מקדם ההדבקה בעלייה ודעיכת הגל האחרון התמתנה: תמונת מצב לקורונה

מספר המאומתים בקורונה אמנם ממשיך לרדת, אבל במקביל הקצב של הירידה מתמתן • המשמעות: מקדם ההדבקה מתחיל לעלות ועומד כעת על 0.8 • האם אנחנו בדרך לגל חדש ומה אפשר ללמוד מהמצב בבריטניה, שבה בוטלו כל הגבלות הקורונה

מקדם ההדבקה של הקורונה עולה / צילום: Shutterstock
מקדם ההדבקה של הקורונה עולה / צילום: Shutterstock

תשומת הלב התקשורתית הופנתה ללחימה באוקראינה, וכמעט והעבירה את הקורונה לבוידעם של חיינו, אבל היא מתעקשת להישאר כאן. אלפי אנשים בישראל עדיין נדבקים בקורונה כל יום, ואתמול הצטרף אליהם בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה.

אז מה באמת קורה עם הקורונה? מספר המאומתים ממשיך לרדת, אך קצב הירידה התמתן. המשמעות המספרית היא שמקדם ההדבקה עולה. הוא עדיין נמצא רחוק מהאזור המסוכן, רק 0.8, וכל עוד ישאר ברמתו הנוכחית הגל אמור להמשיך לדעוך. אולם, בגלים הקודמים, עליות קבועות ונמשכות במקדם ההדבקה כן בישרו בסופו של דבר על גל חדש.

כשמדיניות הבדיקות משתנה מעת לעת, המדד האמין ביותר למגמה בתחלואה הוא מספר החולים הקשה החדשים בכל יום. המספר הזה יחסית תקוע, ומסתובב סביב ה-30 חולים קשה חדשים בכל יום כבר כשבוע. ישראל נפתחה לתיירים וגם קלטה פליטים מאוקראינה, אך על פי נתוני הדשבורד לא נראית עלייה משמעותית במאומתים המגיעים מחו"ל.

האם בכלל יכול להגיע גל חדש? האם לא הגענו לחסינות העדר המיוחלת? ובכן, הירידות של הגל בהחלט נובעות מרמה מסוימת של חיסוניות באוכלוסייה כתוצאה מהדבקה קודמת באומיקרון, כלומר ישנה רמה מסוימת של חיסוניות עדר, אולם על רקע ההערכות שכ-50%-60% מהאוכלוסייה נדבקו, נראה כי יש למגפה עדיין 'דלק' מספיק להמשיך להדביק. בהנחה שאנחנו עדיין מדברים על וריאנט אומיקרון, לא נראה שאנחנו הולכים כרגע לכיוון של גל נוסף שישתק שוב את בתי החולים ואת המשק. אבל המגפה עלולה להמשיך לבעור בקצב הנוכחי ואף קצת גבוה ממנו עוד זמן מה.

מה אפשר ללמוד מהמודל הבריטי

הדוגמא הבריטית מראה כי גם כאשר הירידה בתחלואה נובעת מהדבקה נרחבת של האוכלוסייה, יכולות להיות הפתעות. אחרי מעבר ממצב של מעט מגבלות קורונה, דומה לזה שהיה בישראל עד היום, למצב של ביטול כל מגבלות הקורונה כולל מסכות בחללים סגורים, חל כמעט מייד זינוק מחודש בתחלואה, ומספר המאומתים היומי כמעט והכפיל את עצמו בשבועיים. גם מספר החולים קשה בבריטניה נמצא בעלייה.

באירלנד, השכנה, שחטפה את גל האומיקרון במקביל לבריטניה, המספרים ממשיכים לרדת, למרות שגם שם הוסרה חובת עטיית המסכות. בדנמרק, שנפגעה על ידי וריאנט האומיקרון המדבק יותר, ba.2, כעת סוף סוף מתחיל מספר המאושפזים במדינה לרדת, אחרי תקופה של עליות.

החשש העיקרי הוא שעם הזמן תהיה ירידה בחיסוניות. צפויה ירידה בהגנה הנובעת מהחיסונים ואמנם לא חסמה את האומיקרון לגמרי במחוסנים, אך הפחיתה את סיכון ההידבקות ואת הסיכון לפתח מחלה קשה. אולם בנוסף לכך צפויה גם ירידה בחיסוניות שמקנה מחלה קודמת. אנחנו עדיין לא יודעים אם אפשר לחלות באומיקרון פעמיים, ואם כן - מה חומרת המחלה. עם זאת, אנחנו יודעים שנוגדנים במחלת הקורונה נוטים לדעוך. לכן זה בהחלט חשש.

ישראל נמצאת בשלב האופטימי שלה

בישראל כרגע כמעט ולא קיימות מגבלות קורונה, למעט עטיית מסכות במקומות סגורים ובידוד של חולים. לילדים בבתי הספר כבר אין חובת בדיקות אנטיגן, אם כי חלק מבתי הספר עדיין משתתפים בתוכנית מגן חינוך, בה נבדקים הילדים אחת לשבוע.

מערכי התמיכה בקורונה נמצאים בתהליך של הורדת פעילות, בדיגום, בחקירות האפידמיולוגיות וכן בסיוע של מערכת הביטחון לבתי החולים. יחידת המחקר והניטור של אמ"ן שאחראית על מעקב אחר מגמות בחו"ל ודיווח עליהן, נסגרת בימים אלה. היא אמורה לקום מחדש במשרד הבריאות, אולם בינתיים לא נמצא לכך תקציב.

