בדידותו הבלתי נמנעת של האיש שבראש הפירמידה

רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team

כמה ימים לאחר שמוניתי לתפקיד מנכ"ל בפעם הראשונה בחיי, עברתי חוויה מכוננת.
כהרגלי התיישבתי לאכול צהריים עם הצוות, החבר'ה שלי בעבודה, אבל כשהתקרבתי לשולחן, פתאום הייתה איזושהי השתתקות, מעין מתח קטן באוויר. לכאורה הכול היה רגיל, אבל לא ממש אותו דבר: כולם היו נחמדים אליי, אולי אפילו יותר מדי. כשהשתלבתי בשיחה ואמרתי משהו, מיד תשומת הלב של כולם עברה אליי. כשסיפרתי בדיחה לא מוצלחת, כולם גיחכו. זה לא עשה לי טוב. הרגשתי לבד.

זו היתה חוויה קשה, במיוחד לבחור הצעיר שהייתי, בגילאי ה-20 של חיי. פתאום, כמנכ"ל, הבנתי שבמובן מסוים איבדתי את החברים שלי לעבודה. לא אוכל יותר לרכל איתם, לקטר איתם על מקום העבודה, להשתטות, לשתף אותם בלבטי הקריירה שלי או סתם לספר שעובר עליי יום רע.

פתאום נידונתי להעביר את רוב היממה שלי (שאת רובה אני מבלה בעבודה) בתחושת בדידות, כאילו בנו סביבי קירות שהולכים איתי לכל מקום. חברי הצוות שלי, האנשים הכי קרובים אליי, כבר לא שיתפו אותי ב"צחוקים" ובתסכולים שלהם או בפרטים עסיסיים מהסופ"ש. הם ראו את התפקיד שלי יותר מאשר את מי שאני.

מנכ"ל הוא האדם היחיד בחברה שתמיד בתפקיד, אפילו כשפוגשים אותו מחוץ לעבודה על טרנינג. הוא נאלץ לשמור על ריחוק מסוים, שמאפשר לקבל החלטות קשות לטובת הכלל. אתה צריך לשמור על נימה לבנה של הפרדה כדי שתאפשר לעצמך לתפקד, לדוגמה לשדר אופטימיות גם כשהמצב קשה, או שאסור לך להגיד כל מה שאתה רוצה, אפילו לא בדיסקרטיות.

וזה לא רק אצלי ככה, אני עובד עם עשרות מנכ"לים מדי שנה, ואף שאיני פסיכולוג ועיקר העשייה היא עסקית אסטרטגית, רובם משתפים אותי באותה תחושת בדידות שהם חווים. יום אחד אמר לי לקוח, מנכ"ל סדרתי כריזמטי, חזק כזה שהכל נראה אצלו בשליטה: "נרשמתי ללימודים באוניברסיטה רק כדי להרגיש שוב את התחושה הנהדרת של חלק מקבוצה, שווה בין שווים".

להיות זה שאמור לדעת את התשובות

מחקר של GEHR International מצא שיותר ממחצית המנכ"לים סובלים מבדידות ברמה היום-יומית. הבדידות היא לא רק ברמה החברתית. היא זולגת גם לרמה המקצועית. הבעיה העיקרית של מנכ"לים היא שאין להם עם מי להתייעץ. הם חשים שמעצם הגדרת התפקיד מצפים מהם להיות אלו שיודעים לתת את התשובות, והאגו - אוי, האגו - הרבה פעמים מונע בעדם לבקש עזרה ולהגיד "אני ממש לא יודע מה לעשות".

יש כאלו שיצקצקו ויאמרו: "אוי אוי אוי, ממש רחמים עליו ועל המשרד הפינתי והתנאים המועדפים שלו." אבל מי שמכיר ויודע מבפנים, מבין איזה עונש משמעותי זה "להיות בפינה".

אז מה אפשר לעשות?

1. להכיר בכך שתחוו בדידות
זה לא אישי, אבל לך אין חברים בעבודה. צריך להכיר בזה ולהבין שהמוח האנושי עובד בתבניות, כך שהאנשים תחתיך רואים בך יותר "דמות" מאשר אדם. הדמות האחראית על הפרנסה שלהם ועלולה לפטר אותם (אבל ההבנה הזו לא פוטרת אותך מלראות את האדם שבהם - כל הזמן).

2. לשבור (כל יום מחדש) את הקירות
כאמור, התפקיד מייצר קירות סביב המנכ"ל, שהולכים איתו לכל מקום, אבל העבודה היום-יומית של כולנו היא לשבור אותם כל פעם מחדש. צריך לצאת מהחדר, להסתובב במסדרונות, להגיח למשרדים, לשאול אנשים כל הזמן מה שלומם, לעשות לעצמך את הקפה ולפעמים אפילו לקצוץ סלט לצהריים. צריך לעבוד באופן אקטיבי יומיומי בשבירת הבדידות כל יום מהתחלה.

3. להקרין פגיעוּת, לוותר על הכוח
הדרך המהירה והנכונה לגרום לכך שיראו את האנושי שבך, אפילו מעט ממנו, היא להראות פגיעוּת. אסור להתעקש לדעת הכל, צריך להתנצל ולחזור בך אם טעית. להפסיק לנסות לשדר כוח כל הזמן. הבעיה האמיתית היא דווקא שיש לך המון כוח על האחר, וברוב המקרים יותר ממה שדמיינת.

4. למצוא קבוצת תמיכה
להתחבר למנכ"לים אחרים, לייסד מפגש על כוס בירה פעם בשבוע, לחפש אנשים שנמצאים בתפקיד שלך ואפשר לסמוך על הדיסקרטיות שלהם.

5. לקבל עזרה חיצונית
מחקר של המרכז לפיתוח מנהיגות ומחקר של סטנפורד מצא שכמעט שני שלישים מהמנכ"לים מבודדים יחסית, לכן חלקם עובדים עם יועצים חיצוניים, ארגוניים ואסטרטגיים, שעוזרים להם לנהל ולקבל את ההחלטות הנכונות.

ומהצד השני, עצה לאלו שעובדים תחת מנכ"ל/ית - בסופו של דבר, לכולנו יש בוס או מנכ"ל מעלינו - אז חשוב לזכור:
1. הוא או היא רק בן אדם, פשוט צריך להתאמץ לראות אותם מעבר לתפקיד.
2. להציע להם עזרה.
3. להשתדל לשמור על האותנטיות שלך מולם.
4. לשלוח להם את הטקסט הזה, יחד עם סמיילי :). זה יראה לו שחשבת עליו.

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

gefen@gteam.org