבוד גם אתה סטודנט - אתה לא חייב למלצר בשביל 20 שקלים לשעה. אנשים ערכו חשבון נפש טבעי לחלוטין והבינו שכללי המשחק השתנו ומותר להם עכשיו לשחק במגרש עם כללי משחק שונים.

"בהתחלה היה קשה מאוד לגייס עובדים לעבודות שנחשבות פחות אטרקטיביות של מלצרות, שטיפת רכבים וסיעוד. גם לפני הקורונה לא היה קל ולקחו עובדים זרים ופלסטינים לעבוד בעבודות האלה, אבל זה הפך הרבה יותר משמעותי בעקבות ההליך שעברו אנשים במשבר הקורונה. למזלנו, בסוף אנשים חזרו לשוק העבודה, השוק צומח, ובסוף הדברים מתאזנים".

"ליברמן קיבל נדוניה קשה מעבר למשבר"

שפיגלר הגיע לביטוח הלאומי מתפקיד מנכ"ל קק"ל. אף שמינויו אושר בדצמבר 2016, הוא מונה למנכ"ל הביטוח הלאומי רק כשנה מאוחר יותר - ב־26 בנובמבר 2017, כאשר ברקע התגבש דו"ח מבקר המדינה בנוגע לליקויים בקק"ל. "זה לא סוד, היו ברקע דוחות ביקורת של מבקר המדינה על קק"ל. כתוצאה מכך 11 חודשים המתנתי למינוי. ביקשו שאתייחס לדברים שנכתבו בדוחות מבקר המדינה, שלא היה להם שחר. רכילות שלא היה בה שום דבר".

טענה נוספת שליוותה את המינוי שלך הייתה שאתה מינוי פוליטי של השר דאז חיים כץ.
"השר הנוכחי, מאיר כהן, הוא שר העבודה והרווחה החמישי שלי כאן. עברתי את כץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו, אופיר אקוניס, איציק שמולי ועם מאיר כהן אני כבר תשעה חודשים. כל אחד מהם יכול לספר מי אני. זה לא היה מינוי פוליטי. לא הכרתי את חיים כץ. מעולם לא היה לי שום מפגש או פעילות איתו".

אם כך, מה הרקע לשמועות?

"השמועות נולדו על רקע זה שאני חבר תנועת הליכוד משנת 1982. זה הכל, ומותר לי להיות. ניסו בחודשים שהוא היה השר הממונה לחפש מן היקב ומן הגורן, כל מיני כתבים סיפרו לי שאני נמצא איתו בכל יום שישי במקום מסוים יחד, אז אמרתי להם ‘אין בעיה, רק תביאו לי תמונה שלפחות תהיה לי מזכרת’. כלום. לא השתתפתי בשום אירוע שלו, והוא גם לא הזמין אותי. הכל כמובן עד שמוניתי. אחרי המינוי היחסים היו מצוינים וקרובים, ואני מאחל לכולם יחסים כמו שיש לי איתו ועם שאר השרים הממונים".

עברת גם שלושה שרי אוצר - משה כחלון, ישראל כץ ואביגדור ליברמן - מי החברתי ביותר?
"אני לא אשיב על זה. רק אומר שאין שר אוצר אחד שלא הבין את החשיבות של הביטוח הלאומי, שזה גוף שצריך לעשות הכל כדי שהוא יתפקד ויהיה כמה שיותר עצמאי כדי שיוכל לתת לזכאים את מה שמגיע להם".

איך זה בא לידי ביטוי בקדנציה של ליברמן עד כה?
"איווט קיבל נדוניה קשה. הוא נדרש להתמודד עם דברים שהם מעבר למשבר, שלא היה תקציב למדינה קרוב לשלוש שנים. זה לקבל מערכת שהבסיס שלה, שזה התקציב, לא קיים. שר האוצר נדרש להתמודד עם משקולות יותר כבדות מאלה שהיו לקודמיו.

"אני לא מסכים עם אלה שאומרים שליברמן הוא לא שר סוציאלי. תראו כמה דברים נעשו בתקופה שלו - נתנו להמון מגזרים זכויות בתחום הנכות שלא היו להם לפני כן, העלו את השלמת ההכנסה, העלו לנכים ולמקבלי קצבאות את הסכום שניתן להרוויח מבלי לפגוע בקצבה שלך, ועוד".

מה דעתך על התוכניות של ליברמן למגזר החרדי?
"ליברמן אומר שהדבר הכי חשוב זה להעלות את אחוז התעסוקה של החרדים ונשים מקרב בני המיעוטים. אני תומך בכל תוספת של כוח אדם לשוק התעסוקה. היום חרדיות עובדות יותר, ויש הרבה מאוד אנשים מוכשרים בחברה החרדית וגם בחברה הערבית. אם התוכנית תשיג את המטרה שליברמן מכוון אליה זה מבורך".