קיים סיכון תמידי של וריאנט קורונה חדש, אף כי איננו רואים בעולם כזה כרגע. בפעם האחרונה שבה נכתב כאן המשפט הזה, האומיקרון פרץ שבועות ספורים לאחר מכן. שיעורי ההדבק הגבוהים בעולם מעלים את הסבירות להיווצרות של וריאנטים חדשים, אם כי ידרש וריאנט מדבק יותר מאומיקרון וגם מאוד שונה ממנו כדי לפרוץ את ההגנה הקיימת.

"בקורונה קרו קפיצות קוואנטיות בתחומים שעמדו 30 שנה"

בינתיים מערכת הבריאות וכל המשק מתמודדים עם קורונה על אש קטנה, או אולי אפילו בינונית. מערכת הבריאות המסונדלת על ידי קורונה, אינה יכולה לפעול ביעילות ובקצב שבהם פעלה בעבר, בעיקר לאור העובדה שתקופת המגפה לא נוצלה כדי לבנות עוד יכולות משמעותיות למערכת הבריאות. התווספו רק מעט תקנים, מעט תקציבים, וכעת הרופאים גם שחוקים ומתוסכלים מבעבר. הדבר נכון גם למערכים שאמורים להיות אחראיים על רפואה מונעת.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "ב-2020 פורסם דוח מבקר מדינה לגבי חוסר המוכנות של ישראל להתפרצויות של מחלות מדבקות. הדוח פורסם על רקע הקורונה אבל נכתב לגבי מגפות החצבת והעכברת. כשהגיעה הקורונה, חשבנו שסוף סוף מופנה זרקור לתחום. אבל השינוי היה קטן מידי. עדיין יש מחסור משמעותי בכח אדם בלשכות הבריאות. עדיין המענה לחיסונים נמוך, והנה היום רק מאות מתחסנים בכל יום, ועשרות בלבד בחיסון ראשון. אנחנו מאמינים שהפוטנציאל לא מוצה, בעיקר בילדים, והיה אפשר לעשות הרבה יותר אם היה כוח אדם להסברה ונגישות של החיסון". הדבר נכון, הוא אומר, לא רק לקורונה אלא גם להתפרצות הפוליו המתרחשת כעת בירושלים.

"בקורונה קרו כמה דברים משמעותיים. למשל בשיתוף המידע. קרו קפיצות קוואנטיות בתחומים ששלושים שנה אנחנו מדברים עליהם. אמ"ן ו-8200 הם חטפו שבץ כשראו את התוכנות שלנו, וזה לא שמשרד הבריאות לא יודע מה צריך. פשוט לא היו משאבים.

"אבל כיוון שהצבא נכנס כגורם הרואי להציל את משרד הבריאות בקורונה במבצע חירום, המשרד לא קיבל את התקציב. ואז המערכת האזרחית שוב לא מתעצמת מספיק מהתהליך. זה חוזר על עצמו בהמון תחומים".

"הקורונה רחוקה מלהיעלם"

גם לדברי ד"ר יסמין מאור, מנהלת את היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי וולפסון: "הקורונה היא כרגע ברמה שמערכת הבריאות יכולה להכיל, אבל היא רחוקה מלהיעלם. יש עדיין הרבה מאושפזים. בעולם הקורונה משתוללת בהמון מקומות. הקורונה עדיין לא ברמה של שפעת עונתית. אם יתייחסו אל הקורונה כאילו הסתיימה, אני אומרת בוודאות שזה יעלה בחיי אדם.

"הטיפול בכל השנתיים האלה התבסס על האלטרואיזם של המערכת. כולם התגייסו כי זו הייתה שעת חירום. אנחנו כבר לא בשעת חירום? אז אי אפשר להמשיך להתייחס ככה לאנשים. וכן, זה כרוך בלהשקיע כסף. אי אפשר לחשוב שנוכל לשחזר פעם אחר פעם את ההתגייסות הזו. אנחנו כבר רואים אנשים שעוזבים.

"התשתיות בבתי החולים הלא עשירים הן מזעזעות. הם ממש עומדים ליפול. ממש לא חשוב לי שנישאר בכותרות אבל אנחנו חייבים לקבל זריקת משאבים, וזה לא על הפרק בכלל. ובינתיים עוד מחלות מבעבעות מתחת לפני השטח. שפעת חזירים, איידס, אבולה, MERS , יש דבר במדגסקר. תגידו - זה לא אצלנו. הקורונה לימדה אותנו אחרת. הצפיפות, התחבורה, שינוי האקלים, הראו לנו שהכל אצלנו".

מאור מציינת ספציפית את מערך אשפוזי הבית כתחום שיכל היה לקבל יותר תקציב, ולא קיבל. "המון חולים לא הצליחו לקבל אשפוז בית כי אם אין צוות שמבקר אצל החולה, זה לא עובד".

דוידוביץ' מציין כי הלונג קוביד מהווה עוד תוספת של משקולת על המערכת. כעת ברור למדי שחולי אומיקרון יכולים גם הם לסבול מן התופעה, והיקפה צפוי להתגלות בחודשים הקרובים. כיום רבים ממי שסובלים אחרי הקורונה עדיין לא מחפשים עזרה מקצועית, כי הם חושבים שזה יעבור. זה כנראה נכון עבור רובם אך לא כולם. "לא ברור מה התקציב שנצטרך כדי להתמודד עם הלונג קוביד, ואין להם היום שום סל תקציבי. לא ברור מי אחראי על הטיפול בהם. היום חלק מן המרפאות הן בקהילה וחלק בבתי החולים. אנחנו מדברים על מחלה רב מערכתית, עם היבטים של פגיעה קוגניטיבית, כאב, קוצר נשימה, ובמפגש עם מחלות רקע של חלק מן החולים. וצריך להתמודד גם עם רופאים שאומרים לחולים שלהם שזה קשקוש של מתבכיינים. הבעיה כמובן לא ייחודית לנו בישראל, ובכל העולם יצטרכו ללמוד איך להתמודד איתה".