תמונה עגומה של החברה הישראלית

מאז שהוא בביטוח הלאומי, נחשף שפיגלר לחצר האחורית של החברה הישראלית, על כל כאביה, והוא מזהיר: "משהו חייב להשתנות". "דוח העוני שפורסם אך לאחרונה על שנת 2020 מראה את התמונה העגומה של החברה הישראלית שאמורה להשתקף נגד עינינו. הדוח הזה מעגן את הדברים שאנחנו רואים ביום־יום. אני נותן את הנייד שלי לציבור הרחב ומלווה אישית אנשים. אני חי את הסיפורים האנושיים הקשים של הציבור. אני מנסה לעזור לכולם למצות את הזכויות שלהם ולקבל את המקסימום".

אחת הטענות נגד הביטוח הלאומי היא שממש קשה לקבל את מה שמגיע לך מהמדינה.
"החוק של הביטוח הלאומי מסורבל, מורכב, תלאים על תלאים אפילו יותר מחוק מס הכנסה שכל הזמן טוענים טענות נגדו. אנשים לא יודעים מה מגיע להם".

לכן אנשים הולכים לחברות פרטיות כדי לממש זכויות, ומשלמים אחוזים ממה שמגיע להם.
"אני לא יכול לומר מילה רעה על הארגונים שעובדים לסייע לציבור ויש להם את הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד, אבל אני חייב לעבוד לטובת זה שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם לבד מבלי להידרש לסיוע, ואני עושה את זה. יש לנו פרויקט שנקרא ‘יד מכוונת’, ללא שום עלות כספית, שנותן את כל המידע עם אנשים מקצועיים שמכירים את כל הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי".

מה ההישג שאתה הכי גאה בו?
"שינוי הגישה בביטוח הלאומי. כשהגעתי לכאן עובדי הביטוח הלאומי חששו לומר שהם עובדים כאן, כי הציבור לא אהד יתר על המידה את הביטוח הלאומי, לא פרגן לו ולא ראה בו גוף שאכן משרת אותו לצערי. אמרתי לעובדים שזה לא סוד שכשמישהו בא לביטוח הלאומי אז הוא קודם כל רמאי, גזלן ואדם לא ישר, כל עוד לא הוכח אחרת. וזה היה רוח ההנהלה. אני החלטתי שאנחנו נשארים באותה משוואה אבל הופכים את היוצרות: כל אדם שמגיע הוא קודם כל אדם הגון וישר, כל עוד לא הוכח אחרת. זה הדבר ב־ה’ הידיעה שאני גאה להיות חלק ממנו".

מה המשימה הכי בוערת של המנכ"ל הבא?
"חייבים לשנות את החוק. אנחנו כל הזמן נאבקים כדי לעדכן את חוק הביטוח הלאומי שנחקק בשנת 1960, ולא בהכרח תקף ל־2022. המציאות השתנתה, תוחלת החיים עלתה, ומה שהיה נכון אז לא בהכרח נכון היום. צריך לקבל החלטות שנוגעות לבסיס של גוף שמתעסק בביטוח של הציבור".

גוף שנמצא בסכנת פשיטת רגל בעתיד הלא רחוק.
"אנחנו מודעים לזה. אלה דברים שהיו פה במשך 63 שנים. אני אומר כל הזמן שצריך לקבל החלטות שיש להם קשר ישיר לאיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. ניצן ראשון היה העלאת גיל הפרישה, אבל זה לא מספיק. זה צעד בכיוון הנכון, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. תוחלת החיים עולה בקצב של 24%. מרחו את העלאת גיל הפרישה על 11 שנים. צריך להעלות את גיל הפרישה ל־70, ומהר".

"שבוע העבודה הארוך מוביל לפריון הנמוך"

יוזמה נוספת שניסית לקדם ללא הצלחה הייתה קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים.
"חובה לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימי עבודה. אחת הסיבות לפריון הנמוך בישראל זה שבוע העבודה הארוך ושעות העבודה הרבות. יש שינויים גם בשוק העבודה וגם באופן שאדם מתייחס לעצמו ורוצה להשקיע בעצמו יותר ממה שהוא משקיע בעבודה. הוא רוצה ליהנות מהזמן שיש לו בעולם הזה ולמצות את יומו בו. זה לגיטימי.

"עשו על כך ניסויים במדינות סקנדינביה במשך ארבע שנים, וזה הצליח בצורה בלתי רגילה. לא מעט מדינות מקבעות בחקיקה שבוע עבודה של ארבעה ימים. מיקרוסופט עשתה ניסוי ביפן של ארבעה ימי עבודה והוא הצליח עד כדי כך שהרווחיות שלהם עלתה. זה לא אומר שהמפעל שלהם עובד ארבעה ימים. עובדים במשמרות של ארבעה ימים אז יש לך גם עוד מקומות עבודה לעובדים נוספים, ויש לך יותר אנשים שיש להם כסף פנוי והם צורכים אותו ואותם אנשים שמייצרים צריכים לייצר יותר. ואז, אותם אנשים שמייצרים צריכים עוד ידיים עובדות וזה עוד מקומות עבודה. ככה משק צומח".

מתי זה יקרה בישראל, אם בכלל?
"אין סיכוי שמישהו יעצור את זה. זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים".

לאחר שמונה לפרויקטור העלייה מאוקראינה ומרוסיה, שפיגלר ישן בלילה, לדבריו, פחות משעה וחצי, "כדי להתמודד וללמוד כמה שיותר מהר על האתגרים שהתרגשו עלינו מעכשיו לעכשיו". המינוי של שפיגלר, רגע לפני שהוא עוזב את ביטוח לאומי, הוא לראייתו "תולדה של התנהלות הביטוח הלאומי בתקופת משבר הקורונה, שם הוכח שהגוף יודע לנהל ולהוביל פרויקטים בתקופת משבר בהיקפים שאף אחד לא תכנן אותם מראש".

מי מינה אותך?
"ראש הממשלה, שרת הקליטה, עם תמיכה מפורשת של שרי האוצר, הביטחון ואחרים. אני אעבוד בגיבוי ראש הממשלה, כדי לתכלל ולקדם את כל הפעילות מול כל הגורמים הרלוונטיים שנמצאים במדינה ובשטח. המטרה היא לקלוט קודם את הפליטים זכאי חוק השבות ולתת להם את המענה לצרכים שלהם - ההובלה, הטיסה, הקליטה, השהות בבתי מלון, קבלת סכום מסוים בסיסי, ועוד. כרגע ההתנהלות מצוינת, אבל אתה לא יודע מה ילד יום ואני רק יודע שהחברה הישראלית והעם היהודי כבר הוכיח שהוא יודע להתמודד עם כל אתגר שעומד בדרכו".

מאחורי הקלעים של בחירת הפרויקטור

שר החוץ יאיר לפיד החל ביום חמישי שעבר לקדם רעיון למנות פרויקטור לאומי שיטפל בעליית היהודים מאוקראינה ומרוסיה.

לפיד פנה לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר הביטחון בני גנץ והציע את שמו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, מבלי להכניס זאת להתייעצויות שקיים עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה.

גורמים המעורים בנושא סיפרו שהדברים הגיעו לשרה, והיא לא נשארה חייבת. בישיבת הממשלה שהתקיימה בראשון אמרה תמנו שטה כי "יש רק שרת עלייה וקליטה אחת וכל רעיון או עצה טובה מקובלת". היא גם עקצה את לפיד והוסיפה שלא תיתן שימנו פרויקטור מעל הראש שלה, "אלא אם ראש הממשלה רוצה שר עלייה וקליטה חליפי". כבר במהלך הישיבה גנץ גיבה את תמנו שטה על כך שהמנהלת שתוקם תפעל תחת אחריותה ולא מעל למשרדה.

בהתייעצויות שהתקיימו בין תמנו שטה ליו"ר מפלגתה גנץ, ראש הממשלה, ושרת הפנים איילת שקד עלה שמו של מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר כאדם המתאים ביותר. כאשר תמנו שטה ושקד נפגשו בקבלת-הפנים לעולים בנתב"ג, אמרה שרת הפנים לתמנו שטה כי שפיגלר הוא "בחירה מצוינת של שרת הקליטה"

עוד באותו היום קיבל שפיגלר טלפונים מלשכות בנט, גנץ, ליברמן, תמנו שטה ושקד כדי להתחיל להניע את הרעיון. בסביבתו טוענים כי מאז הוא פועל ללא לאות ומתכלל את הנושא לטובת הקלת מסלול העלייה של הפליטים מאוקראינה ומדינות האזור. השבוע שפיגלר נועד עם ראש הממשלה, והוחלט שהוא ימשיך לכהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי במקביל לתפקידו החדש כראש מנהלת חירום לקליטת העלייה מאוקראינה. על שפיגלר יהיה לפעול במהירות לזיהוי חסמים וביורוקרטיה בתחומי עליית הפליטים היהודים, ולהוריד אותה. "לשחרר את צוואר הבקבוק", הגדירו זאת כמה שרים.

שירית אביטן כהן